שר האוצר הנכנס לא נזקק ליותר מכמה ימים כדי להוכיח את מה שכתבנו כאן עוד לפני הקמת הממשלה: שאין לו מינימום של כישורים לתפקידו. בסוף השבוע שעבר כתב יאיר לפיד, כי "התמונה הנפרשת אט-אט בפני גרועה בהרבה ממה ששיערתי", בהתייחסו לגרעון הענק של 40 מיליארד שקל בתקציב.

מי שקצת מתעניין בכלכלה, מי שקורא רק כותרת אחת ביום בנושאי כלכלה, מי ששומע בחצי-אוזן מבזק חדשות אחד בענייני כלכלה – כל אלו יודעים כבר כמה חודשים שיש בעיית ענק בתקציב, כל אלו יודעים כבר כמה חודשים שאין מנוס מקיצוצים קשים. זה שלפיד לא ידע על המצב עד שנכנס לתפקידו, מראה כמה הוא מנותק מן ההוויה הכלכלית, כמה היא לא מעניינת אותו וכמה הוא לא מבין בה. זה בדיוק כמו ששר הביטחון לא יידע שלסוריה יש נשק כימי.

לקראת הקיצוצים הבאים עלינו, יש תחום אחד שאסור באיסור מוחלט לגעת בו, ואם כבר נוגעים בו – אז רק כדי להוסיף. זה לא הביטחון וגם לא הרווחה; אני מדבר על החינוך למדע וטכנולוגיה. זהו עתידה של ישראל, זהו המפתח לשמירת עוצמתה וזוהי הדרך לצמצום הפערים החברתיים.

ברק אובמה צדק כאשר אמר, שאם רוצים לראות את כלכלת המחר – צריך לבוא היום לתל אביב. חברות הזנק בטכנולוגיה עילית ובמדעי החיים צצות אצלנו כפטריות אחרי הגשם, ודי בכך שאחוז אחד מהן יצליחו כדי שנישאר בחזית הגלובלית בענפים המעצבים את העולם. ההצלחות המוכחות של ישראל בהיי-טק ובביוטק ורשימת זוכי הנובל שלנו מדברות בעד עצמן. השקעה בתחומים הללו יכולה להביא ילדה מאופקים להצלחה בדיוק כמו ילד מהרצליה, וליצור עוד מקומות עבודה בקריית גת ולא רק בקריית עתידים.

את הכסף למדע ולטכנולוגיה אפשר להביא משפע של מקורות. תקצצו בספורט, כי העתיד שלנו הוא בפרסי וולף ונובל ולא במדליות אולימפיות. מה שייחסך בישיבות צריך להיות מופנה למכללות טכנולוגיות, כולל דתיות. לעודד גופים מסחריים להשקיע בתחום על-ידי מתן חסויות לתלמידים, לפרויקטים ולבתי ספר. העיקר הוא להסתכל קדימה לטווח של מעבר לשנה-שנתיים הקרובות, לראות היכן אנחנו רוצים להיות בעוד עשור ובעוד דור. המסקנה של חשיבה כזו תהיה ברורה וחד-משמעית.

אני מציע לא למהר ולהתנפל על אתרי הנופש בטורקיה כאילו רק עכשיו גילינו אותם. הבעיה בינינו לבין טורקיה לא התחילה עם ה"מרמרה" ולא הסתיימה איתה, אלא היא עמוקה הרבה יותר. אפשר אפילו לומר שהיא הרבה יותר עמוקה מאשר האנטי-ישראליות הגובלת באנטישמיות של רג'פ טאיפ ארדואן. יש כאן בעיה של היחס כלפי ישראל והיהדות, שבא לידי ביטוי בדבריו ובהתנהלותו של ראש הממשלה; וראוי לזכור שארדואן נבחר בצורה דמוקרטית ושממשלתו המוסלמית-שמרנית זכתה לאמונו של רוב הציבור הטורקי.

