|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יצוג נשים ערביות ויהודיות בטקסטים ספרותיים
|
דיוקנה של האישה היהודייה והערבייה בטקסטים הספרותיים הכלולים בתוכנית הלימודים לבגרות בעברית עבור תלמידי החטיבה העליונה במגזר הערבי
|
הרצאה זו תבחן את ההתייחסות לדיוקנן של האישה היהודייה ושל האישה הערבייה בקורפוס של היצירות הכלולות בתוכנית הלימודים בספרות עברית לחטיבה העליונה במגזר הערבי - תוכנית שאושרה על-ידי שר החינוך והתרבות במרץ 1975 והתפרסמה ב"חוזר מנכ"ל מיוחד א' תשל"ו" והיא עדיין שרירה ומחייבת. מטרת המחקר הנה לבדוק כיצד ובאילו היבטים הקורפוס של היצירות הספרותיות בעברית בתוכנית הלימודים העכשווית מהווה מקור להבניית דיוקנה של האישה הערבייה ושל האישה היהודייה תוך שימוש בכלי מחקרי של ניתוח תוכן איכותי משולב.
הנחת המחקר המרכזית, הנשענת על בסיס תיאורטי רחב, טוענת כי אכן יש בכוחה של תוכנית הלימודים בספרות להשיג מטרות אידאולוגיות-חברתיות ואזרחיות המוצהרות בה כהכרת עיקרי המורשת התרבותית, וכן יש בה כדי לייצג ולקדם אידאולוגיות כלליות של מערכת החינוך, לרבות סוגיות מגדריות כמו שוויון בזכויות ובמעמד בין גברים לנשים והימנעות מהצגה סטריאוטיפית של דמות האישה ומעמדה.
נמצא כי מתוך 105 היצירות הכלולות בתוכנית הלימוד, 17 יצירות עוסקות בדיוקן האישה היהודייה ושלוש יצירות בלבד עוסקות בדיוקן האישה הערבייה. מניתוח היצירות העוסקות בדיוקן האישה היהודייה עולה כי בדרך כלל הקורפוס מאפשר להכיר חלקים של המורשת התרבותית היהודית באמצעות הגיבורה, אולם מעמדה, כפי שהוא מוצג ביצירות, סטריאוטיפי למדי: שבע יצירות מתוך ה-17 עוסקות בהיבט האימהי של תפקיד האישה ואף שלוש יצירות עוסקות בלשון הדנה במראה היפה, החיצוני, כתכונה נשית יחידה. ממצא בולט נוסף הוא מיעוט העיסוק בדמותה של האישה הערבייה מבחינה כמותית (שלושה סיפורים בלבד). בסיפור אחד בלבד, "תחרות שחייה", מאת בנימין תמוז, מוצגות לפנינו דמויות של נשים ערביות בעלות מעמד חברתי-כלכלי מבוסס, נשים בעלות השכלה, היוצרות קשרים חיוביים עם קרובי משפחתן ועם שכניהם היהודים.
|
|
- עירם, י' וח' יעוז (1981). "תמורות בתוכניות הלימודים בספרות – עיון משווה". עיונים חינוך 47-46, עמ' 170-157.
- שוהמי, א' וד' ספולסקי (2002). מדיניות לשונית חינוכית חדשה בישראל: מחד-לשוניות לרב-לשוניות? תמורות בחינוך. תל אביב: הוצאת אוניברסיטת תל אביב, עמ' 37-12.
- שחר, ר' (2001). שוויון הזדמנויות בין המינים. בתוך: א' פלד (עורך). יובל למערכת החינוך. משרד החינוך, כרך א', עמ' 268-249.
- תוכנית הלימודים לחטיבה העליונה (כתות י-י"ב בבתי הספר הערביים) (תשנ"א). ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, האגף לתוכניות לימודים.
- תוכנית הלימודים בעברית כשפה שנייה בבתי-הספר הערבי (תשס"ז). ירושלים: משרד החינוך, מהדורת ניסוי.
- Horgan, D.D. (1995). Achieving Gender Equity. Allyn & Bacon.
- Fisher, J.H. (1972). Truth versus beauty: An inquiry into the function of language and literature in an articulate society. The Humanity of English (The National Council of teachers of English). Urbana, pp. 1-16.
