עשר שנים לאחר המשבר הפיננסי החמור ביותר מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, עלול החוב התופח של מדינות מתפתחות לגרום משבר חדש שיתפשט מעבר לגבולותיה של טורקיה – מזהיר (יום ג', 4.9.18) דייוויד לינץ' בוושינגטון פוסט.

כמה כלכלנים מזהירים, כי אובדן האמון בלירה הטורקית – שאיבדה למעלה מ-40% מערכה השנה – הוא רק הקדימון לבעיות חוב העלולות לפגוע ברוסיה, ברזיל, דרום אפריקה ואינדונזיה. נכון לעכשיו, רק מעט מומחים צופים שמשבר רחב יותר ניצב בשער, למרות שבשבוע שעבר ביקשה ארגנטינה מקרן המטבע הבינלאומית להרחיב את הסיוע אל מעבר ל-50 מיליארדי הדולרים המתוכננים, לאחר שהפזו התרסק לשפל חסר תקדים. אבל יש לקחת ברצינות את הסכנה של משבר עולמי, סבור לינץ'.

החוב העולמי עומד כיום על 169 טריליון דולר, לעומת 97 טריליון דולר (בערכים ריאליים) ערב המיתון הגדול. בעוד משברים קודמים החלו במשקי הבית האמריקניים או במדינות אירופיות כמו יוון, הפעם מדובר בחברות בשווקים מתעוררים שנטלו הלוואות עתק בדולר ובאירו. בטורקיה, למשל, נטלו חברות ובנקים הלוואות כדי לממן גשרים, בתי חולים תחנות כוח ונמל לספינות נוסעים. המלווים האירופיים מצידם שמחו להעניק את ההלוואות, הנושאות ריבית גבוהה מזו שיכלו לקבל בארה"ב ובאירופה בשל הריבית האפסית.

אך כעת על הטורקים לפרוע אותן – ולא בטוח שיוכלו לעשות זאת. סיבה חלקית היא שהפדרל ריזרב החל להעלות את הריבית, וכך הדולר התחזק בעוד הלירה מתרסקת – מה שאומר שהטורקים צריכים הרבה יותר לירות כדי לפרוע את אותם סכומים בדולרים. בתחילת השנה נזקקו ל-379,000 לירות כדי לפרוע 100,000 דולר; היום יש צורך ב-660,000 לירות.

כאמור, הבעיה אינה רק טורקיה. בחמש השנים הקרובות יצטרכו חברות בשווקים מתעוררים לפרוע או לממן מחדש אשראי ב-10 טריליון דולר. הסכנה שלא יעמדו בכך והדבר יחולל משבר אשראי, היא חמורה במיוחד משום שהעולם כבר סבל משני משברים כאלו בעשור האחרון. למרות הצעדים שנקטו הרשויות בארה"ב ובאירופה אחרי המשבר של 2008, החוב העולמי ממשיך לגדול והוא כיום גבוה פי 2.5 מאשר התוצר העולמי.

מאחר שהבנקים ניצבו בפני אסדרה מחמירה יותר, הם הגדילו רק במעט את האשראי – והלווים פנו לשוק האג"ח. הפעילים ביותר בתחום זה היו לווים סינים, אם כי 95% מהאג"ח בסין מונפקים ביואן – מה שמצמצם את הסכנה למשבר בינלאומי. אולם חברות בשווקים מתעוררים אחרים לוו כאמור בדולר ובאירו, הן עלולות שלא לפרוע את החובות ובכך לגרום למשבר שיתפשט גם למדינות המלוות. כך למשל, בנקים אירופיים בכלל ובנקים ספרדיים בפרט יהיו הנפגעים העיקריים בשוק הטורקי; הספרדים הלוו לחברות טורקיות 82 מיליארד דולר.

לצד זאת מדגיש לינץ', כי יש הסבורים שאין מקום לדאגה. ברזיל, מקסיקו, רוסיה, אינדונזיה והודו יישארו יציבות גם בתקופה זו של חוסר ודאות ולכן העולם לא יראה שידור חוזר של משבר 2008 – הם טוענים.

נחזור לטורקיה, שם כבר מורגשות היטב תוצאות המשבר. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן האשים את ארה"ב בניהול "מלחמה כלכלית נגד כל העולם" והגיב בקריאה לחרם על מוצרים אמריקניים. הלירה הטורקית צנחה חודשים ארוכים לפני שהנשיא דונלד טראמפ הטיל עיצומים על טורקיה בשל סירובה לשחרר כומר אמריקני שאסרה, וחברות גדולות בטורקיה מתקשות לפרוע חובות במטבע חוץ ומנסות לארגן אותם מחדש.

החוב של ממשלת טורקיה אינו גדול ביחס לתוצר, אך היא העניקה ערבויות מדינה לחלקים ניכרים מן ההלוואות שנטל המגזר הפרטי – מה שעלול להפוך אותן לכאב ראש של משלם המיסים. איתות ברור לסכנה זו הוא בכך שפרמיית הביטוח של האג"ח הממשלתי הטורקי מפני חדלות פרעון, זינקה פי שלושה מאז חודש ינואר.

הבעיות של טורקיה ילכו ויחמירו, צופה לינץ'. מדד המחירים לצרכן עלה ב-17.9% בשנה האחרונה, מדד המחירים בתעשיה זינק ב-32% - מה שאומר שהתייקרויות ניכרות נוספות נמצאות בדרך – ואין ספק שהאינפלציה תגבר. במקביל, סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פור צופה שטורקיה תסבול בשנה הבאה ממיתון, בפעם הראשונה מזה עשור. השאלה הגדולה היא, האם המשבר ייעצר בגבולותיה של טורקיה או יתפשט לאירופה, לארה"ב ולשאר העולם.