נסו, אם תרצו, לרגל חנוכה שחלף, לשיר את השיר הבא לנעימת "מעוז צור":
"על גדות ירדן גמלי ערב,
בהר ציון פולחים זרים.
בצור חורב יסגודו שווא,
עשתורת, בעל הם קוראים.
הגם שמה אלוהים –
קולותיך נרדמים?
לוחות צפחה, חרכה ידך,
חזיזים ורעמים.
יופיע נא מבט ברקך,
חנית צורר ישמוט נבהל.
רב ארצך עריצים דורכה,
בית תפילתך שמם נואל.
גלימת הוד בסיני –
אש תפארת עטה שדי,
את צלך, ראה עמך,
לא יראך אדם וחי."
שיר זה, שנקרא על-שם מילותיו הראשונות "על גדות ירדן", נכתב במקורו אנגלית על-ידי ג'ורג' נואל גורדון, הלורד השישי לבית ביירון, ותרגומו המוגש כאן נכתב כעת על-ידי כותב השורות האלה, ישראל דויד (הראשון) מאוניברסיטת באר-שבע. השיר הוא אחד מתוך מחזור ה"מנגינות העבריות": כעשרים-וארבעה שירים שנכתבו ב-1814 על-ידי המשורר בן ה-26, כבר אז בעל פרסום עולמי.
ביירון שוכנע על-ידי מוסיקאי יהודי, כבן 22 באותו הזמן, ושמו אייזיק נתן, לכתוב מילים ללחנים, אשר הם ללא ספק "זמירות ישראל העתיקות של דוד המלך". באפריל 1815 פורסמו שנים עשר שירים ראשונים, ביניהם "על גדות ירדן", במהדורת פוליו מפוארת, עם התווים, בהפקתו של נתן. למרות ביקורות מסויגות, לעיתים אנטישמיות, נמכרה מיד רבבת עותקים של מהדורה זו, ועוד נמכרו ששת אלפים עותקים עם השירים לבדם. הם ניתרגמו מיד לשפות אירופה, ומאוחר יותר חוברה להם מוסיקה על-ידי מלחינים גדולים מנתן, וביניהם שומאן, ברוק, מנדלסון ומוסורגסקי. את השירים, באנגלית, ניתן למצוא למשל ב-
www.ashfield-dc.gov.uk/see_and_do/churches/hebsongs.shtml ה"מנגינות העבריות" כוללות שירים "פרוטו-ציוניים" ("על גדות ירדן" הוא אחד מהם ולא המפורסם שבהם), שירים על נושאים ודמויות מקראיות, ושירים על נושאים אחרים. המשכילים העבריים של המאה ה-19, וראשוני הציונים, התמלאו קורת-רוח וגאווה רבה על אשר אחד מגדולי שירת העולם, גוי גמור בן המעמד העליון, ביטא בצורה כה נשגבת הזדהות עם גורלו של העם היהודי, ונטייה "ציונית" ברורה.
מהדורת תרגום צנועה של השירים הוציא בירושלים המשורר יעקב אורלנד בשנת תש"ד (1944), וכה אמר בהקדמתו: "בימים אלה עוטה את השירים אקטואליות חדשה, במידה שגורל היהדות העולמית נתון בידיה של אנגליה, בה במידה ראוי להעמידה על דברים שיצאו מעטו של אחד מגדולי משורריה" וכו' וכו'. אורלנד לא היה מתרגם ה"מנגינות" הראשון. כמה מהן תורגמו על-ידי יל"ג (ומופיעות במהדורות כל כתביו). מחזור תרגומים שלם, בשם "שירי ישורון", פורסם על-ידי ד"ר ש. מנדלקרן ב-1890 בלייפציג, אנגלית מול עברית, עוד תרגום עברי יצא בלונדון ב-1930 על-ידי נתן הורוביץ, ולאחרונה ב-1988 יצאה בארץ, בהוצאת המתרגם, מהדורת תרגום של שמואל פרידמן.
כל העבודות הללו, וכל החומר הנוסף בעברית שהצלחתי למצוא, אין בהם מענה לשאלות מסקרנות ומתבקשות: איך עבדו יחד הלורד העדין, הנתון להתקפי מזג, והיהודי האסרטיבי השחרחר? האם התאימו יחד מילים למנגינות (המילה "מנגינות" מבלבלת בהקשרנו, ומעתה נשתמש בה רק במובנה הפשוט) או ההיפך? ואם להיפך, האם הופקד השיוך לחלוטין בידיו של המוסיקאי? ומה בכלל היו המנגינות הללו במקורן? האם יש, ולו בדיעבד, קשר בין מילות ביירון לנושאים של המנגינות המקוריות? מה היה עומק בקיאותו של ביירון במקרא וברבדים הפרשניים? הייתכן שהיה לו איזשהו ידע בעברית שהינחה את חושו השירי, או שהוא ניזון אך ורק מתרגום המקרא של המלך ג'יימס?
הכיתובים בערך של נתן ב"אנציקלופדיה יודאיקה", וב"ג'ואיש אנציקלופדיה" (1901-1906) מסכימים על כך שהמוסיקה ל"על גדות ירדן" היא "מעוז צור". המלומד הרב פרנסיס כהן, העורך המוסיקלי של ה"ג'ואיש", זיהה במהדורת נתן עוד חמישה לחנים מהרפרטואר של בתי הכנסת הלונדוניים מאותה תקופה. ההתאמה המרושלת והמלאכותית, לדבריו, של נעימת "מעוז צור" לשירת ביירון השאירה אותו די מזועזע. הוא טוען גם שהמילים של "על גדות ירדן" "בשום פנים ואופן" לא מפיקות את רוחו של "מעוז צור".
תרגומי המובא למעלה נכתב באופן שיתאים ללחן הנודע של "מעוז צור". כך אבד הקצב הנינוח, החלק, המתמשך, הרומנטי, האופייני לביירון, לטובת המקצב הפרוסי של "מעוז צור". עם זאת, התרגום עשוי להועיל לקורא לשפוט בעצמו, ולו רק לגבי שיר זה, לגבי חלק מהשאלות שנימנו לעיל. יושם לב: "גדות ירדן" אינן כלל הנושא הגיאוגרפי העיקרי של השיר. אם כבר: סיני וחורב, כאשר ברקע משמשים הקטעים המקראיים הרלבנטים: שמות י"ט-כ' (מעמד הר-סיני), שמות ל"ג 23-17 (נקרת הצור) ועוד.
_________
הכותב הוא חבר סגל המחלקה להנדסת-תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פרטים נוספים ניתן למצוא באתר:
www.ie.bgu.ac.il/iem/showmember.asp?lec_key=34
