בומרנג כלכלי - העלאת שכר המינימום

העלאת שכר המינימום תגרום לכך שהמעסיק יחפש דרכים חדשות לחזור לאותו איזון של הוצאות מול הכנסות שהיה לו ערב העלאת השכר, במצב כזה המעסיק יגלם את ערך הכסף שהוא הפסיד בתוך ערך המוצר שלו ולמעשה, יעלה את ערכו של המוצר לצרכן.

מעבר לכך שעליית הערך של המוצר תגרום לפגיעה בציבור הרחב, היא גם תגרום לשחיקה מעשית של הקצבאות השונות אשר אנשים מעוטי יכולת מקבלים (קצבת נכות, קצבת זקנה וכדומה) ותפגע בהם באופן ישיר וזאת בגלל שאותם האנשים ימשיכו לקבל את אותו סכום כסף (מהקצבה) אבל הם יצטרכו לשלם יותר עבור המוצרים אשר הם צורכים.

סביר להניח, כי העלאת שכר המינימום בסופו של יום תגרום לפיטורים בסדר גודל מסוים וזאת בשל העובדה, שהמעסיק עושה חישוב של עלות מול תועלת עבור כל עובד ועובד. ברגע שהתועלת מהעובד היא שולית ביחס לעלות שלו, העובד יפוטר.

סביר להניח, כי העובדים שיפוטרו הם "עובדים חלשים": מלצרים, מנקים, שוטפי כלים וכדומה, כאשר המעסיק יתייעל ויחליף את חלק מהעובדים במכונות (מדיחי כלים) או לחלופין הוא יעסיק פחות עובדים מכל תחום, למשל: במקום שעל כל שלושה שולחנות יהיה מלצר, המלצר יהיה על כל שישה שולחנות.

ראינו שתי דוגמאות למה העלאת שכר המינימום תהיה בעיה ולמעשה תשיג את המטרה ההפוכה, עכשיו ננסה לבדוק מה הבעיה האמיתית ואיך ניתן לפתור אותה:

הבעיה האמיתית היא לא גובה שכר המינימום, אלא ערכו האמיתי של אותו השכר או למעשה: "כמות הדברים שאפשר לקנות באותו שכר" - הכמות עצמה כפי שראינו כנראה תשאר אותו דבר בין אם שכר המינימום יהיה 24 שקלים לשעה ובין אם יהיה 30 שקלים לשעה ( זאת בגלל שברגע ששכר המינימום יעלה גם עלות המוצרים תעלה פחות או יותר באותה מדרגה).

ולכן, פתרון הבעיה הוא לא העלאת השכר, אלא העלאת הערך שלו וזאת על-ידי הורדת יוקר המחיה בשיטות של השוק החופשי: הורדת מיסים (הורדה של מיסים מהמשכורת מן הצד האחד ומן הצד השני הורדת מיסוי על עסקים, על ייבוא וכדומה) - דבר שבסופו של דבר יתגלם בערך המוצר ודבר לא פחות חשוב, פתיחת שווקים וביניהם שוק המזון לתחרות - דבר שיגרום לחברות להוריד את המחירים וזאת בכדי להילחם על ליבו של הלקוח.