|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שיח פמיניסטי ופטריארכלי בעיתון הכלכלה לנשים "ליידי גלובס"
|
פרויקט "אשת השנה" או "חמישים הנשים המשפיעות" של ליידי גלובס משקף פמיניזם קרייריסטי וליברטני, אשר מדיר את הנשים המוחלשות כלכלית ו/או הלא אשכנזיות מתוכו
|
הביקורת הפמיניסטית על המדיה מרבה לבקר את אופן הייצוג של נשים בעיתונות בכלל ובעיתוני הנשים בפרט. ביקורת זו מדגישה שהייצוג של נשים הנו סטריאוטיפי, מאחר שהוא מייחד אותן למרחב הפרטי ומתמקד בתפקידיהן המסורתיים - אם, רעיה ועקרת-בית (Byerly & Ross, 2006). עיתון הכלכלה הישראלי לנשים ליידי גלובס מאפשר לבחון דווקא את הייצוג של האישה "האחרת", האישה במרחב הציבורי, בעולם הגברים, המכונה "אשת עסקים" או "אשת קריירה".
ההרצאה תתמקד בניתוח השיח של פרויקט הדגל השנתי של ליידי גלובס בשנים 2007-1990: בחירת "אשת השנה" (2003-1990), שלימים (2007-2004) הפך לדירוג "50 הנשים המשפיעות".
השיח על מטרת הפרויקט לאורך השנים מזוהה עם "פמיניזם קרייריסטי": פמיניזם המבקש לקדם נשים לתפקידים בכירים ועסקיים (יזרעאלי, 1999), וכן עם תפיסה פמיניסטית ליברלית. אשת העסקים על-פי ליידי גלובס היא אישה עצמאית ואסרטיבית, בעלת יעדים פיננסיים, שאינה מנסה לשנות את הסדר החברתי הקיים (כך למשל היא בעלת משפחה).
במשך השנים, מרכיב ההיררכיה והתחרותיות בפרויקט, המזוהה עם שיח גברי, הלך והתעצם. שיטת הדירוג של הנשים הנבחרות שאומצה ב-2004 העצימה את ריכוז הכוח ואת ההפרדה בין נשים. גם הקריטריונים לבחירת "אשת השנה" השתנו במשך השנים, כאשר הקריטריון החומרי (היקף התקציב שברשות האישה) והקריטריון הכוחני (מספר האנשים הנתונים להשפעתה) הלכו ותפסו מקום מרכזי יותר. התעצמות הקריטריון החומרי משתקפת גם בשיעורן ההולך וגדל של הנשים הנבחרות העוסקות בתחומי העסקים והפיננסיים ושיעורן ההולך ופוחת של נשים נבחרות העוסקות בתחומי אמנות, תרבות, אקדמיה, מחקר, חברה וקהילה.
פרופיל הנשים הנבחרות לאורך השנים משקף גם קריטריונים דמוגרפיים המאששים את התפיסה הפמיניסטית הליברלית של העיתון, המתעלמת מיחסי הכוח ומן הדיכוי המתקיימים בתוך קבוצת הנשים. המועמדת והנבחרת הטיפוסית בפרויקט הנה יהודיה, בורגנית, ישראלית ותיקה ולבנה, וניכרת הדרה כמעט מוחלטת של נשים צבעוניות, ממעמד עובדים, מקבוצות לאומיות ואתניות שונות או מדתות שונות.
לסיכום, ניתוח השיח סביב פרויקט "אשת השנה" של ליידי גלובס לאורך השנים מדגים את טיבה הפרגמנטרי ובעל הסתירות של עיתונות הנשים (Gill, 2007): שיח פמיניסטי קרייריסטי וליברלי מחד-גיסא, ושיח היררכי, כוחני, הגמוני ודיכאני מאידך-גיסא.
|
|
- הרצוג, ח' (2000). "עיתונות נשים: מרחב משעתק או מרחב לקריאת תגר?" קשר 28, עמ' 52-43.
- יזרעאלי, ד' (1999). "המיגדור בעולם העבודה". בתוך: ד' יזרעאלי ואחרים (עורכים). מין מיגדר פוליטיקה. תל אביב: קו אדום, הקיבוץ המאוחד, עמ' 216-167.
- Gill, R. (2007). Gender and the Media. Malden, MA: Polity Press.
