בילי מוסקונה-לרמן - תת רמה של נבזות

העיתונאית הפמיניסטית והשמאלנית בילי מוסקונה-לרמן במאמר במעריב (21.10) מצאה לנו מי אשם בשבוע שעבר במותו של הבחור שירה בשוטרים ונהרג...נחשו מי זה? - זהו ראש הממשלה בנימין נתניהו, המאיים עלינו בטילים מאירן ומהפלשתינים!!. לא הם המאיימים בטילים עלינו (ואף יורים עלינו מידי יום), אלא ראש ממשלת ישראל.

מסתבר לדבריה, שנתניהו הוא המאיים הסדרתי, זה הממציא איומים לבקרים ויוצר בציבור אווירת פחד ואיום כזו אשר גורמת לבחור צעיר שנקלע למצוקה נפשית חמורה לירות לעבר, מה שהיא קוראה בזלזול מופגן "שוטרים מתנדבים על טרקטורונים", ולכן גם שוללת זכותם להגנה עצמית "כי הרי צריך היה להידבר". ניסו להידבר אבל מרגע שירה לעבר השוטרים זכותם להגנה עצמית עומדת להם, ולמעשה ברור לכל שהיה פה אקט הידוע בעולם והנקרא: "התאבדות ע"י שומרי החוק".

אג'נדה ברורה ודוגמטית

לגברת הזו, מוסקונה-לרמן, ישנה אג'נדה ברורה ודוגמטית כבר שנים (דבר המאפיין בדרך-כלל את חסידי השמאל בשלוחותיו השונות) שלא היחיד אשם בצרותיו, אלא החברה והשלטון תמיד אשמים. לפיכך, מאמריה בעיתונות והופעותיה בטלוויזיה מצחינים זה שנים מחד-צדדיות מאוסה, כי מרגע שבחרה להיות "פמיניסטית" וקשרה לעצמה כתרים של "מגינת החלשים", והפלשתינים הכול הפך אצלה שחור או לבן.

הגברים הם תמיד שורש הרע, הנשים תמיד דפוקות ומנוצלות, הפלשתינים הם המסכנים והמדוכאים ואנחנו הם הכובשים היהירים. לגבי דידה המדינה הביאה אסון על העולים האתיופים בקליטתם ואשמה לפיכך ברצח השכיח של בעלים את נשותיהם בקהילה זו. לא זה שמעולם היא לא הציעה פתרון טוב יותר, אלא שבו-זמנית היא שוכחת שבעמל רב ובכסף רב הצלנו קהילה שלמה מכיליון באפריקה ברעב, מחלות ופוגרומים והבאנו אותם לחוף מבטחים.

ברור שהיא גם מרחמת נורא על הפלשתינים (כמו במצור ברפיח..) כי יש פה המון סבל אנושי.. אבל האם היא כותבת על ישובי עוטף עזה שילדיהם חיים חצי מזמנם במקלטים?, האם היא מקימה איזו עמותה שתנסה לחנך ערבים ואתיופים שלא לרצוח את נשותיהם על-רקע כבוד המשפחה?. לא מעשים אלא פטפטת של יפיפיות-נפש, של עיתונאית חסומה באידיאולוגיות של המאה ה-19, כי תמיד תהיה אשמה המדינה (ואולי גם ביבי נתניהו..).

מאמר ביבים כמו זה שהתפרסם השבוע במעריב מסביר היטב מדוע הציבור הישראלי מקיא את מקרבו את השמאל ואנשי התקשורת שלו, והפך אותם לחסרי משמעות בנוף הפוליטי. ובמשפט מוסגר, זה אולי גם מסביר מדוע הציבור לא מתגייס למאבק לטובת מעריב כאשר עיתון זה נותן במה למאמרים מרושעים וקיצונים כמו זאת המדוברת במאמר זה, בעוד שאת מאבק העובדים מנהל חגי מטר - שמאלן-קיצוני ידוע.