בימים אלה פורסם ברבים כי הקרן הקיימת לישראל החליטה לבטל את האמנה שבינה ובין ממשלת ישראל, משום שהממשלה חייבת לה לטענתה כספים. הודעת הביטול מהווה ככל הנראה, כך פורסם, אמצעי ללחוץ על הממשלה למען תזדרז לפרוע את החוב. ואכן, מדובר בחוב גדול.
קק"ל היא מוסד שהוקם על-ידי העם היהודי לגאולת קרקעות עבורו בארץ ישראל, ואשר מאות אלפי יהודים בגולה, אולי אף מיליונים, שרבים מהם נרצחו בשואה בידעם כי לכל הפחות בארץ ישראל נגאלה בכספם קרקע למען יהודים, נתנו לקק"ל את חסכונותיהם לאותה מטרה. מי בתרומת מיליונים ומי בתרומת דמי הכיס שלו לקופסה הכחולה. קק"ל היא אפוא קרן הנאמנות שהקים העם היהודי, ותפקידו של כל נאמן הוא לעמוד בכל מאודו ומסירותו על משמר נכסי הנאמנות.
אך כעת מודיעה קק"ל על ביטול האמנה שבינה ובין ממשלת ישראל, בשל חוב כספי שלא נפרע. זהו ביזיון שאין שני לו. האמנה שבה מדובר היא החוזה שנערך בין מדינת ישראל ובין קק"ל, שלפיו מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י), שהוא רשות ממלכתית שהוקמה על-פי חוק, יהיה מיופה הכוח הבלעדי מטעם המדינה, רשות הפיתוח וקק"ל, בניהול הקרקעות של שלושת הגופים הללו. במשך עשרות שנים מכר ממ"י קרקעות של קק"ל בישובים יהודיים ליהודים בלבד. אך הגיע היום שבו משפחת קעדאן הערבית דרשה לשתפה במכרז לרכישת קרקע בישוב קציר, שבאזור נחל עירון ("ואדי ערה"), בשל היותם אזרחי המדינה הזכאים להשתתף במכרזיו של ממ"י.
פס"ד קעדאן חייב את ממ"י לשתף גם ערבים באפשרות לרכוש אדמות בישובים יהודיים. תוצאת אותו פס"ד היא, בפועל, כי אין עוד "ישוב יהודי", שבו הזכות להתגורר היא ליהודים בלבד, מאחר שממ"י, כרשות ממלכתית, אינו רשאי להפלות בין אזרח ערבי לאזרח יהודי. בכך בג"ץ צדק, לפחות מהבחינה המשפטית, אם כי ברור לכל ילד מה היה בג"ץ מחליט אילו ניסה יהודי לממש את רצונו לבנות בית ולהתגורר בישוב ערבי: ההחלטה היתה, במקרה כזה, כי "מטעמי שלום הציבור" ישאר היהודי בחוץ. משהו כמו הזכות ליהודים להתפלל על הר-הבית, שאם תמומש יבוא הצונאמי המוסלמי ויבלע אותנו.
מהבחינה המוסרית והלאומית, ולמימוש הנאמנות וההבטחה ליהודי העולם מאז הקמת קק"ל, כי זו גואלת אדמות למען יהודים בלבד, היה על קק"ל להודיע לממשלה על ביטול האמנה, שעה אחת לאחר שניתן פס"ד קעדאן, ולהכריז כי "לא למען ישוב ערבים בארץ ישראל הוקמה קק"ל, אלא רק לישוב יהודים. כספינו וקרקעותינו אינם כספיהם וקרקעותיהם של כלל אזרחי המדינה, אלא כספיו וקרקעותיו של העם היהודי, שאנו משמשים כנאמניו בשמירתם ובניהולם".