- Winship, J. (1987). Inside Women's Magazines. London & New York: Pandora Press.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
ד"ר עינת לחובר
|
|
שיח פמיניסטי ופטריארכלי בעיתון הכלכלה לנשים "ליידי גלובס"
|
|
|
שאלת משמעותו של הדם בפולחן הקרבנות הישראלי הקדום עוררה עניין רב במחקר, היות שהדגש המושם על הדם בטקס המקראי הוא חריג לעומת השימוש בו בטקסים הנהוגים בסביבה התרבותית הרלוונטית (McCarthy, 1973; Geller, 1996; Gilders, 2001; Gruenwald, 2003). עבודת המחקר שלי עוסקת בחשיפת המשמעות המיתית של הדם בפולחן המקראי לאור תיאוריות העוסקות בקשר שבין הפולחן לבין המיתוס (Gruenwald, 2003). ההנחה המרכזית במחקרי גורסת כי ההתגדרות הייחודית של הריטואל המקראי, ותפקיד הדם בו, כרוכים במעבר מפוליתאיזם למונותאיזם, בעיקר מן הסיבה שהדת המונותאיסטית שהתגבשה בישראל היא דת אנדרוצנטרית ופטריארכלית. השאלה העומדת בלב הדיון היא שאלה מגדרית והיא נוגעת לקשר האפיסטמולוגי שבין משמעות הדם בפולחן למונותאיזם.
|
|
|
|
|
ההרצאה תתמקד במדורם של אבנר ורלי אברהמי, "מצב משפחתי", המתפרסם במוסף סוף השבוע של הארץ ועוסק בדיוקנאות משפחתיים ישראלים. הטור משמש כאתר מופע מדגמי, מילולי וחזותי כאחד של "פני המדינה", מעין גרסה עיתונאית מקומית שלNational Portrait Gallery. הבחירה בזירה הפומבית של העיתונות כ"גלריה" מעלה שאלות בדבר אופיין הייחודי של דרכי הייצוג של המשפחות כגפים אוטונומיים וזיקתן לתפיסתה העצמית של העיתונות כרושמת דברי העתים, בסוגה המשלבת ייצוג ביוגרפי של גברים ושל נשים בכתיבה עיתונאית וצילומי דיוקן קבוצתיים.
|
|
|
|
|
בשנים 2000-1997 פעלו בישראל שתי קבוצות מחאה בנושא ביטחון לאומי: "ארבע אימהות" ו"התנועה ליציאה בשלום מלבנון" במטרה להביא לנסיגה ישראלית מאזור הביטחון בדרום לבנון. מטרתן של שתי הקבוצות הייתה זהה, אך דרכי פעולתן היו שונות. "ארבע אימהות" מיצבה את עצמה כתנועה עממית, ללא נטייה פוליטית. היא התמקדה בפעילות רצופה ושוטפת, ניסתה להעביר מסרים פשוטים ורגשיים, ולא התיימרה להציג תוכנית מעשית ליציאה מלבנון. "התנועה ליציאה בשלום מלבנון" בראשותו של יוסי ביילין (שפעל קודם לכן בנושא כחבר כנסת) מיצבה עצמה כתנועה בעלת פתרון מעשי וממשי הניתן ליישום מיידי. היא התמקדה בפעילויות ממוקדות, והייתה בעלת תשתית ארגונית מסודרת. להבדלים אלה ואחרים הייתה משמעות בבחינת הסיקור התקשורתי.
|
|
|
|
|
באתי לכאן היום לדבר על ביטחון, על מנהיגות ועל הקשר שביניהם. הביטחון הלאומי, גם בעשור השביעי לקיומה של מדינת ישראל, ממשיך לתפוס מקום מרכזי בסדר היום שלנו. להוותנו, לא שקטה הארץ, לא ארבעים שנה, לעיתים אפילו לא ארבעים יום. לא בחרנו לחיות על חרבנו, אך המציאות לא פטרה אותנו מן החובה, היונה לא שבה עם עלה של זית כי עוד לא קלו המים.
|
|
|
|
|
בתיאטרון הריאליסטי מוצגים מחזות, שניתן ללמוד מהם על מערכות היחסים בין דמויות נשיות לדמויות גבריות ועל עיצוב הייצוג של תפקידי נשים וגברים בהתאם לסטריאוטיפים מִגדריים. הדיאלוגים התיאטרוניים מחקים במידה רבה את הדיאלוג האותנטי, אך הם אינם המציאות אלא ייצוג שלה בלבד. הדבר מאפשר פענוח פעולות הדיבור של הדמויות כפי שעוצבו על-ידי המחזאים, בדומה לפענוח כוונה של דובר בשיחה טבעית.
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
