על-פי הפסיקה, שופט המקבל חוות דעת מטעם מומחה בית המשפט, אמור לבודקה בדיקה ביקורתית, לדרוש פרטים משלימים, לחקור ורק לאחר מכן ולאור בדיקתו לכתוב את פסק דינו; אל לו לשופט לקבל את חוות דעתו של המומחה מראש על קרביה וכרעיה, "כזה ראה וקדש".
לדוגמא; כאשר מקבל השופט חוות דעת אותה הוא הזמין מטעם גורמי הרווחה, בין אם מפקידת הסעד המתבקשת להמליץ על הסדרי ראייה לשני ילדים של גבר אלים, או מהפסיכולוג שתפקידו לקבוע את המסוגלות ההורית של האם אשר נטען נגדה כי היא מסיתה את הילד נגד אביו האלים, וכן את חוות דעתו של הפסיכיאטר הטוען כי האם אינה כשירה וכי היא כפייתית, אובססיבית וסובלת מחרדות - עליו לבדוק את חוות הדעת בעצמו ולרדת לעומקם של דברים לפני שהוא חורץ דין.
מדוע?
כי ייתכן מצב שבו הפסיכולוג טועה בפרשנותו, ייתכן מצב שהפסיכיאטר שוגה במסקנותיו וייתכן מצב שפקידת הסעד מאמינה לגבר, נשבית בקסמיו - וטועה. עוד יתכן כי נשתרבבו לשיקוליו של איש המקצוע שיקולים זרים כגון היענות ללחצים, התרפסות בפני גורם מסוים, או אף קבלת טובת הנאה.
אלו הן דוגמאות מובהקות לכך שנדרש משופט להכריע בסוגיות מקצועיות והוא לא יכול להתחמק מתפקידו זה, במיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות.
בתורתנו, בספר שמות, יתרו מציע למשה לבחור שופטים ומניח בכך את אבני היסוד לקריטריונים של מינוי שופטים: "ואתה תחזה מכל העם אנשי-חיל יראי אלוהים אנשי אמת שונאי בצע... והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל-הדבר הקטן ישפטו הם" (שמות, כא'-כג').
על-פי הרמב"ם, מורה נבוכים חלק ג' פרק נ"ג, המילה משפט כוללת בתוכה את החוכמה ועניינה של החוכמה הוא:
א. השגת האמת.
ב. ניסיון-חיים ולכן מידה זו היא נחלתם של הזקנים.
ג. הכושר להיות מתוחכם, להפעיל מחשבה, לתת עצה, להשיג המעלות ההגיוניות, להשיג אומנות, ולחטט בנבכי הנפש.
כל זאת כלול בגדר חכמה, הנדרשת מהשופט חורץ הדין. (הרמב"ם על-פי תרגום הרב יוסף קפאח ופרשנותו).
מכאן אנו רואים כי המשמעות של הכישורים הנדרשים מהשופט היא רחבה, ומדובר גם בתכונות אופי נשגבות ולא רק בהשגת ידע. על השופט (אשר עליו מוטלת חובת פסיקת הדין) להיות מצוי ובקיא בנושאים שונים ומגוונים בתחום הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה, הבנייה, הרפואה, המתמטיקה ועוד. אחרת, בית המשפט מעביר את האחריות למומחה מטעמו ומהווה בכך חותמת גומי בלבד. שופט הנוהג כך מיותר לחלוטין והיה די בניצב בשער, בפקיד קבלה או בכל בעל תפקיד זוטר.
אכן, אפשר ללמוד מפסקי דין רבים שיעור אקדמי מאלף מפיו של השופט בנושאים מגוונים שאינם רק משפטיים. לו לא כך הייתה דרכו של בית המשפט, היה על השופט לקבל ללא עוררין את חוות דעתו של המומחה הרפואי או האחר, ולא היא. גם זאת נלמד מפסקי דין המותחים ביקורת נוקבת כלפי שופטים שמתחתיהם שקיבלו את חוות דעת המומחה ללא בדיקתם.
על-מנת למצוא אנשים כאלה הכשירים לתפקידי שיפוט, יש אמנם לעבוד קשה, אך גם אם הדבר קשה להשגה, הרי זה הדבר הדרוש לעשותו; לאתר שופטים שיהיו משכמם ומעלה, מוסרית ושכלית.
מנגנון מינוי השופטים כפי שהוא קיים היום, לא יוכל למצוא אנשים ברמה המתוארת כאן כל עוד יהיה המינוי על בסיס פוליטי, המושפע והכפוף ללחצים של שר המשפטים, או של אנשי שלומם של הפרקליטות.
במילים אחרות: כיום, אין ניסיון אמיתי למצוא שופטים ראויים.
להבהיר, אין בדברים אלו כדי לפגוע או להטיל ספק בדבר כושרו של שופט פלוני, אלא מתיחת ביקורת על המנגנון של מינוי השופטים בישראל לאור המטלות העומדות בפניהם ולאור הדרישות הניצבות בפני השופטים בשגרת עבודתם.
________________________
המחברת - מורה בחינוך המיוחד ומרצה בנושאי אלימות במשפחה, בעלת תואר שני מטעם האוניברסיטה העברית בחינוך מיוחד, מחברת הספר "כלה ונחרצה" בהוצאת ספרית הפועלים הקיבוץ המאוחד וספרי ילדים.
אתר:
www.tal-tales.israel.net
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