בהודעה כזו מאת קק"ל, שהיא עמותה פרטית, אין הפליה של ערבים וכמובן אין כל סממן גזעני, שכן לערבים יש מוסדות משלהם לנושאים אלה, במיוחד הוואקף המוסלמי למוסלמים והכנסיות השונות לנוצרים. ואם אין להם – שיקימו לעצמם מוסד דמוי קק"ל, לאותה מטרה עבור הערבים.
יש להוסיף, כי לפני שנים אחדות צירפה קק"ל אזרח ערבי לדירקטוריון שלה, בהחלטה תמוהה, ביזארית ומדהימה. ייתכן שאותו אדם, שאינני מכירו, הוא משכמו ומעלה, איש אשכולות ישר-דרך ואזרח נאמן. אך זהו שיא בהתרפסות בפני הציבור הערבי, שבניו ומנהיגיו מוכיחים לנו כידוע מדי יום ביומו את אהבתם הלוהטת למדינת ישראל ולעם היהודי. מדוע יש צורך בדירקטור ערבי, למוסד שכל-כולו דאגה לאדמות העם היהודי בלבד? האומנם יצרף הוואקף המוסלמי יהודי להנהלתו, בטרם נשמע את פרסות חמורו של משיח?
אילו היו ראשי קק"ל ראויים לתפקידם, ולא רק עסקנים הדואגים לכסאותיהם, היו מבטלים את האמנה עם מדינת ישראל מיד לאחר פס"ד קעדאן, ומקימים לאלתר גוף עצמאי – הכולל אמצעים מיוחדים ויעילים למניעת השחיתות, הסיאוב והסחבת שהכרנו בעבר - למכירת אדמות העם היהודי ליהודים בלבד, ולגאולת קרקעות בארץ ישראל בנוסח הישן והטוב של יהושע חנקין ודומיו. לערבים יש אדמות למכביר, מפקיסטן עד מרוקו, וכמובן גם בתחומי ישראל, והם יודעים היטב לממש את זכותם לרכוש אדמות.
לביטול האמנה לא היה צורך בהמתנה למועד הנקוב בה לסיום תוקפה, שכן צד לחוזה שהתנאים לקיומו השתנו במידה עצומה שלא נצפתה מראש - וכזו היא התוצאה של פס"ד קעדאן - רשאי לבטל את החוזה גם לפני המועד שנקבע בו לסיום תוקפו. בלשון משפטית, פס"ד קעדאן היווה סיכול מטרתו המקורית של החוזה וסיכול מטרתה המקורית של קק"ל במסרה את כתב יפוי הכוח בידי ממ"י, וזוהי עילה מספקת לביטולו המיידי. לכל הפחות, היה על הנהלת קק"ל לנסות ולהגיע לתוצאה כזו בדרך המשפטית הראויה.
אך מאז מתן פס"ד קעדאן חלפו שנים ארוכות, בלא שראשי קק"ל העלו בדעתם לבטל את האמנה, מהטעם שציינתי לעיל שהוא טעם לאומי ראשון במעלה. כעת אנו שומעים על איומם לבטל את האמנה, בנימוק שהממשלה חייבת להם כסף.
ואכן, זוהי התמונה האמיתית: לראשי קק"ל אין עניין בשטויות ובזוטות כמו שאלות לאומיות. רוצים למכור קרקעות הלאום היהודי לערבים? רוצים אפילו למנות דירקטור ערבי לקק"ל? שימכרו, שימנו, שיעשו ככל העולה על רוחם - ובלבד שלא יגעו בנכסים החשובים באמת: המשרות, הכיבודים, הנסיעות לחו"ל, המשכורות השמנות, הפנסיה הנאה, הצמדת התנאים לאלה של רמי-מעלה במוסדות הממלכתיים, וכמובן גם האפשרות למנות את אנשי שלומנו ולחלק כיבודים ותפקידים.
כסף, כסף ושוב כסף. הנהלת קק"ל והמילקי שלה, ואולי יציע
אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל, לערוך את ישיבות ההנהלה בברלין. כך יאה וכך נאה לה.
