הברקזיט דוחה ב-15 שנה את מימוש יעד הייצוא הבריטי

הברקזיט גורם לאיחור של 15 שנה בעמידתה של בריטניה ביעד של ייצוא שנתי בהיקף של טריליון ליש"ט – חושף גארדיאן. זהו מחיר כבד נוסף של הפרישה מהאיחוד האירופי, אשר לא נחשף עד כה. תחזיות משרד הסחר מלמדות, כי בריטניה תגיע לסכום זה רק ב-2035 ולא ב-2020 כפי שצפתה תחילה; הייצוא הצפוי לשנה הבאה הוא 707 מיליארד ליש"ט.

את היעד הציב לראשונה ב-2012 ראש הממשלה דאז, דייוויד קמרון. בשנת 2021 הזיז בוריס ג'ונסון את התאריך ל-2030, וכעת כאמור התחזית זזה חמש שנים נוספות. ג'ונסון הציג את יעד טריליון הליש"ט במרכז הקמפיין שניהל תחת הססמה "Made in the UK, sold to the world". התחזית הנוכחית כלולה בתשובה לשאילתה פרלמנטרית שמסר השר הממונה על הייצוא, אנדרו בואי.

התחזיות הנוכחיות מבוססות על הערכות הלשכה העצמאית לאחריות תקציבית (גוף בקרה על הממשלה), ולפיהן הייצוא היה 739 מיליארד ליש"ט ב-2022, יירד ל-707 מיליארד ליש"ט בשנה הבאה ויעלה ל-725 מיליארד ליש"ט ב-2027. בואי תלה את האחריות בגורמים חיצוניים, כמו הביקוש בעולם ושערי החליפין, ואמר שבשנה שעברה הושפע הייצוא מ"שוקים חיצוניים" והזינוק באינפלציה.

טינה מק'קנזי מאיגוד העסקים הקטנים טוענת שהבעיות מצויות בבריטניה עצמה: "חסמי סחר – כולל סחבת, ביצועים כלכליים ירודים מבית ובחו"ל, והעדר סיוע מספיק ליצואנים – תורמים רבות לירידה בייצוא. המחקרים שלנו מראה שאחד מכל שמונה עסקים קטנים הפסיק לייצא לאיחוד האירופי, ועוד אחד מכל עשרה שוקלים לעשות זאת". האיגוד מציע להקים קרן שתסייע לעסקים קטנים מייצאים ולשנות את תנאי הסחר בין בריטניה לאיחוד.

גארדיאן מזכיר, כי הקמפיין בעד הברקזיט טען בין היתר, כי "אם נתמוך בפרישה – ניטול בחזרה לידינו את השליטה, יהיה לנו הכוח להגיע להסכמי סחר משלנו, ניצור הזדמנויות עסקיות חדשות וניצור עוד משרות". אבל הייצוא הבריטי צנח לאחר העזיבה, כאשר החברות ספגו לפתע עוד בדיקות בגבול ועיכובים בנקודות המכס. בינואר 2021 רשם הייצוא הבריטי את הירידה החודשית החדה ביותר מזה 20 שנה.

בשנים האחרונות התברר לממשלת בריטניה, כי היא מתקשה לנהל מו"מ עם משקים גדולים ומורכבים כמו הודו וארה"ב. כחברה באיחוד האירופי לא יכלה בריטניה להגיע להסכמים דו-צדדיים, שכן היא הייתה חלק ממערך ההסכמים של האיחוד. עד כה נחתמו הסכמים עם אוסטרליה, ניו-זילנד, יפן וסינגפור. בריטניה מקווה לקדם השנה את ההסכמים עם הודו וארה"ב, עם האחרונה – אולי לקראת ביקורו המתוכנן של הנשיא ג'ו ביידן. אבל הסכם עם ארה"ב תלוי בכך שבריטניה תגיע תחילה להסכמה עם האיחוד בנוגע לגבול עם צפון אירלנד.

הלשכה לאחריות תקציבית טענה בעבר, כי הפרישה מהאיחוד תחליש את מעמדם של היצואנים הבריטים. עם זאת, הממשלה עומדת על כך שניתן יהיה להגיע לטריליון דולר, באמצעות צעדים חדשים מצידה והסכמי סחר נוספים שיאיצו את הייצוא. אולם, החלטתה של הממשלה על "ברקזיט קשה" – ניתוק מוחלט ככל האפשר מהאיחוד – הוביל לכך שבריטניה איבדה את הסחר החופשי עם היבשת בתחומי העבודה, ההון, הטובין והשירותים. אשתקד אמר סגן יו"ר הנציבות האירופית והממונה על מו"מ הברקזיט, מארוש שפצ'וביץ, כי הסחר הבריטי עם האיחוד ירד ב-2021 ב-14% בהשוואה ל-2020.