אפילו לפני שהיא משיגה נשק גרעיני, אירן היא איום לחיפוש אחר התקדמות בתהליך השלום הישראלי-פלשתיני, הסיכוי היחיד לשלום הוא עם המתונים והגורמים הפרגמטיים. אך על-ידי התמיכה שלה בחיזבאללה, בחמאס ובסוריה - אירן מחזקת את המתנגדים לשלום ומחלישה את ידי המתונים. עשיית שלום תהיה קשה מספיק לכשישראל והפלשתינים יחזרו לחדר המו"מ, כפי שהם בוודאי חייבים לעשות. הנחישות של העולם החופשי עומדת במבחן, הן על-ידי הקיצוניים שמנסים לחבל בכל סיכוי לשלום והן על-ידי אלו שמוכנים לקחת סיכונים מחושבים למען כך.

ובבסיס כל זה, ואפילו ללא נשק גרעיני, המשטר האירני הוא כבר עכשיו אחד המשטרים המדכאים, הלא-אנושיים והלא-ליברליים ביותר בעולם. בזמן שהעולם הערבי והמוסלמי מתלבט באשר לכיוונו העתידי, עלינו לשלוח את המסר הברור ביותר האפשרי, שאנו עומדים מאחורי משטרים שמקדמים את הדמוקרטיה והליברליות, ושאנו עומדים בצורה נחרצת נגד אותם משטרים שמונעים את זכויות האדם הבסיסיות ביותר מעמם. הכישלון שלנו לעשות זאת הוא תג של אי-כבוד.

עכשיו זה הזמן להבטיח שהעם האירני ידע שהוא לא לבד. אירן היא מדינה חזקה, עשירה במשאבי טבע ואדם, בעלת היסטוריה מרשימה של קידום ההתפתחות האנושית. יש לה תפקיד טבעי בענייני האזור והעולם. האזרחים שלה סבלו יותר מדי זמן, תחת משטר מדכא שמחזיק בזכויות אדם בסיסיות בנות-ערובה לקיצוניים דתיים. אנו יודעים שאירנים רבים נואשים לשינוי. עלינו לחדד את מחויבותנו כלפיהם באופן ברור כדי שיוכלו לשמוע אותנו.

עכשיו זה הזמן של הקהילה הבינלאומית לעמוד מאוחדת ולהתמודד עם האיום. מכיוון שהאיום הוא על כולנו. בבואנו לשקול כיצד למנוע מאירן להשיג נשק גרעיני, הקהילה הבינלאומית צריכה להבהיר לאירן שכל האופציות על השולחן. המשטר האירני, עם הרטוריקה השואתית שלו ועם העוצמה הצבאית הגוברת שלו, אינו רק איום על יציבות האזור שלנו. הכוונות שלו מנוגדות לאינטרסים של העולם החופשי, המדיניות שלו היא עלבון לערכים של העולם החופשי.

מדובר בנושא חוצה מפלגות ומדינות, קריאה להגן על הערכים והאינטרסים שמשותפים לכולנו. זהו הזמן לקונצנזוס, לא למחלוקת. אנו לא יכולים להירתע מהמחויבות שלנו. האלטרנטיבות גרועות בהרבה. ביחד, עלינו לשלוח את המסר הברור ביותר לטהרן - שהנחישות שלנו עיקשת ושאנו לא נירתע. הזמן לדחיות הסתיים.