בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מבט ביקורתי על גלגולו של השיח על מגדר
|
בראשיתו המונח מגדר נועד לבטא השקפה ולפיה ההבדלים בין המינים אינם אך ורק פרי ביולוגיה, אלא בעיקר פרי הבניה חברתית ● אולם כיום השימוש במונח זה משמש עלה תאנה של תקינות פוליטית, גם כאשר השיח פטריארכלי
המושג מגדר הוצע במקום מושג המין, וכבסיס לדיון ביקורתי על אודות ההרחבה של המין הביולוגי להסדרים חברתיים וכינון של הדיכוטומיה החברתית בין זהויות והתנהגויות של גברים ושל נשים. המשמעות התיאורטית של המושג מגדר עברה שינויים עם התמורות שחלו בתיאוריות הפמיניסטיות, אך התפיסה של מגדר כהבנייה חברתית שזורה עדיין כחוט השני בתיאוריות פמיניסטיות שונות. מעמדה ביקורתית זו משתמעת התביעה לבדיקה של יחסי הכוח שהתגבשו בין המגדרים בהקשרים ההיסטוריים שבהם צמחו והשתנו, וכן לחשיפת ההעלמה וההשתקה שרווחו בשיח האקדמי והציבורי ביחס לממד המגדרי, המְמַסד סדר חברתי, כלכלי, פוליטי ותרבותי הנותן העדפה לגברים ולגבריות, ובמקביל מפלה ומדכא נשים. הקישור בין אי-שוויון מגדרי וצורות דיכוי מעמדיות, אתניות ולאומיות הרחיב את יריעת המחקר המגדרי. ככל שהתרחב המחקר הפמיניסטי הוא פנה לכיוונים תיאורטיים ואמפיריים מגוונים. בצד השימוש בקטגוריה מגדר כקטגוריה מסבירה, היינו מחקר וניתוח ביקורתי של מבנה כוח מגדרי המעצב את הסדר החברתי ואת מקומן של נשים וגברים בתוכו, מתפתח שימוש במושג מגדר כקטגוריה מכלילה. חוקרות רבות פנו לגילוי כוח נשים והעצמתן, לבחינת התנסויות של נשים ביחסי מגדר ומערכות מגדריות מגוונות, ומתוך כך לבחינת זהויות מגדריות, כולל זהויות גבריות, זהויות מיניות מגוונות. עם השנים "מגדר" כמושג תיאורטי וכעוגן לזהות קבוצתית ואישית הופך לזירה של מאבקים על הגדרת גבולות ומשמעויות. זירת המאבק מתרחשת בשיח האקדמי והציבורי, והגבולות בין שני שדות השיח מטשטשים לא אחת. טשטוש זה הוא חלק מסדר היום הפוליטי-חברתי-אקדמי של נשאי השיח הפמיניסטי. סדר יום זה קורא תיגר על היררכיות שונות, כולל היררכיית הידע והיררכיה בין אתרי ייצור הידע. מגדר הוצע כמושג מאתגר על-ידי פמיניסטיות שתבעו בחינה מחודשת של העולם מזוויות ראייתן של הנשים, והוא נישא בעיקרו על-ידי נשים וכיוון את זרקור המחקר אל הנשים בחברה. עובדות אלה אינן מפתיעות, שכן הטענה על הדרה, דיכוי וקיפוח של נשים, מן הסתם, באה מן הקבוצות המקופחות ולא מן המרכז הדומיננטי שהיה בבסיסו גברי ואויש בעיקר על-ידי גברים. אחת התוצאה הייתה שהשיח על מגדר זוהה כשיח של נשים ועל נשים ורבים, כולל לא מעט פמיניסטיות, דיברו על מגדר ונשים כשני מושגים חליפיים. עמדה זו רווחת גם היום בכתיבה של עיתנואים, שבה השימוש במושג מגדר מתייחס לנשים ולעולמן, ונתפס כתקינות פוליטית. המחלקות האקדמיות הראשונות שהוקמו באוניברסיטאות נקראו לימודי נשים וביטאו במידה רבה את העמדה שביקשה לחשוף את עולמן המושתק והנשכח של נשים. עם השנים לימודי הנשים פינו בהדרגה את מקומם ללימודי מגדר. אולם, באופן פרדוכסלי, עם חלחולו של המושג מגדר לשיח האקדמי והציבורי, עם הלגיטימציה הגוברת לתחום ותהליך ההתכנסות למרכז, מופקע בהדרגה הממד הביקורתי והמאתגר של המושג מגדר כמעוגן בתיאוריות פמיניסטיות ביקורתיות. במחקרים רבים משתמשים יותר ויותר במושג מגדר במקום מין כקטגוריית מיון בין גברים לנשים. הכותבים משתמשים במונח שהוא "נכון פוליטית", אך במרבית המקרים ללא אימוץ ההנחות התיאורטיות המתריסות שבבסיסו. בדרך זו מנוכס המושג מגדר, שמקורו בשיח הפמיניסטי-הביקורתי, לתוך עולם דעת המציג עצמו אוניברסלי, אובייקטי ועיוור מינים/מגדרים. ניכוס המושג ומיסוס משמעותו המקורית מאפשרים את דחיקתה של העמדה הפמיניסטית לשולי השיח האקדמי תוך תיוגה כאידיאולוגית, ובו בזמן מתאפשר המשך שעתוק משטר הדעת הממגדר בתוך השיח האקדמי והציבורי.
