א.ב. נגד כייסים בחו"ל

בצד החוויות המענגות הרבות שמזמנת לתייר הישראלי עונת החופשות שמעבר לים - היא טומנת בחובה, לדאבון הלב, גם אכזבות לא מעטות. אחת הבולטות שבהן היא מכת הכייסים והשודדים העלולה לארוב לו במוקדי-תיירות המועדים לפורענות.

כדי להקדים רפואה למכה אפשרית שכזו מומלץ לעשות את הספתח עוד בארץ: לתפור כיס פנימי בזוג המכנסיים שישמשו את התייר בעת מסעו בחו"ל. בכיס החבוי ניתן להטמין, הרחק מעין רואה, את הכסף והמסמכים הנחוצים.

בעת ההגעה למלון מומלץ להפקיד בכספת את הדרכון, כמו גם את יתר המסמכים שאינם נחוצים ביומיום. אותם דברים אמורים באשר לסכומי-כסף נכבדים. מעל לכל מומלץ שלא לבלוט ברחוב כתייר - לא בהופעה החיצונית ולא בהתנהגות המילולית. בקיצור: לשמור על פרופיל נמוך ולהמנע כמה שאפשר מנשיאת תכשיטים יקרים וחפצים מגרים אחרים לגניבה, העלולים לעורר חשד שמדובר בתייר.

בהקשר לכך רצוי לזכור שמבין המדינות המתויירות על-ידי הישראלים, בולטות ספרד ורוסיה כ"הרות-אסון" במיוחד. הערים המועדות לפורענות בשתי המדינות האלה הן מדריד וברצלונה בספרד; מוסקבה וסנט-פטרבורג ברוסיה.

לא להתנגד

כך או אחרת, בשתי המדינות רוחשת פעילות עניפה של צוענים, והתיירים, התמימים בדרך כלל, מהווים עבורם טרף קל. בצד התחכום והעורמה שבהם ניחן הכייס הצועני במדינות אלה - הוא גם עלול להיות אלים. במקרה דנן מומלץ שלא להתנגד לו. אחרי ככלות הכל, הכייס הזה עלול לשאת עימו נשק קר כמו סכין, או נשק חם כמו אקדח, והתוצאות עלולות להיות הרות-אסון. בכל מקרה, אם הכייס תובע את האתנן שלו תוך איום - כדאי בהחלט להיענות למבוקשו, ללא התנגדות, כאשר שוטר אינו מצוי בסביבה, ובה בעת להוכיח לו כי "תפסת מרובה - לא תפסת", וכך, בלית ברירה, הוא ייאלץ להשלים ולהסתפק עם המעט שנפל בחלקו.

אלימות עלולה להיות גם מנת חלקו של התייר בניו-יורק. שודד פורטוריקני עלול לעצור תייר המהלך ברחוב ולתבוע ממנו להשיל מעליו את נעלי הספורט היוקרתיות שהוא נועל. במקרה כזה יש לקיים את מצוות "של נעליך מעל רגליך", כי...אם לא - זה עלול לעלות יותר ביוקר!

תוצאות מרות

בניו-יורק יש גם כייסים מתוחכמים, העושים את מלאכתם בשקט ובבטחה, מבלי שהתייר יחוש כלל במעשה. אני, עצמי, חשתי זאת שם על בשרי, כאשר שחור מקומי חלף לידי, בעת שישבתי באחת המסעדות, ושמט את כוס הקפה שהחזיק בידיו. לשאלתו האדיבה, שהייתה מלווה בהתנצלות, שמא נשפך הקפה עלי - נאלצתי להתכופף ולהתבונן בבגדי. תוך כדי כך ניצל שחור נוסף, שישב מאחורי, את ההזדמנות, ושלף כהרף-עין את התיק שנח ליד מקום-מושבי, מבלי שחשתי כלל שהוא יושב שם. התוצאות היו מרות: כל מסמכי וכספי, שהיו בתוך התיק, נעלמו כלא היו, מבלי שהבחנתי כלל במעשה. המסקנה: אל תישא עמך תיק. הסתר את חפציך בכיס הפנימי של המכנסיים, או השאר אותם בכספת המלון.

בבוקרשט שברומניה ובוורנה שבבולגריה צריך לגלות עירנות מיוחדת בעת הסיור בשווקים ובירידים. הצפיפות בהם רבה והצוענים, הממלאים בהם כל חלקה טובה, נצמדים אל התייר כעלוקות, חותכים במספריים או סכין את תיק הנשיאה שלו, והוא נותר, בלא שיחוש, עם הרצועות בלבד. את המשקל הקל שנותר לו הוא יגלה, בדרך כלל, כשכבר יהיה מאוחר מדי. בכל מקרה, הצועני הוא קל-רגליים כצבי וחזקה עליו שיצליח להימלט מן המקום בחסות הצפיפות הרבה, גם כשהתייר עשוי לגלות את העניין ולזעוק לעזרה.

נצמדים בחבורה

בלונדון, לעומת זאת, יש מכת-כייסות שונה: הכייס האורב מסתתר מתחת לשולחן בבית הקפה או המסעדה, בעת שהתייר יושב שם, וכשזה לוגם מהקפה ואוכל מהעוגה מושיט השודד את ידו לעבר התיק המונח בתחתית השולחן ומסתלק, באין מפריע, עם השלל.

בבודפשט ובפראג נוהגים הכייסים לעלות לאוטובוס, לחשמלית, או לרכבת התחתית, ולהיצמד בחבורה אל התיירים הניצבים בעמידה בכלי הרכב. אחד מהם, המצוי בעמדה הנוחה ביותר לכיוס, שולף במהירות את הארנק מן הכיס האחורי של התייר, או מן התרמיל המצוי על גבו, ובתחנה הקרובה הוא יורד, יחד עם יתר צאן-מרעיו, כאשר תיירנו התמים ממשיך לנסוע בשלווה ומגלה, לחרדתו מאוחר מדי, רק בעת שירד מכלי הרכב, את מה שעוללו לו.

במינכן, לעומת זאת, יש כייסים לא מעטים המממנים בדרך זו את צריכת הסמים שלהם. לצורך העניין הם לא יהססו לתקוף תייר בעת שיחלוף ברחוב צדדי, בדרך כלל בשעות החשיכה, ואוי לראשו אם יעז להתנגד. ובבואנוס-איירס עלול שודד הדרכים לארוב לך ליד הכספומט שברחוב ולתבוע ממך את הכסף שהוצאת ממנו. המסקנה: השתמש בכרטיס האשראי רק בתוך סניף הבנק ולא מחוצה לו, שם מצוי בכל העת שוטר חמוש שעינו פקוחה.

אבל, אם בכל זאת נפלת קורבן למעלליו של השודד-הכייס - אל תהיה צודק. היה חכם! המנע מויכוח, ושא רגליך לתחנת המשטרה הקרובה. אולי משם תבוא ישועתך, ואם לא - הצלת לפחות את חייך, והיה זה שכרך!