שלטון הפקידים והיועצים המשפטיים

שלטון הפקידים והיועצים המשפטיים בחקלאות כבר עבר מזמן את גבול הטעם הטוב. אי-אפשר להזיז דברים ואין החלטות. לו אלו היו אמורים להחליט בזמנו על הקמת המדינה, ודאי שלא היינו פה, והעשייה הייתה שואפת לאפס אחד גדול. ראינו את עבודת הפקידים גם בהתפלת המים, בשריפה בכרמל, בבניית הגדר, בכניסת המסתננים, בבניית השוק הסיטוני החדש.

החקלאים הפכו בשנים האחרונות לפרה חולבת של מסים, קנסות ואגרות על כל צעד ושעל, ובו בזמן, כל תזוזה שהיא לטובת החקלאי או להקלה על עבודתו ממוגנת בחסמים ללא תכלית.

דרך חיים

אני שואל את עצמי, למה בכלל צריך שר או מנכ"ל - אם כל החלטה שלו בכל נושא, ללא שיקול דעת של מדיניות ושל קידום החקלאות, מגיעה ונבלמת ב-17 יועצים משפטיים במשרד ממשלתי אחד קטן. עובדה המסבכת ומסכלת כל דבר. הביורוקרטיה הורסת כל חלקה טובה בפועל. אין תשובות בזמן, ורק מערימים קשיים על כל הפעלה תקציבית, תוך חשיבה המנותקת מהצרכים של המשרד בו הם משרתים ולעתים בניגוד לרצון ולמדיניות של השר והמנכ"ל. הנוהל הוא המלך ואנחנו עבדיו.

במידה שכך זה גם יימשך, הרי שהעובדים במשרד החקלאות יהפכו לתחנת ממסר להעברת כספים, שרובם ילכו למשכורותיהם, והחקלאות והחקלאים יישכחו. המחלקה המשפטית תתפוס עוד מעט קומה שלמה, ואט אט יוכלו להשתלט על קומות נוספות, וכך ניצחון הביורוקרטיה בחקלאות יושלם.

חבל ששר ומנכ"ל נשארים לכיבודים של חקלאי מצטיין, לאירועי חג שבועות, לתערוכות חקלאיות. במקומם היינו מרגישים רע. אם יכולתי להיות במקומם, הייתי משחרר את כל היועצים ומשאיר שניים בלבד, דואג לפרויקטים ולטיפול בבעיות החקלאיות באופן מהיר ומיידי.

ולחבריי החקלאים, אין מה לעשות, צריך להמשיך ולהאבק, כי הרי עבורנו החקלאות היא דרך חיים ולא רק מקום עבודה.