להוי ידוע שהתפארות המדינה הציונית היא בכוחה ה"מעצמתי" הגדול, בכוחה הצבאי האדיר וכמובן ב"שירותי הביטחון" בביון וב"מוסד" שלה. גם על "פאשלות" ביוניות שלה הרי שדוברי מדינה זו יודעים לספר כי "זו הייתה הטעיה מכוונת". והנה חבורת פרחחים מאיימת ברצח, בהתנכלות ומשחיתה רכוש לאור יום של אחרים "על-רקע אידיאולוגי", אך גיבורי סדרת הביון הציונית פשוט חסרי-אונים.
יתרה מכך - ייתכן שההתפארויות הציוניות הן מוגזמות - ביחס לאומנות הביון הציוני, אך בכל זאת לא מדובר בבטלנים. כשהם רוצים לתפוס מישהו או לעקוב אחרי אחרים הם יודעים לעשות זאת ודוגמאות לא חסרות, מימין ומשמאל. רק נזכיר שאת מחתרת ה
מתנחלים הם תפסו, פרשת האחים קהלני נחשפה, יש אומרים שגם רצח רבין היה ידוע ויש גם סיפורים ששני הכהניסטים (האב ובנו) לא נרצחו בהוראה זרה. ועוד רשימת ה"הישגים" נטויה.
והנה כאן, כשמדובר ב"פאספוסים", העסק חורק. לא רק שה"עסק חורק" אלא שה"אחראים לביטחון" מוציאים הודעה - ממש לאחר האיומים על פעילת "
שלום עכשיו", כי "גורמי ימין קיצוניים" ירדו למחתרת לאחר שהמירו את הפוליטיקה בטרור. מי שמבין בין השורות, יודע כי ההודעה באה לרמוז לגב' מ"שלום עכשיו" (ולכל אלה שכמותה...) כי "כוחות הביטחון" אינם מתחייבים לתפוס את האשמים הנוכחים, וכך עלול להיות גם בעתיד, משום "סיבות מקצועיות". ההסבר הלה מעלה חיוך מריר, שהרי זה די דומה לבקשות משטרת לונדון (מלפני מספר שבועות) לא לסמוך עליהם בלבד - באותם מעשי שוד ראוותניים, אלא לשכור חברות אבטחה פרטיות.
אבל אולי אין כאן מקום להשוואה ממשית בין לונדון לישראל - שהרי עולה החשד שבישראל "כוחות הביטחון" פחות חסרי-אונים מלונדון, אך הם רוצים להיראות כך, מסיבות עלומות. כאשר עצרו את אמיר מחו'ל למשל, או כאשר
עזמי בשארה לא חזר לישראל, התגאו "כוחות הביטחון" כי רשתם פרושה על כל העולם - ואפילו על ארגון ה"חיזבאללה". והנה - ביו"ש הקטנה, ואפילו בישראל המורחבת, אין הם יכולים להניח ידם על חבורה אלמונית וקטנה! מאחר שעד היום לא נעצרו יהודה עציון ו
חגי סגל (ה"מחתרת היהודית") ואילו ברוך מרזל,
איתמר בן גביר, נועם פדרמן וחבריהם מתהלכים חופשי, אזי, כנראה מדובר ב"חיילים אלמוניים", ומסתמא גם טירונים. וזה באמת לא נשמע הגיוני - ש"חיילים אלמוניים" יתעתעו בארגון הביון מספר אחת בעולם.
באחד ממאמריו כתב גדעון ספירו כי אין בימין הציוני "מתנחלים קיצוניים" ולעומתם "מתנחלים מתונים" ו"שומרי חוק", אלא כולם קיצוניים אך חלק מהם יודעים דיפלומטית ותקשורתית להסוות זאת. אני הייתי מרחיב את היריעה - אין בימין הציוני "ימנים קיצוניים" לעומת "ימנים מתונים", כולם קיצוניים אך חלק מהם יודעים להסוות זאת תקשורתית ודיפלומטית. מאחר שהימין נמצא בשלטון, הרי שאלה היושבים ליד ההגה לא אוהבים להצטייר כ"קיצוניים", כבימי עברם באופוזיציה, אך מנגד, את ההשקפה הלאומנית הם לא זנחו.
לא במקרה הפכה בקדנציה האחרונה של הפרלמנט הציוני, החקיקה הימנית ל"שם דבר" בכל הנוגע לסתימת פיות האופוזיציה ולהגבלת חופש הדיבור והמחאה. כדי שהשקפה זו - משיכת ישראל לעמדות קיצוניות והשתקת כוחות השלום בכוח - תמומש, אך השלטון ייוותר עם "פרצוף מתון", אזי מישהו צריך להוציא לאותו שלטון את הערמונים מן האש.
בליכוד ובקדימה, ובמיוחד בישראל ביתנו, נמצאים לא מעט "צדיקים" שבעברם פעלו בשיטות אחרות נגד אנשי השלום, אך משהתלבשו בחליפות דיפלומטיות הם אינם עוד יכולים לפעול, לעיני כל, ב"שיטות הישנות". די אם אזכיר את השלישייה המפורסמת מאוניברסיטת י-ם:
צחי הנגבי-ישראל כץ-
אביגדור ליברמן. מנגד, ההשקפות, סביר להניח, לא השתנו. את משרד ראש הממשלה מנהיג נתניהו מהימין והמשרד ש"לידו" אמור לטפל באותם "עשבי הפרא".
מאחר שהימין שבשלטון חוזר שוב ושוב על "אחדות לאומית", בכל הקשור לסתימת פיות מכיוון הביקורת של חוגי השלום (ועוד בימים שישראל מבודדת מדינית בעולם), הרי שלא אתפלא אם יש כאן "מדיניות ממלכתית" להשתקת האופוזיציונרים לכיבוש בעזרת התעלמות מכוונת מ"סייענים" עלומים ש"ירדו למחתרת" ומוציאים ל"ימין המתון" את הערמונים מהאש...
