הכשלונות של האלוף אורי שגיא

האלוף אורי שגיא הודיע על הצטרפותו למפלגת העבודה, כדי להתמודד על מקומו ברשימת המפלגה לכנסת. הוא פרש מצה"ל לפני קרוב לעשרים שנה. בשרותו בצה"ל מילא תפקידים בכירים ובהם ראש אגף המודיעין. אלוף פיקוד דרום. מח"ט גולני. ראש צוות השיחות עם סוריה בשנים 1999 - 2000.

מרגע שהאיש נכנס לזירה הפוליטית, קיימת הזכות לבקר אותו על כשלונו בשתי פרשיות, תוך כבוד והערכה לתפקידים שמילא בצה"ל. האחת, עדותו המוזרה לטובת "הבנק הערבי", המואשם בסיוע לטרור. השנייה, תמיכתו הנחרצת שאינה משתנה לוותר על הגולן "למען השלום".

האלוף שגיא העיד לטובת "הבנק הערבי" הנאשם בסיוע לטרור

קרוב ל-1600 נפגעי טרור, המתגוררים רובם בישראל וחלקם בארה"ב, הגישו תביעה ייצוגית לפיצויים בסך 3.5 מיליארד דולר נגד "הבנק הערבי", שהואשם בסיוע למימון פעילות טרור של החמאס, החזית לשחרור פלשתין וגדודי חללי אל-אקצה.

בכתב התביעה נאמר שהבנק (סניף מנהטן, ניו-יורק) שימש ביודעין צינור להעברת מליוני דולרים מסעודיה ומעירק לארגוני הטרור הפלשתינים. התביעה מתנהלת מאז 2004, בפני חבר מושבעים בניו-יורק, והשופטת נינה גרשון. הנהלת "הבנק הערבי" נמצאת בירדן. הבנק מפעיל 400 סניפים ב-25 ארצות ו-12 סניפים בשטחי הגדה ועזה. בעלי הבנק הם איש העסקים הירדני עבדול מג'יד שומאן, וסעודי ממשפחת הנסיך וליד בן טלאל, ומשפחת אלחרירי מביירות.

שומאן, מבעלי הבנק ואחד מאנשי העסקים העשירים בעולם הערבי, אמר בראיון ליומון הירדני "אל דיסטור" ביוני 2000:

ליהודים אין זכות על פלשתין. הפתרון הצודק יהיה בהחזרתן של כל האדמות הפלשתיניות ליושביהן החוקיים וההיסטוריים. הוא התנגד לכל פשרה עם ישראל, המבוססת על החזרה חלקית של האדמות. הוא היה פעיל בוועדות לתמיכה באינתיפאדה השנייה. הוא התבטא בתמיכה למחיקת מדינת ישראל.

אלוף אורי שגיא, נענה לפנייתם של עורכי הדין האמריקנים של הבנק הערבי להעיד לטובת הבנק ונגד התובעים נפגעי הטרור. בעדותו (המקצועית כביכול) הוא העיד ש"הבנק הערבי" אינו מעורב בסיוע לטרור. הוא הצדיק את דבריו בכך שהוא קיבל כביכול גיבוי ואישור לעמדתו מהמוסד ומצה"ל. האמנם?

עצם הנכונות שלו להעיד נגד נפגעי טרור ישראלים לטובת הבנק הערבי מצביעה על כשל מוסרי של אובדן תבונה ושיקול דעת. לפי הערכות שפורסמו בעיתון גלובס (27.10.12) אורי שגיא קיבל עבור הגשת עדותו כ-100 אלף דולר (750 דולר לשעה).

השופטת נינה גרשון החליטה בדצמבר 2011 למחוק את עדותו של שגיא בטענה כי היא לא רלוונטית ועדותו לא קבילה. עדותו לא נדונה כלל.

שאלות רבות מצפות לתשובותיו של האלוף המתמודד לכנסת:

• מה המניע שלו להסכים להעיד לטובת "הבנק הערבי", ונגד התביעה של הישראלים, נפגעי הטרור הפלשתיני? האומנם הרדיפה אחר הצדק המוחלט כביכול, או התמורה הכספית?

• מדוע אנשי ביטחון בכירים ישראלים שגם אליהם פנו כדי שיעידו לטובת הבנק הערבי סירבו, ואילו אלוף שגיא הסכים?

• איזה אינטרס היה לאלוף שגיא להוציא "תעודת יושר" לבנק הערבי ולפגוע במאבק שישראל והמערב מנהלים נגד מימון הטרור?

• מדוע האלוף התעלם מהמידע הרב בנושא, המצוי בישראל, ב"מרכז המידע למודיעין ולטרור", המתפרסם בגלוי באינטרנט?

• מדוע האלוף שגיא התעלם מהמידע הרב המצוי בידי רשויות המודיעין והביטחון בישראל ובארה"ב, המעיד כי הבנק הערבי היה צינור להעברת מימון לאגודות ה"צדקה" בעיקר לחמאס, שבחלקו זלג למימון הטרור?

• האם האלוף שגיא יכול להמציא לידיעת הציבור, שבידיו מצוי מסמך הקרוי "עמדת צה"ל" ושאר מוסדות הביטחון, התומכים בדעתו ואישרו את מתן עדותו לטובת הבנק הערבי?

תמיכתו של האלוף שגיא בוויתור על הגולן ל"מען השלום"

עמדתו זו שלו קבועה ואינה משתנה מאז שניהל את השיחות עם סוריה ועד היום. למרות כל מה שקורה בסוריה, שגיא לא מצא עדיין את האומץ והתבונה להודות שדעתו בנדון היא כשלון ודאי. למדנו כבר מהניסיון שגם גנרלים נחרצים ומוערכים נכשלים אך לא מודים. כולנו יכולים לדעת היום, שלו היינו יורדים מהגולן, החיזבאללה והג'יהאד היו יושבים היום על חופי הכנרת.