יומן אישי: מחלת הסרטן שלי <span style='font-weight:normal;'>[כו]</span>

שלום לקוראי הנאמנים. מזמן לא כתבתי לכם כי לא היו חידושים מפליגים במצב בריאותי. כמו כן הייתי עסוק בכל מיני עניינים שגזלו לי את מרבית זמני.

ראשית אספר בכמה מילים על מצב מחלתי. אין הרבה שינויים, המצב דיי יציב ללא שינויים מיוחדים. המחלה ממשיכה להיות פעילה אך ברמה די נמוכה... המחלה די יציבה מאז ההשתלה של מח העצם אותה עברתי לפני כעשרה חודשים. כידוע לכם המחלה הזאת אינה ניתנת לריפוי על כן היא נחשבת למחלה ממארת. כל אשר עושים רופאי הוא להאריך את חיי וכן לתת לי איכות חיים יותר טובה. כמו כן ידוע כי כ-80% מהחולים אשר מתגלה המחלה הזאת אצלם מתים בשנתיים הראשונות והשאר ששורדים את התקופה הזאת חיים עד כחמש שנים. יש גם כאלו המאריכים מאט יותר.

המחלה היא די חכמה והיא מסתתרת אחרי תופעות שונות אשר גורמות לקשיים בגילויה כגון שפעת תמידית. אצלי כאבי גרון וגידולים משונים בגרון ועוד. כאשר עובר הזמן מגלה החולה כי מח העצם שלו בבעיה רצינית ואז המחלה פולשת לה תמיד לעצמות וגורמת לסרטן בעצמות ואם היא די זריזה אז היא לא פוסחת על הכליות. כאשר היא נמצאת בכל שלושת המקומות הללו אז אין לך כל סיכוי לשרוד.

הכול מתרחש די מהר וכמעט בלתי ניתן לעצור את התהליך. החולה בזמן המחלה כמעט כל הזמן מצונן, עייף, ונכנס לכאילו מצב של עייפות תמידית. כמעט ואין תרופות למחלה הזאת. אך היו כמה הפתעות תוך כדי הטיפולים בחולים ואחת התרופות שפגעה בנשים קשות מאוד בשנות החמישים והשישים בשם תלידומיד התגלתה כיעילה מאוד בעצירת המחלה ואף הורדת רמת הסרטן במח העצם.

אמנם התרופה לא משפיעה על כלל האוכלוסייה אך על אלו שהיא משפיעה היא עושה פלאים. אמנם הנוטלים תרופה זאת עוברים סבל רב עקב לקיחתה אך היא די עוזרת. התרופה גורמת לפריחה בכל הגוף. לעצירות קשה ביותר, לחלק מהחולים היא גורמת לדגדוגים תמידיים בידיים וברגליים. לי היא גרמה לשיתוק חלקי ברגל שמאל ופחות ברגל ימין. לא נורא ואפשר לחיות עם זה. התרופה הזאת בימים אלו מאושרת לסל התרופות ועד היום היא ניתנה לחולים בזכות ממשלת גרמניה שמימנה את עלות התרופה לכל החולים.

כמו כן שני המדענים הישראלים שקבלו פרס נובל השנה פיתחו תרופה חדשה אשר נותנת תקווה לחולים במחלה הקשה הזאת. התרופות שלהם אמנם לא ירפאו את המחלה אך יעצרו את התפשטותה.

אני נמצא כבר עשרה חודשים במצב המתנה כאשר אני לא מקבל כל תרופה חוץ מאשר את הזומרה שמוחדרת לי לווריד אחת לחודש ומטרתה למנוע את התפשטות הסרטן לעצמות.

גם היא לא בסל הבריאות אך אני תקווה כי השנה תיכנס לסל הבריאות. קופת חולים מכבי על אף שהתרופה אינה בסל הבריאות מספקת אותה לחוליה. זאת הקופה היחידה שעושה זאת.

בכל שנה ושנה מתגלים כ-200 חולים חדשים במחלת סרטן מח העצם. זה אחוז נמוך לכלל האוכלוסייה. הסיבות למחלה הן רבות אך חשוב לציין אותן בכדי שתדעו מי מסרטן אתכם. להלן הסיבות הידועות: קרינה של אנטנות סלולריות והטלפונים הניידים שלכם - שתדעו מדוע יש להילחם בכוונת המדינה להציב עוד 18000 אנטנות ברחבי הארץ. כיום יש רק 6000 אנטנות והם רוצים להוסיף עוד 18000 אתם מבינים את משמעות העניין? המדינה רוצה לסרטן את כולכם.

חומרי צבע מאכל. נפתלין וחומרים כימיים שונים. ואחרון אחרון וחביב הטרנספורמטורים של חברת החשמל אשר מנסה בכוח להציבם ליד ביתנו. אני מציין את הגורמים והסיבות לגרימת המחלה שתהיו מודעים למה שהמדינה גורמת לנו ותילחמו למענכם ולמען ילדכם ולא תיתנו לחברות הטלפונים להציב אנטנות ולחברת החשמל להציב טרנספורמטורים ליד הבית ולא לקנות מזון עם חומרים מסוכנים. אם כולנו נקפיד על כך הם יפסיקו לזלזל בחיים שלנו ולנסות לרצוח את ילדנו.

