השימועים למועמדים לבית המשפט העליון של ארה"ב היו בדרך כלל הזדמנות לשים בצד את הפוליטיקה ולבחון את המועמד/ת בצורה עניינית ומקצועית. לא הפעם, בשימוע של ברט קוואנו המתחיל היום (4.9.18) – כותבת אמבר פיליפס בוושינגטון פוסט. הפעם זה יהיה סופר-פוליטי: חודשיים לפני בחירות האמצע לקונגרס, שנתיים לפני הבחירות לנשיאות ועם כל הסערות של ממשל טראמפ. רגע לפני, פיליפס מציגה את השחקנים המרכזיים.
ברט קוואנו זה הכי פשוט: הוא רוצה את התפקיד, והוא יודע שקרוב למחצית מחברי ועדת המשפטים לא רוצים אותו. אם כל הדמוקרטים יצביעו נגדו, די ברפובליקני או שניים שיצטרפו אליהם כדי שהמינוי לא יאושר. פיליפס ממליצה לו להיזהר ממלכודות ולומר כמה שפחות על נושאים שנויים במחלוקת כמו הפלות, טרור וחקירת הנשיא; אין לו מרווח לטעויות. הטקטיקה הזאת עבדה מצוין עבור ניל גורסוץ' בשנה שעברה.
מועמדים דמוקרטיים ב-2020 אין בסנאט עוד ועדה שכל כך עמוסה במועמדים דמוקרטיים פוטנציאליים בבחירות 2020: קורי בוקר, קמלה האריס ואיימי קלובוכר. הללו ירצו להישמע היטב והדרך הטובה ביותר מבחינתם לעשות זאת תהיה ללחוץ את קוואנו בנוגע לעמדותיו ביחס לאפשרות לחקור ולהעמיד לדין נשיא מכהן. קוואנו תמך בקו תוקפני נגד
ביל קלינטון כאשר עבד בצוותו של התובע המיוחד קנט סטאר, אך מאז אימץ את הקו לפיו לנשיא מכהן יש חסינות מוחלטת למעט מהליכי העמדה לדין בקונגרס. אותם סנאטורים יכולים להשתמש בשאלות אלו כדי להפגין את חוסר אהדתם – בלשון המעטה – ל
דונלד טראמפ.
רפובליקנים המתנגדים לטראמפ בין שניים לארבעה מהסנאטורים הרפובליקנים בווועדה מסתייגים מטראמפ ברמות שונות. ת'ום טיליס הגיש הצעת חוק שתמנע ממנו לפטר את
רוברט מולר. בן סאסה מותח ביקורת על טראמפ כאשר הוא חורג מהקו הרפובליקני המסורתי. לינזדי גראהם אינו חושש למתוח ביקורת על טראמפ והוא היה חברו הקרוב של ג'ון מקיין.
ההנחה היא שג'ף פלייק הוא הסנאטור עם הבטן הכי מלאה על הנשיא. פלייק היה ידיד טוב מאוד של מקיין, שכידוע ספג מטראמפ בוז בחייו וגם מעט מאוד כבוד אחרי מותו. פלייק דווקא נמנע מלהגיב על התנהגותו של טראמפ – וייתכן שהוא מחכה להזדמנות הטובה ביותר: השימוע בו יצפו מיליונים רבים.
ההנהגה הדמוקרטית יש מעט מאוד סנאטורים שלא ידוע כיצד יצביעו בוועדה ובמליאה על מינויו של קוואנו. לרפובליקנים יש כרגע רוב של 50 מול 49; כאשר ימנה מושל אריזונה את מחליפו של מקיין, הם יחזרו ל-51 מול 49. הדמוקרטים מקווים להשיג שני קולות רפובליקניים, ולכן יש לצפות שהם יתקפו בעוצמה את קוואנו בנושא ההפלות – בתקווה להעביר לצידם את סוזן קולינס וליסה מורקובסקי, שאמרו שהן רוצות שופט שישמור על המצב הנוכחי המתיר לבצע אותן. אבל ייתכן שזה קרב אבוד, מעירה פיליפס: השתיים רמזו שיתמכו בקוואנו.
אפשרות שנייה של הדמוקרטים היא להשתמש בשימוע ככלי במערכת הבחירות לקונגרס ולוותר מראש על קרב אמיתי נגד מינויו של קוואנו. הטיעון שלהם יהיה כזה: מינויו של קוואנו ישמר את הרוב של חמישה שמרנים מול ארבעה ליברלים, אבל יש להבטיח שטראמפ לא יוכל למנות עוד שמרן אם שופט נוסף יפרוש – ולשם כך יש למנוע ממנו רוב בסנאט.
השעון הרפובליקנים רוצים את קוואנו בבית המשפט העליון מוקדם ככל האפשר – בתוך חודש. זה יאפשר להם להצביע בקמפיין הנוכחי על מינוי של שני שופטים שמרנים לעליון – בהחלט הישג מכובד. לדמוקרטים לא אכפת אם הליך המינוי ייגרר. הם כבר טענו שהרפובליקנים מזרזים אותו יותר מדי; לא כל המסמכים הנוגעים לקוואנו הונחו על שולחן הוועדה והארכיון הלאומי אמר שיוכל לעשות זאת רק בחודש הבא. ככל שההליך יימשך יותר זמן, יהיו הסנאטורים הדמוקרטיים המתנדנדים – ג'ו מנחין, היידי הייטקאמפ וג'ו דונלי, שכולם מתמודדים בנובמבר – פחות זמן מתחת לאור הזרקורים, וזה טוב עבורם. אבל יו"ר הוועדה הוא רפובליקני ותומך טראמפ, צ'אק גארסלי, והוא יכתיב במידה רבה את הקצב.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
