|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דיוקן המשפחה הישראלית: המדור "מצב משפחתי"
|
סיפורי הדיוקן המשפחתיים מציעים לקוראים התבוננות בדפוס נבחר של פסיפס חברתי ובפרשנות שמציעים בני המשפחות לתפקודיהם היום יומיים, ולחלוקת התפקידים בתוך המשפחה
|
ההרצאה תתמקד במדורם של אבנר ורלי אברהמי, "מצב משפחתי", המתפרסם במוסף סוף השבוע של הארץ ועוסק בדיוקנאות משפחתיים ישראלים. הטור משמש כאתר מופע מדגמי, מילולי וחזותי כאחד של "פני המדינה", מעין גרסה עיתונאית מקומית שלNational Portrait Gallery. הבחירה בזירה הפומבית של העיתונות כ"גלריה" מעלה שאלות בדבר אופיין הייחודי של דרכי הייצוג של המשפחות כגפים אוטונומיים וזיקתן לתפיסתה העצמית של העיתונות כרושמת דברי העתים, בסוגה המשלבת ייצוג ביוגרפי של גברים ושל נשים בכתיבה עיתונאית וצילומי דיוקן קבוצתיים.
השתקפותם של תהליכים היסטוריים בסוגה המשלבת ייצוג ביוגרפי בכתיבה עיתונאית וצילומי דיוקן קבוצתיים מזמנת דיון בתרומה האפשרית של מערכת ייצוג הכורכת דימוי חזותי ומילה כתובה להבניית הזיכרון הקולקטיבי של חברה, תוך התייחסות להבניית הזיכרון של בני המשפחה כיישות דינמית, המתממשת במקום ובזמן (Zelizer, 1995; Hirsch, 1997).
סיפורי הדיוקן המשפחתיים מוצעים לקוראים כאפשרות לעיון "מוזיאלי", שיש בו גם משום התבוננות במראָה, בדפוס נבחר של פסיפס חברתי ובפרשנות שמציעים בני המשפחות לתפקודיהם היום-יומיים, לחלוקת התפקידים בתוך המשפחה ולתרומת הביוגרפיות האישיות של כל אחד מהם למרקם המשפחה. מסגרת זו מעניקה לסיפורים את ייחודם כיצירת כלאיים שבין התיעודי והסיפורי, המראה והמגיד (shows and tells), המדווח והמתרשם, הציבורי והפרטי, הקונקרטי והמטפורי, בין זיכרון היחיד לבין זיכרון הרבים, בין עדותם של גברים ושל נשים ובין ראיית המשפחה כ"ארגון" משותף.
הדיאלוג בין תצלומי הדיוקן הקבוצתיים לבין הצופים בהם מתאפשר בשל סגולתם של התצלומים לשמש כמספרי סיפורים (Entin, 1979). התבוננות מתמשכת בקבוצת תצלומים (במקרה שלפנינו: מדי סוף שבוע) חושפת בהדרגה תֵמות עקביות ותבניות חוזרות בתוך המצבור המתכונן והולך (וראו הדיון שמציעה Gardner, 1991 בצילומים באלבום המשפחתי). כך מקשר תהליך העיון הצביר בין הדיוקנאות הבודדים ומאגדם למעין מסה צילומית בלתי-פורמלית על צילום הדיוקן המשפחתי ותיאורו הכתוב כסוגה.
הדיון מתמקד באופן שבו מתבטאים המאפיינים הרב-מודליים של הסוגה בדרכי יצירתן של הגדרות חברתיות דינמיות למושגים כגון "יחיד", "משפחה" "תפקידי ההורים" "יחסי הורים וילדים" "מקום מגורים", "סטטוס כלכלי", "סטטוס חברתי", "היסטוריה משפחתית" ולבסוף - "ישראליוּת". אתמקד בפרשנות שמעניקים גברים ונשים למקומם ולתפקידם במארג המשפחתי, ובאופן שבו מיוצגות פרשנויות אלה בתצלומי המשפחה.
|
|
- Entin, A.D. (1979). Reflection of families. Photo Therapy Quarterly 2(2), pp. 19-21.
- Gardner, S. (1991). Exploring the family album: Social class differences in images of family life. Sociological Inquiry 61(2), pp. 242-251.
- Hirsch, M. (1997). Family Frames: Photography, Narrative, and Postmemory. Cambridge, Mass.: Harvard University Press.
