המשבר המתמשך בבית-החולים הדסה

מיום שלישי האחרון (4.02.04) שובתים שנית בתי-החולים של רשת הדסה בירושלים (הר-הצופים ועין-כרם). במהלך השביתה מטפלים הרופאים במקרים דחופים כגון: טיפולים אונקולוגיים, טיפולי דיאליזה, לידות, ועוד.

הצוות הרפואי שובת כי לא קיבל את משכורת חודש ינואר. ביום שישי האחרון הגישה הנהלת בית-החולים "הדסה" בקשה להקפאת הליכים בבית המשפט המחוזי בירושלים. מטרת בקשה זו הינה לאפשר לבית-החולים לתפקד ולשלם משכורות לעובדים.

במקביל, בקשה המדינה מבית המשפט שימנה מפרק לבית-החולים,וכן משרד האוצר הבטיח חבילת תמריצים בתנאי שבית-החולים יכין תוכנית ייעול.

הצוות הרפואי שהרגיש את החרב על הצוואר יצא בהמוניו לרחובות והפגין מול משרד ראש-הממשלה. שאר בתי-החולים בארץ ערכו (א') שביתת הזדהות עם "הדסה" למשך שעתיים (12-10)בהם טפלו הרופאים במקרים דחופים.

עד כאן זה נשמע סיפור על מאבק רגיל של עובדים על זכויות המוקנות להם כחוק, אבל האמת היא כואבת הרבה יותר.

סיפורו של בית-החולים "הדסה" לא שונה בהרבה מזה של מפעל כושל בתל אביב, חצור-הגלילית או אשדוד. חוסר קביעת מדיניות ברורה לצד כשל ניהולי ומבנה ארגוני לא מסודר הובילו למספר כשלים אשר יתוארו להלן:

1: קומבינת השעות הנוספות:העובדים זכאים לקבל תשלום נוסף על שעות נוספות, אף שמרביתם כלל אינם נדרשים לעבוד מעבר למכסת השעות הרגילה. מחיר העסק: 38.8 מיליון לשנה.

2: טיפולים בחינם למשפחות: לא פחות מ25,000 בני-אדם כגון: עובדים, גמלאים ובני-משפחותיהם נהנים כיום מטיפולים רפואיים על חשבון "הדסה", במקום שטיפולים אלו יממונו ע"י קופות החולים.

3: כונניות מיותרות: ידוע כי צוותים רפואיים צריכים לשמש ככוננים מפעם לפעם, אך מסיבה כלשהי הסכימה הנהלת "הדסה" לשלם לעובדי מנהלה בעבור כוננות בסך 39.2 מיליון שקל.

4: משכורות גבוהות: מסתבר כי חלק מטכנאי הרנטגן הרוויחו בעבר סכומי עתק שהגיעו ל100,000 שקל לחודש.

כיום לאחר הפחתה דרסטית עומדת עלות העסקתם ב25.5000 שקל בחודש.
לשם השוואה מזכירה בכירה משתכרת 18,000 שקל בחודש.

5: הנהגת שר"פ בבית-החולים: "הדסה" הוא בית-חולים הנותן שירות ציבורי ופרטי כאחד. וכך, בזמן שרופא צרי לטפל בציבור הרחב הוא מבצע ניתוחים פרטיים. כך למעשה הוא מרוויח שתי משכורות.

6: קידום עובדים בקומבינה: בעבר היה בידי הוועד הזכות לקדם עובדים.

בשיטה זו קודמו 900 עובדים לתפקידי ניהול על 400 משרות.

חשוב לציין כי כמחצית מן החוב הכולל המוערך ב-600,000,000 שקל נוצרה בגין משכורות ותשלומים לעובדים.

לכן, על העובדים להפגין אל מול מנהלי בית-החולים כיום ובעבר אשר רוקנו את הקופה במהלכי קומבינה מתוחכמים,ולא לממשלה אשר במקרה זה לא אחראית למצב היות שמדובר בבתי-חולים פרטיים הממומנים ע"י תרומות מארגונים יהודים.