עיתונאות מזן חדש

אבו-מאזן מכחיש השואה וחנין זועבי מכחישת הטרור - מככבים בימים אלה בכותרות ויש דמיון ביניהם: הכחשת השואה האקדמית של אבו-מאזן, עולה כל אימת שהוא פוצה פה בנושא מדיני, ומלווה ותלווה אותו בכל דרכיו. הודעתה של ח"כ חנין זועבי כי החוטפים אינם טרוריסטים - לא תישכח, ותוזכר לה בכל פעם שהיא תרים את ראשה.

לא בכל יום אני מחלק מחמאות לח"כ מאיר פרוש מ"יהדות התורה". השקפותיו שונות משלי, אבל בבחירות המזוהמות הללו ל"נשיאות" הפיקטיבית אין לי מה לומר אלא לזכותו בלבד. אם באמת הייתה זו הצבעה חשובה הרי שודאי שהיה פרוש מגיע, ולכולנו גם ידוע כי הלה המשיך את שהייתו בחו"ל כדי לא להשתתף במושב הלצים הזה. בחירות שיהודי שומר תורה ומצוות - ובמיוחד אלה שזיכרון ה"חפץ חיים" וסיפרו על "לשון הרע" חשוב להם, צריך היה להתרחק כמטווחי קשת מהזוהמה הזו. וכך עשה פרוש. שושלת האבות שלו הזכירה לו כי כל המועמדים לתפקיד הזה והרפש שדבק בהם הינם מחוץ לחוק התורה, שאפילו עסקן ציבור חרדי מחויב למתוח קו אדום בינו לבינם. פרוש הבין שאסור לו בכלל להיכנס לדיון על הצבעה לאישה - ועוד מהסוג הירוד, התככני והזול של דליה איציק.

הצעתי לסריקה מדוקדקת בשטחי יהודה, שומרון ועזה (כן, בו-זמנית גם בעזה) בחיפוש אחרי המחבלים החוטפים והחזרת שלושת הנערים הביתה לא נענתה בחיוב (בלשון המעטה) על-ידי הדרג המדיני בישראל. טענתי שיש לחפש בכל בית פלשתיני מהמרתף ועד הטפחות, להוציא את דייריו למחנה ענק מגודר, ולבסוף להרים את הבית באוויר בפיצוץ מבוקר. במשך הפעולה המתמשכת הזו יש לחקור את הפלשתינים הכלואים, וכאשר יתברר כי חלקם אינם קשורים בדרך כלשהי לחטיפה – להוציאם מעבר לגבולות המדינה. התוצאה? מרחבי ערים וכפרים פלשתינים חרבים, והמסר הברור להם ולעולם: יותר לא עוד.

אכן שאלה טובה שכבר מהדהדת בציבור לאחר כישלונו בתהליך הבחירןת לנשיאות. למרות שחלק מהציבור רואה את סוף שלטונו, וחלק מהציבור עדיין לא רואה לו מחליף ורואה בו הרע במיעוטו.

ביום חמישי האחרון בשעת ערב מאוחרת נחטפו לעבר הלא נודע ארבעה נערים משטח יהודה שביקשו טרמפ לביתם. מאותו לילה מר ונמהר כל מי שליבו פועם בקרבו נשאר דרוך בתקווה לחדשות ובשורות טובות ויחל שרק יוחזרו הביתה במהרה ובשלום.