באופן רשמי, חסידי הקו הנוקשה זכו בניצחון סוף בבחירות לפרלמנט של אירן (21.2.20), עם למעלה מ-75% מכלל 290 המושבים. הרפורמטורים והמתונים (יחסית) נחלו מפלה. שיעור ההצבעה היה הנמוך ביותר מאז המהפכה ב-1979, אבל המנהיג העליון, עלי חמנאי, ייחס זאת ל"תעמולה השלילית" סביב הקורונה.

שטויות במיץ עגבניות – טוען אקונומיסט. המשטר כל כך בלתי פופולרי, עד שהיה עליו לפברק מראש את התוצאות, עוד יותר מאשר כרגיל. למעלה ממחצית המועמדים נפסלו מראש, כולל 90 חברי פרלמנט מכהנים – בעיקר רפורמטורים ומתונים. בכמה איזורים, כולל טהרן, החרימו קבוצות אלו את הבחירות. שיעור ההצבעה – 42% - נבע מחוסר אמון, לא מהקורונה. בשנת 2016 הוא עמד על 62%.

המשטר השלה את עצמו לגבי הקורונה. עד לפני שבוע (18.2.20) הוא טען שלא התגלו באירן מקרים של הנגיף. כעת הוא מודה שעשרות נדבקו ולפחות תריסר מתו – שיעור תמותה גבוה במיוחד של למעלה מ-20%, לעומת 2.3% בלבד בסין. כל זה אומר, שמספר הנדבקים הוא כבר מאות אם לא אלפים; חבר פרלמנט מהעיר קום אמר (24.2.20), כי בעירו לבדה מגיע מספר המתים ל-50. באותו יום הודיעו אפגניסטן, בחריין, כוויית ועירק על מקרי הקורונה הראשונים, שכולם היו קשורים לאירן.

אירן מתקשה להתמודד עם המגיפה. המשטר סגר בתי ספר ואוניברסיטאות ברוב חלקי המדינה, אך ספק אם בידיה המשאבים כדי לנהל את המשבר. העיצומים שהטילה עליה ארה"ב בשנת 2018 מוטטו את כלכלתה ומקשים עליה לרכוש תרופות ואת הציוד לאבחון קורונה. משרד הבריאות המקומי הבטיח שקיפות לגבי הקורונה, אך רק מעטים מאמינים לו. תזכורת: רק בחודש שעבר הפילה אירן בטעות מטוס נוסעים אוקראיני, ואז ניסתה לטעון שמדובר בתאונה – שקר שהוביל להפגנות המוניות. האירנים גם כועסים על כך שהמשטר סגר בשל המגיפה מקומות ציבוריים חילוניים, כמו גלריות ובתי קולנוע, אך הותיר את המסגדים פתוחים – כולל בעיר קום, שהיא מוקד ההתפרצות.

כמה מן המדינות השכנות סגרו את גבולותיהן עם אירן, ובכך הוסיפו לבידודה. מדינות המפרץ העשירות מסוגלות להתמודד עם הקורונה אם תגיע אליהן, אך ספק אם סוריה ולבנון יוכלו לעשות זאת – והללו, הנתונות בהשפעה אירנית ניכרת, ממשיכות את הקשרים הרגילים איתה. ללבנון יש קשיים כספיים משל עצמה, והיא מתקשה לייבא תרופות. ואם הנגיף יגיע לסוריה, המצב יהיה חמור עוד יותר, אחרי מלחמת אזרחים ממושכת שהרסה את שירותי הבריאות.

מומחי בריאות חוששים שהקורונה תהפוך למגיפה באירן. ראש ארגון הבריאות העולמי, טדרוס גברייסוס, מנה את אירן בין המדינות לגביהן הארגון מודאג במיוחד, לצידן של איטליה וקוריאה הדרומית. אך בעוד תושביהן של שתי מדינות אלו יכולים לסמוך על ממשלות בעלות משאבים וגלויות לב, לא זה מצבם של האירנים. איש דת בעיר קום האשים את הנשיא דונלד טראמפ באחריות למחלה, שמטרתה לטענתו להחליש את אירן. הממשל בטהרן יכול לקוות ששטויות כאלו יגנו עליו מפני ביקורת, אך אקונומיסט צופה שהתמודדות כושלת עם הנגיף תזיק למשטר הרבה יותר מכפי שטראמפ יכול לקוות.