- Kripendorff, K. (1980). Content Analysis: An Introduction to Its Methodology. Beverly Hills: Sage.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
ד"ר שרה האופטמן, ד"ר שרה זמיר
|
|
יצוג נשים ערביות ויהודיות בטקסטים ספרותיים
|
|
|
ה"תוכחה" היא מצוות "עשה" מדאורייתא: "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא י"ט, י"ז), אשר בה מבקש "היכול להוכיח" להשפיע על "היכול לקבל תוכחה" באמצעות שיח התוכחה: טקסט המייצג כללים אתיים והמכיל אמצעי שכנוע לוגיים ופואטיים, שמטרתו להביא לתקון התנהגותו של הנמען. במחקר זה הוצג דיון בשתי תוכחות ספרותיות הנאמרות על-ידי גיבורה (אישה): התוכחה של הדודה מלכה בסיפור "תלוש" של י"ד ברקוביץ' וזו של אימא רותה ברומן "עיר מקלט" של יצחק בן-נר. בשני המקרים נבחרה האישה כדמות המייצגת את ה"יכול להוכיח".
|
|
|
|
|
הרצאה זו היא חלק ממחקר שבדק את סיפוריהם של 14 גברים שרצחו את בנות זוגם או ניסו לעשות זאת. הסיפורים נותחו מבחינה תוכנית, מבחינה מבנית ומבחינה לשונית במטרה לגלות כיצד המספרים יוצרים סיפור המַבנה מציאות חדשה לאחר הרצח, מציאות שבה הם, הגברים, הם הדמויות החיוביות בסיפור, ואילו בנות זוגם, הנשים, הן הדמויות השליליות בו, וכיצד הם מסבירים את מעשה הרצח. אנשים נדרשים לתת הסברים לפעולותיהם כאשר הן נראות בעיני אחרים בלתי הגיוניות או סוטות (Mills, 1940). ה"סוציולוגיה של השפה" עוסקת בין השאר במכניזם שבאמצעותו סוטים מסבירים את פעולותיהם לאחרים ולעצמם. אדם יכול להודות במעשה שעשה אך לנטרל את אשמתו בשתי צורות עיקריות (Austin, 1961:124): א. באמצעות הצדקות (justifications), לקבל על עצמו אחריות למעשה, אך להכחיש את המשמעות השלילית שלו, הצדקות לדוגמה: מקריות, הכחשת הנזק, הכחשת הקרבן, גינוי המגנים, מחויבות לאדם או לעניין אחר (Sykes & Matza, 1957); ב. באמצעות תירוצים (excuses), להסכים שהמעשה שלילי, אך להכחיש, במידה זו או אחרת, אחריות למעשה. אפשרויות של תירוצים: אי ידיעה, דחף שאינו בר כיבוש, שיקול מוטעה, חד פעמיות (Scott & Layman, 1968).
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות מערכת החינוך רואה בלימודי מגדר נושא בעל ערך רב, כי הוא מאפשר למידה של נושאים הקשורים לבניית זהות אישית, מקצועית ואזרחית בחברה דמוקרטית הרואה בשוויוניות ערך מרכזי. כמו-כן, בחינת תפיסות של סטודנטיות בהכשרת מורים את דמות האישה והמנהיגה מאפשרת שיח אקדמי וערכי בנושאים חברתיים וחינוכיים, שכיום היא נעדרת מתוכניות הלימודים בבתי-ספר ובמכללות להכשרת מורים (בן פרץ, 2002; גלעד, 2007Bass, 1990 ;).
|
|
|
|
|
בשירה של נעמי שמר "ולס להגנת הטבע" מתארת הדוברת את הנרקיסים והכרכומים המוגנים מקטיף. בהשוואה לפרחים מצבה עגום, כיוון ש"רק עליי אין החוק משגיח, רק עליי איש אינו שומר". בהמשך עורכת הדוברת השוואה נוספת בין האיילות המוגנות על-ידי איסור על צייד בעוד שהיא חשופה - "רק עליי עוד לא שמו שלט מסביב אין לי כל גדר". בשיר זה מבטאת הדוברת קנאה בטבע השמור ותחושה של חוסר ביטחון ורצון להיות אף היא מוקפת גדרות מגן.
|
|
|
|
|
קהילות וירטואליות של אימהות הן מקום התכנסות של "השבט" האימהי מזה זמן מה. הקשרים הנוצרים ברשת כבר אינם רק "וירטואליים" (Smith & Kollock, 1999). אמהוּת היא רכיב מרכזי בזהות של נשים בכלל, גם לאחר המהפכה הפמיניסטית (Bassin, Honey & Kaplan, 1994) ובישראל במיוחד (פוגל-ביז'אוי, 1999). המחקר הנוכחי בחן את האפשרות להשתמש במדיום החדש לאתגור, לבחינה ולהרחבת התפקיד הנשי, המזוהה לעתים עם הנשיות כולה. במוקד המחקר הנוכחי קהילת אימהות, המאופיינת בגישה חשדנית כלפי הממסד הרפואי ונושאת את דגל חופש הבחירה בתהליך הלידה ובלידות בית. המחקר בוחן עד כמה סדר יום זה, המבטא תפיסות חתרניות או שוליות, יוצר שיח חדש עבור אימהות.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