אתם יודעים, אני בזמן האחרון בודק כל הזמן מה עוד יכול לגרום למחלת הסרטן הזאת לצוץ ואז גיליתי כי הצבע שאתם צובעים איתו את הבית יכול לסרטן אתכם במיוחד החומרים נגד עובש ופטריות. על כן כאשר אתם צובעים את הבית תצבעו עם כפפות ועם מסכות על הפנים. הביוב שעיריות מסויימות מתעקשות להזרים לים ואתם רוחצים בחופים המפיצים סרטן בעזרת ראשי העיריות שאתם בחרתם.

חופי תל אביב ראשון לציון חיפה ועכו הם המסרטנים ביותר. רק אתם יכולים להציל את ילדכם ממחלת סרטן בטוחה. תכתבו מכתבי מחאה לראשי העיריות הללו ותאשימו אותם כי הם גרמו ואו יגרמו לכם למחלת הסרטן. אם לי היו המשאבים המתאימים אני הייתי תובע באופן אישי את ראש עירית תל אביב במחלת הסרטן שלי, כי עקב הזרמת השפכים שלו הוא סרטן אותי. כי עקב שימוש בטלפונים הסלולריים אני קבלתי את המחלה. אני היום בטוח בכך ב-100% אך למי יש את עשרות אלפי השקלים לבזבז על בתי המשפט כשאני צריך את הכסף לצרכי הריפוי שלי וראשי המסרטנים יודעים ואת וממשיכים במעשיהם כי מה אכפת להם. חוץ מזה ההגנה המשפטית לא עולה להם כסף, זה יוצא מקופת העיריה או חברת הטלפונים הניידים.

ראשי הערים ומשרד התקשורת אחראים באופן ישיר לסרטון שלנו על-ידי מתן הרישיונות להצבת האנטנות הללו ואם היו משאבים כספיים אני הייתי תובע את השרים ואת ראשי הערים באופן אישי שהם נתנו יד להוצאתי להורג. אז הייתם רואים אותם מתגוננים. תביעה אישית על ניסיון ברצח של אזרחים תוך כדי רשלנות שלהם. רק כך נעצור את הזלזול בחיינו ועשיית רווחים קלים על חשבון הסרטן של ילדנו.

מדוע אני כותב את כל זה? מכיוון שאנו כאזרחים יכולים לעצור את הזלזול בחיינו על-ידי אישי ציבור וכן על-ידי בעלי חברות חמדניים אשר רוצים לעשות רווחים קלים על חשבון חיינו. מכיוון שלי כיום אין מה להפסיד אני מוכן להיות חוד החנית שתצא נגד מנוולים אלו למען עתיד ילדנו. אך מכיוון שמשאבי הדלים אינם מספיקים לצאת במלחמה כבדה כגון זאת אני כותב מאמרים אלו למען לעורר אתכם על הקורה סביבנו. ולמען להציל אתכם ואת ילדכם.

כמה מילים על ההיפר תרמיה - אני סיימתי את כל ההכנות ליסוד חברת המלכ"ר וממש בשבוע הקרוב נפתח את החברה במזל טוב. אני תקווה כי זה ייתן בעוד מספר שנים תקווה חדשה לחולים רבים. כל אלה ששלחו את תרומתם הצנועה ירשמו כחברי דירקטוריון חוץ מאלה שלא ירצו בכך. על כך, תבוא הודעה בכתב לכל אחד באופן אישי ממני. אני תקווה כי בעוד כשבועיים אני אהיה איש בשורות לכל החולים בסרטן המח מסוג גלאיו בלסתמה. כידוע לכם כי כל מי שמתגלה אצלו המחלה הזאת שאין לה כל ריפוי מת בין שלושה חודשים לשנה מקסימום תוך כדי עינויים קשים ואין כל מזור ותקווה לחולים במחלה ארורה זאת.

רק לפני כמה ימים מתה בת של מכרים שלי בת 24 ממחלה זאת. לצערי בשנתיים האחרונות מתו ממחלה זאת 6 אנשים שאני הכרתי באופן אישי וכולם בפרקי זמן שצינתי. אני תקווה כי אבשר לאלה החולים במחלה זאת ולכלל האוכלוסייה על בשורה חדשה בנושא המחלה הנ"ל.


קוראים אשר ירצו להצטרף לחברת המלכ"ר לטיפול בהיפר חרמיה מוזמנים לשלוח 100 שקל לא.ל.נוהר בע"מ לת.ד. 6007 ראשון לציון

כמו כן ברצוני להודות לעשרות קוראים אשר כתבו לי בזמן האחרון ושאלו לשלומי. זה מאד יפה. לצערי אין לי כל חדש ואני ממתין עם רופאי להתפרצות המחלה מחדש שיכולה להיות בכל רגע. כמו-כן התחילו בחיפוש תורם מתאים לי לצרכי השתלת מח עצם ואני מקווה כי יימצא תורם מתאים בכל רחבי העולם. הנושא לא קל אך לא בלתי אפשרי. תורם כזה יכול להאריך את חיי בעוד כמה שנים אך לא לרפא אותי וכן לתת לי איכות חיים עוד מספר שנים. גם זה חשוב לא?

אני יודע שהמשימה אינה קלה אך כדאית ואפשרית. אני אפרד מכם עד הפעם הבאה ומאחל לכם חג פורים שמח בריא ומלא חוויות.