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה; תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
פרופ' חנה הרצוג
|
מבט ביקורתי על גלגולו של השיח על מגדר
|
|
הרצאה זו תבחן את ההתייחסות לדיוקנן של האישה היהודייה ושל האישה הערבייה בקורפוס של היצירות הכלולות בתוכנית הלימודים בספרות עברית לחטיבה העליונה במגזר הערבי - תוכנית שאושרה על-ידי שר החינוך והתרבות במרץ 1975 והתפרסמה ב"חוזר מנכ"ל מיוחד א' תשל"ו" והיא עדיין שרירה ומחייבת. מטרת המחקר הנה לבדוק כיצד ובאילו היבטים הקורפוס של היצירות הספרותיות בעברית בתוכנית הלימודים העכשווית מהווה מקור להבניית דיוקנה של האישה הערבייה ושל האישה היהודייה תוך שימוש בכלי מחקרי של ניתוח תוכן איכותי משולב.
|
|
|
ה"תוכחה" היא מצוות "עשה" מדאורייתא: "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא י"ט, י"ז), אשר בה מבקש "היכול להוכיח" להשפיע על "היכול לקבל תוכחה" באמצעות שיח התוכחה: טקסט המייצג כללים אתיים והמכיל אמצעי שכנוע לוגיים ופואטיים, שמטרתו להביא לתקון התנהגותו של הנמען. במחקר זה הוצג דיון בשתי תוכחות ספרותיות הנאמרות על-ידי גיבורה (אישה): התוכחה של הדודה מלכה בסיפור "תלוש" של י"ד ברקוביץ' וזו של אימא רותה ברומן "עיר מקלט" של יצחק בן-נר. בשני המקרים נבחרה האישה כדמות המייצגת את ה"יכול להוכיח".
|
|
|
הרצאה זו היא חלק ממחקר שבדק את סיפוריהם של 14 גברים שרצחו את בנות זוגם או ניסו לעשות זאת. הסיפורים נותחו מבחינה תוכנית, מבחינה מבנית ומבחינה לשונית במטרה לגלות כיצד המספרים יוצרים סיפור המַבנה מציאות חדשה לאחר הרצח, מציאות שבה הם, הגברים, הם הדמויות החיוביות בסיפור, ואילו בנות זוגם, הנשים, הן הדמויות השליליות בו, וכיצד הם מסבירים את מעשה הרצח. אנשים נדרשים לתת הסברים לפעולותיהם כאשר הן נראות בעיני אחרים בלתי הגיוניות או סוטות (Mills, 1940). ה"סוציולוגיה של השפה" עוסקת בין השאר במכניזם שבאמצעותו סוטים מסבירים את פעולותיהם לאחרים ולעצמם. אדם יכול להודות במעשה שעשה אך לנטרל את אשמתו בשתי צורות עיקריות (Austin, 1961:124): א. באמצעות הצדקות (justifications), לקבל על עצמו אחריות למעשה, אך להכחיש את המשמעות השלילית שלו, הצדקות לדוגמה: מקריות, הכחשת הנזק, הכחשת הקרבן, גינוי המגנים, מחויבות לאדם או לעניין אחר (Sykes & Matza, 1957); ב. באמצעות תירוצים (excuses), להסכים שהמעשה שלילי, אך להכחיש, במידה זו או אחרת, אחריות למעשה. אפשרויות של תירוצים: אי ידיעה, דחף שאינו בר כיבוש, שיקול מוטעה, חד פעמיות (Scott & Layman, 1968).
|
|
|
בשנים האחרונות מערכת החינוך רואה בלימודי מגדר נושא בעל ערך רב, כי הוא מאפשר למידה של נושאים הקשורים לבניית זהות אישית, מקצועית ואזרחית בחברה דמוקרטית הרואה בשוויוניות ערך מרכזי. כמו-כן, בחינת תפיסות של סטודנטיות בהכשרת מורים את דמות האישה והמנהיגה מאפשרת שיח אקדמי וערכי בנושאים חברתיים וחינוכיים, שכיום היא נעדרת מתוכניות הלימודים בבתי-ספר ובמכללות להכשרת מורים (בן פרץ, 2002; גלעד, 2007Bass, 1990 ;).
|
|
|
בשירה של נעמי שמר "ולס להגנת הטבע" מתארת הדוברת את הנרקיסים והכרכומים המוגנים מקטיף. בהשוואה לפרחים מצבה עגום, כיוון ש"רק עליי אין החוק משגיח, רק עליי איש אינו שומר". בהמשך עורכת הדוברת השוואה נוספת בין האיילות המוגנות על-ידי איסור על צייד בעוד שהיא חשופה - "רק עליי עוד לא שמו שלט מסביב אין לי כל גדר". בשיר זה מבטאת הדוברת קנאה בטבע השמור ותחושה של חוסר ביטחון ורצון להיות אף היא מוקפת גדרות מגן.
|
|
|
|