חוץ מזה, קצת כבוד לאומי לא יזיק לנו. יש מספיק אתרים בהם ישראלים מתקבלים בברכה, ויש מספיק יעדים לא פחות אטרקטיביים מאשר חופי אנטליה. כאשר יורקים בפנינו, זה לא גשם. "הכל כלול" אינו מצדיק את "הקללה כלולה".

ד"ר אוהד גורדון הוא שופט טרי שנכנס לתפקידו רק לפני מספר שבועות, וכבר הוא מצליח ליצור פירצה דרכה יוכלו להתחמק כל מי שחייבים קנסות לעירייה או למדינה. לדברי גורדון, התראה בדבר מאסר בשל אי תשלום קנס החוזרת לבית המשפט עם החותמת "לא נדרש", אינה מהווה התראה כחוק ואי-אפשר לאסור את החייב.

לפי כבודו, כל מה שצריכים לעשות כרגע חייבי הקנסות, הוא לא לפתוח את הדלת לדוורים ולא לבוא לסניף הדואר. כך הם יקנו לעצמם חסינות מפני מאסר, בצורה הרבה יותר פשוטה וקלה מאשר למסור כתובת לא נכונה או לעבור דירה בלי לעדכן את משרד הפנים. חרות הפרט אומנם חשובה מאוד – ואין כמו חג הפסח כדי להדגיש זאת – אך אין זאת אומרת שהיא צריכה לבוא על חשבון כיבוד החוק וקופת הציבור. כדאי מאוד שהמדינה תערער ושבית המשפט המחוזי יחזיר את השפיות למערכת.

אני לא יודע אם בעלי בית"ר ירושלים באמת יעזוב אותה, אבל מעניין היה לקרוא השבוע ב-ynet את דבריו של אחד ממקורביו שהסביר מדוע ארקדי גאידמק מדבר על נטישה: "ארקדי פגוע ושבור מהיחס כלפיו. אין אף מקום בעולם בו האוהדים מגדפים בצורה כזאת את הבעלים ויורדים לחייו, ובנוסף גם מקללים את ההנהלה וראש העיר. הוא לא רוצה להמשיך ככה. לארקדי היו כוונות טובות והוא תיכנן להשקיע העונה הבאה במועדון, אבל בגלל אותם המגדפים הוא לא יעשה זאת".

מעניין מתי גאידמק גילה שהוא הבעלים של קבוצה שחלק לא מבוטל מאוהדיה הם פרחחים, גזענים ואפילו פושעים. כאשר הטילו וטו על צירוף שחקן ערבי? כאשר נהמו לעבר שחקנים שחומי עור? כאשר התקוטטו עם אוהדי סכנין? כאשר שרפו את מתקן האימונים? כאשר הניפו את השלט "בית"ר טהורה לעד"? כאשר איימו על חייו של היו"ר יצחק קורנפיין? כאשר נטשו את האצטדיון לאחר כניסתו של שחקן צ'צ'ני?

גאידמק לא היה צריך להיות הבעלים של בית"ר אפילו יום אחד כדי לדעת עם מי יש לו עסק; כל שהיה צריך הוא שמישהו יתרגם לו שתיים-שלוש כתבות. אבל גאידמק היה מוכן לסבול את כל אלו, עד שהתחילו לקלל אותו. זה, ורק זה, כבר היה יותר מדי עבורו.

חייבים לשבח את הציבור החרדי, שמוצא עוד ועוד החמרות מטורפות. כושר ההמצאה שלו באמת עולה על כל דמיון. ההמצאה האחרונה: טשטוש פניהן של הנשים המופיעות בתמונת הילד מרים הידיים ממרד גטו ורשה בעיתון "בקהילה". אין בהלכה שום איסור לראות פנים של נשים ואין בהלכה שום היתר לזייף בשמה של צניעות מזויפת. אבל בעצם, הרבה מאוד מהדברים שעושים החרדים אינם בהלכה ואפילו מנוגדים לה, ואם נתחיל למנותם כאן – לא נסיים עד כניסת השבת. רק שלא יתפלאו אחר כך, שמפלס התיעוב כלפיהם עולה ללא הרף.