א. חזל"ש
מתחילים לחזור לשגרה, והכותרות בתקשורת מתחילות לקבל צורה רגילה: ישראל מוותרת תמורת לא-כלום ופחות מזה, ו
אהוד אולמרט ישוב אל דוכן הנאשמים.
ואז מתברר, שכל מה שעשינו, למרות כל הצרחות של האנטישמים מכל המחנות - כולל המקומיים - לא הצליח לרסן את חמאס.
משהו משובש מאוד בתפיסתנו את האויב ומה ירתיעו. בין השאר - הבעיה הנה באחידות מחשבתית של ה"יועצים", שמדברים באותה השפה וחושבים באותה דרך עקמומית. נראה, כי ה"יועצים" חכמים, נבונים ואינם מבינים ערבית כלל.
ב. מעשה טוב
פעם, לפני עשרות שנים, כשהייתי עופר בצופים, לימדו אותנו, שבעניבה יש קשר, ונוכל להתירו רק אם נעשה מעשה טוב באותו היום - למשל, נעביר זקנה את הכביש (כמובן, לא בכוח, כפי שמספרת הבדיחה...).
מעשה טוב שכזה עשה ועד השכונות הצפוניות בכפר-סבא, שאימץ את הקַצב
מוטי כהן מאופקים (טלפון 052-3514951), והפיץ את קטלוג מוצריו בין מאות המשפחות בשכונות.
הרבה עסקים דרומיים נפגעו קשות בחודש האחרון - שלא נדבר על חקלאים, שצריכים לדאוג לשדותיהם צמודי-הגדר. יפה עשו תושבי כפר-סבא, שטרחו להזמין אצל הקצב הדרומי את צורכיהם.
ג. להג
האימה הגדולה היא, שהפרשנים והיועצים, שמלהגים אותנו לדעת, ימשיכו לעשות זאת בסיבוב שלישי, רביעי, חמישי... ויברברו ללא-תועלת.
אף אחד בתקשורת אינו מנסה לסתום את הפיות המקשקשים, שאינם אומרים דבר ולרוב טועים בגדול, או פולטים בקצב מהיר ומלומד שטויות.
אחרי כשבעים שנות מלחמה, הצמחנו בקושי פרשן ראוי לענייני צבא, או שניים. השאר - אסון אקוסטי ואף למעלה מזה.
ד. הגדרה
עכשיו זה "צוק איתן" 2.0, או שנסתפק ב"צוק איתן" 1.5? כנראה, ממשיכה הממשלה להתאפק, ולא הגדירה מה קורה.
מחכים לחמאס?!
ובינתיים אי-האמון של אזור חוטף-עזה נמשך. צוות החרום של נחל-עוז הודיע לחברי הקיבוץ, הנמצאים הרחק מבתיהם, שלא לשוב לקיבוץ. משום מה, רבים מהתושבים אינם נענים לקריאה לחזור לשמש ברווזים במטווח.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
