|
|
קדימה: מפלגת קדימה המתפוררת, גווייה פוליטית על-פי כל הסקרים, שהפכה למת מהלך, קיבלה זריקת חיים שאי-אפשר להפריז בחשיבותה. אילו הייתה נאלצת להתמודד בבחירות עכשיו, היא הייתה יוצאת מהן רמוּסה ורצוצה, שבר כלי, עם מספר מנדטים חד-ספרתי, ובתוכה מלחמת הכל בכל, יד איש באחיו, שהייתה מרסקת אותה סופית.
הליכוד: הליכוד בראשות נתניהו הוכיח השבוע לכל ה'פייגליניסטים' (ואין ביטוי זה משמש לגנאי חלילה, אלא רק לנוחות התיאור של קבוצת הסרוגים שבראשות משה פייגלין, אדם הראוי להיות שליח ציבור על-פי כל קנה מידה), כי אין לו כל כוונה להניח להם להשתלט על הליכוד. ערב הבחירות הקודמות הצליח נתניהו בטענות שווא ומדוחים, לזרוק את פייגלין מחוץ לרשימת הליכוד, והשבוע, אחרי הבזיון שספג בוועידת הליכוד מידי הפייגליניסטים (והם לא היו לבד; גם מיכאל איתן תמך במהלך שלהם), הוא הבהיר במהלך בזק מבריק מבחינתו, מיהו בעל-הבית האמיתי במפלגתו. הפייגליניזם, שחגג בתחילת השבוע את נצחונו על נתניהו, הובס כעבור יומיים על-ידי נתניהו, ששוב עשה להם בית-ספר לפוליטיקה.
|
|
|
|
|
פעמיים ברק [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מצג ממשלה ימנית-לאומית-ליברלית
|
|
|
|
| לאחר הבחירות הטיחו בנתניהו שממשלתו היא הממשלה הימנית ביותר שקמה בישראל. כדי לעמעם את הגוון הימני הזה ועל-מנת להפגין מצג של ממשלת ימין אמנם, אבל מתונה, לאומית-ליברלית, הוא צירף בזמנו את ברק. עכשיו תוגבר האגף השמאלי בממשלתו והוסר האיום של הצגתו בגווני ימין קיצוני | |
|
|
|
גם האגף הימני בליכוד, הלא פייגליניסטי, בראשות דני דנון וחבריו, שלא רצה את ברק בקואליציה וכמובן לא בליכוד, קיבל ברק מתוגבר. לדידם זוהי סנוקרת לא פשוטה. עכשיו יהיו להם ב ממשלה שני אהוד ברקים: ברק ומופז. יתרה מזו: נתניהו, שמן הסתם גם מביט לעבר האופק הפוליטי הרחוק, יוכל בבחירות 2013 להגשים את חלומו לרסק סופית את קדימה, ואגב כך יעניק למפלגתו גוון מתון שהוא חושק בו, כשיציע לח"כי קדימה להתמודד בפריימריז בליכוד. במקרה כזה אין ספק שיצטמק מעמדם של ח"כי האגף הימני ושל הפייגלינסטים גם יחד. מי שלא רצה את ברק, קיבל ברק בריבוע.
זאת ועוד: בהרכב החדש, מחוזק משמאל בברק ובמופז, יוכל נתניהו ללכת לוויתורים נוספים לפלשתינים, תוך התעלמות בוטה מזעקות השבר שיעלו מן האגף המדולדל שמימינו.
בתוך הליכוד, המנצח הגדול של המהלך הוא כמובן נתניהו. נתניהו חשש כבר ערב בחירות 2009 מפני צביעת מפלגתו בגוון ימני קיצוני, שהתבטא בתיגבור הנוכחות הפייגליניסטית בליכוד. לאחר הבחירות הטיחו בו שממשלתו היא הממשלה הימנית ביותר שקמה בישראל. כדי לעמעם את הגוון הימני הזה ועל-מנת להפגין מצג של ממשלת ימין אמנם, אבל מתונה, לאומית-ליברלית, הוא צירף בזמנו את ברק. עכשיו תוגבר האגף השמאלי בממשלתו והוסר האיום של הצגתו בגווני ימין קיצוני.