- Zelizer, B. (1995). Reading the past against the grain: The shape of memory studies. Critical Studies in Mass Communication, pp. 214-239.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
ד"ר איילת כהן
|
|
דיוקן המשפחה הישראלית: המדור "מצב משפחתי"
|
|
|
בשנים 2000-1997 פעלו בישראל שתי קבוצות מחאה בנושא ביטחון לאומי: "ארבע אימהות" ו"התנועה ליציאה בשלום מלבנון" במטרה להביא לנסיגה ישראלית מאזור הביטחון בדרום לבנון. מטרתן של שתי הקבוצות הייתה זהה, אך דרכי פעולתן היו שונות. "ארבע אימהות" מיצבה את עצמה כתנועה עממית, ללא נטייה פוליטית. היא התמקדה בפעילות רצופה ושוטפת, ניסתה להעביר מסרים פשוטים ורגשיים, ולא התיימרה להציג תוכנית מעשית ליציאה מלבנון. "התנועה ליציאה בשלום מלבנון" בראשותו של יוסי ביילין (שפעל קודם לכן בנושא כחבר כנסת) מיצבה עצמה כתנועה בעלת פתרון מעשי וממשי הניתן ליישום מיידי. היא התמקדה בפעילויות ממוקדות, והייתה בעלת תשתית ארגונית מסודרת. להבדלים אלה ואחרים הייתה משמעות בבחינת הסיקור התקשורתי.
|
|
|
|
|
באתי לכאן היום לדבר על ביטחון, על מנהיגות ועל הקשר שביניהם. הביטחון הלאומי, גם בעשור השביעי לקיומה של מדינת ישראל, ממשיך לתפוס מקום מרכזי בסדר היום שלנו. להוותנו, לא שקטה הארץ, לא ארבעים שנה, לעיתים אפילו לא ארבעים יום. לא בחרנו לחיות על חרבנו, אך המציאות לא פטרה אותנו מן החובה, היונה לא שבה עם עלה של זית כי עוד לא קלו המים.
|
|
|
|
|
בתיאטרון הריאליסטי מוצגים מחזות, שניתן ללמוד מהם על מערכות היחסים בין דמויות נשיות לדמויות גבריות ועל עיצוב הייצוג של תפקידי נשים וגברים בהתאם לסטריאוטיפים מִגדריים. הדיאלוגים התיאטרוניים מחקים במידה רבה את הדיאלוג האותנטי, אך הם אינם המציאות אלא ייצוג שלה בלבד. הדבר מאפשר פענוח פעולות הדיבור של הדמויות כפי שעוצבו על-ידי המחזאים, בדומה לפענוח כוונה של דובר בשיחה טבעית.
|
|
|
|
|
בהרצאה זו אשווה בין שני שירים שכתבו משורר ומשוררת וכותרתם כמעט זהה - השיר "בחצר" של אברהם שלונסקי והשיר "החצר" של לאה גולדברג. שני השירים, שפורסמו בשנות הארבעים, שונים ביניהם לגמרי מבחינת הצורה והתוכן. בהשוואה בין השירים נעמוד על ההבדל ביניהם, הבא לידי ביטוי בשימוש שונה בשם התואר. בשני השירים מתוארת תמונה של חצר שבה משתלבות דמויות של ילדים, ואף על-פי כן התיאורים שונים זה מזה תכלית שינוי.
|
|
|
|
|
המושג מגדר הוצע במקום מושג המין, וכבסיס לדיון ביקורתי על אודות ההרחבה של המין הביולוגי להסדרים חברתיים וכינון של הדיכוטומיה החברתית בין זהויות והתנהגויות של גברים ושל נשים. המשמעות התיאורטית של המושג מגדר עברה שינויים עם התמורות שחלו בתיאוריות הפמיניסטיות, אך התפיסה של מגדר כהבנייה חברתית שזורה עדיין כחוט השני בתיאוריות פמיניסטיות שונות. מעמדה ביקורתית זו משתמעת התביעה לבדיקה של יחסי הכוח שהתגבשו בין המגדרים בהקשרים ההיסטוריים שבהם צמחו והשתנו, וכן לחשיפת ההעלמה וההשתקה שרווחו בשיח האקדמי והציבורי ביחס לממד המגדרי, המְמַסד סדר חברתי, כלכלי, פוליטי ותרבותי הנותן העדפה לגברים ולגבריות, ובמקביל מפלה ומדכא נשים. הקישור בין אי-שוויון מגדרי וצורות דיכוי מעמדיות, אתניות ולאומיות הרחיב את יריעת המחקר המגדרי.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
