הו איזו מלחמה נחמדה סידרו לנו. ממש כיף. אלמלא הפחד של הזמן העובר משמיעת האזעקה ועד היירוט, כמעט היינו אומרים זו מלחמה כיפכיף. מלחמה משהו משהו. המחשב הצה"לי עדיין מתעקש - גם במלאת שבוע למלחמה הנחמדה הזו - לכנות אותה בשם מבצע. מי יודע? אולי הוא צודק? מבחינתנו אנו, כנראה שזה מבצע וכאן מביא אני כעדות את מבחן הציפורים. כבוגר כמה וכמה מלחמות, זוכר אני - היטב - כי ברגע שהחלו לרעום התותחים ונמשכו ההפגזות והירי משאר כלי משחית, נדם קולן של הציפורים. פתאם השתררה דממה כבדה בעמק, כמאמר השיר. והנה - כאן - בסדום סיטי תל אביב, לא הפסיקו הציפורים - ולו גם לרגע - זמרתן. אולי לשניות אחדות, בעת שמיעת הפיצוץ של טיל זה או אחר, ברום השמים, אבל מיד לאחר מכן חזרו הן, חיש קל, למלאכת הזמר.