הימין שמימין לליכוד: הבית היהודי-מפד"ל, קיבל פסק זמן לעריכת המיפקד והפריימריז ללא לחץ של בחירות עכשיו. האיחוד הלאומי קיבל מספיק זמן כדי לקיים בירורים בתוכו בדבר מעמדם של הח"כים אריה אלדד ומיכאל בן-ארי, ובדבר ההתאחדות עם מפלגת-האם שממנה יצאה הסיעה. ממצאי הסקרים האחרונים מעלים, שדחיית הבחירות עשויה להיטיב עם שתיהן, מפני שנמוך יותר ממה שהבטיחו הסקרים האלה כבר אי-אפשר לרדת.
|
|
|
|
|
יחימוביץ'. תוכל להיבנות כאלטרנטיבה [צילום: AP]
|
|
|
גם האנשים הטובים שמאכלסים במסירות נפש ותוך הקרבה עצמית את מגרון וגבעת האולפנה ועוד עשרות יישובים שחרב החורבן של הבג"ץ מרחפת מעליהם, יזכו מן הסתם לפסק זמן חיוני. היו אומנם שאמרו, שדווקא קרבת הבחירות תמנע מממשלת הליכוד את הרס הבתים, מפני שהדבר יצטלם גרוע בטלוויזיה;
אבל היה גם חשש שהליכוד בראשות נתניהו יאמץ ערב הבחירות, כדי להפגין את היותו ראש 'מפלגה דמוקרטית-ליברלית', דווקא את תפישתם השמאלנית קיצונית הרסנית של מרידור-בגין וחבריהם, שלדידם יש לכבד את הכרעת הבג"ץ – גם כשהבג"ץ חורג מסמכויותיו, גם כשאין פסק דין חלוט במחוזי בעניין הבעלות האמיתית על הקרקעות, גם כשהבג"ץ פועל בניגוד לאינטרסים הלאומיים והפך עצמו 'לעומתי' מול הריבון האמיתי - הכנסת והעם, ושהכל יילך לעזאזל ובלבד שיקוב הדין את ההר. עכשיו זכה נתניהו לפסק זמן לחשיבה לא רק בעניין גבעת האולפנה אלא גם בדבר הצורך לרסן את דורסנותו הבלתי דמוקרטית של הבג"ץ.
המפלגות החרדיות: התוספת של שנה וחצי לתוחלת חייה של ה ממשלה והרחבה דרמטית של בסיסה הקואליציוני, הפכה באבחה אחת את המפלגות החרדיות שס ויהדות התורה ואת 16 ח"כיהן מלשון המאזניים, ממעמד של שותף בכיר בעל 'מניית זהב', לשותפות זניחות מסוג ג', שעכשיו כבר לא ישק דבר על פיהן. הרוב הדורסני של 78 ח"כי המפלגות המצדדות בשירות לכל, צבאי או אזרחי, יוכל לכפות על 16 הח"כים החרדים, גם אם לא יהיו שותפים למהלך, חקיקה שתחייב שירות צבאי/אזרחי כלשהו, ושתטיל סנקציות כלכליות כבדות על סרבני השירות. למפלגות החרדיות אין שום אופציה של איום על 78 עמיתיהם לקואליציה. תם עידן היהירות של שס ויהדות התורה, ואולי גם מטרה זו חלפה בראשו של נתניהו, בעת שרקח את התרגיל המקיאווליסטי המפתיע.
השמאל: העבודה ומרצ, שכבר רקמו תוכניות פוליטיות למיניהן, יהיו עוד יותר בלתי רלוונטיות מכפי שהן כיום. בטווח הקרוב יאיין הרוב הקואליציוני הגדול, את נוכחותם הפוליטית. מצד שני תוכל העבודה בראשות יחימוביץ' לנצל את הזמן להיבנות כאלטרנטיבה יחידה למפלגות הקואליציה.
המפלגות שבדרך: לפיד, דרעי, בנט ומי יודע מי עוד, שכבר תפרו לעצמם חליפות פוליטיות, ייאלצו להתאזר בסבלנות, תוך כדי חירוק שיניים, יאבדו מן המומנטום שנהנו ממנו באחרונה, ויישחקו עד דק בשנה וחצי שיחלפו עד לבחירות. במציאות הישראלית מדובר באמת בהמון המון המון זמן.
|
|
תפוס כינוי יחודי
במישור המעשי, המאמץ לכונן ...
