כך תיראה מדיניות החוץ של ממשל טראמפ 2.0

חוסר-הסדר העולמי החדש נראה במלוא תוקפו בכנס דאבוס בשבוע שעבר: סין שיגרה משלחת קטנה, האוליגרכים הרוסים הוחרמו, סעודיה והודו מחפשות הזדמנויות בעולם רב-קוטבי. מעל הכל ריחפה אפשרות שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, וכפי שאמר דיפלומט אמריקני: העולם "מתחרפן ממה שהוא רואה ברשתות החברתיות לגבי הדמוקרטיה האמריקנית".

למרות שהבחירות יתקיימו רק בעוד תשעה חודשים, העולם מתחיל להתכונן לכהונה שנייה של טראמפ – מדווח אקונומיסט. לכל הפחות מדובר על מכסים, האפשרות שארה"ב תנטוש את אוקראינה וטייוואן, תשנה את מדיניותה כלפי בעלות ברית אחרות, תנהל מו"מ תוקפני עם יריבותיה והכללים הבינלאומיים ימשיכו לשקוע.

כל ממשל אמריקני משנה את מדיניות החוץ, אבל המעבר מממשל ביידן לממשל טראמפ יהיה ניכר במיוחד בשל הפער העצום בתפיסותיהם ולנוכח העובדה שכיום מתחוללים ברחבי העולם למעלה מ-50 עימותים בהם מעורבות מדינות. ממשל ביידן ניסה להמציא מחדש את תפקידה העולמי של ארה"ב, בדמות מעצמה עולמית התומכת בידידותיה אך גם אנוכית בסחר, זהירה יותר בביטחון הכלכלי ויותר בררנית בהפעלת כוחה הצבאי. הוא השיג חיזוק של הבריתות באסיה וקואליציה באוקראינה, אך במקביל התרבו העימותים בזירות רבות.

פקידים בממשל אומרים שנכון לעכשיו העסקים כרגיל, גם מצד עמיתיהם בחו"ל. אולם, השעון מתקתק לקראת בחירות צמודות והיעילות של דוקטרינת ביידן עשויה לפחות. יקשה עליו להיכנס למחויבויות מעבר ל-2024, כולל להקמת מדינה פלשתינית. לכן, ממשלות ברחבי העולם מפתחות תוכניות חלופיות למקרה שטראמפ יחזור.

קדנציה שנייה של טראמפ תהיה שונה מן הראשונה גם משום שהעולם מבולגן יותר וגם משום שהוא לא יסבול הפרעות לאג'נדה שלו. בין היתר ניתן לצפות למכס רוחבי של 10% ולהחמרה במלחמת הסחר עם סין. יהיו מי שיקדמו בברכה כהונה נוספת שלו: בנימין נתניהו (אם יחזיק מעמד עד 2025) יוכל לצפות לגיבוי התנגדותו למדינה פלשתינית, ויקטור אורבן יזכה לקבלת פנים חמה בחדר הסגלגל, וגם סעודיה (מוחמד בן סלמאן) והודו (נרנרדה מודי) יקבלו יחס אוהד.

מעבר לכך, סגנונו הכאוטי של טראמפ ואישיותו הבלתי יציבה מקשים לספק תחזיות, אך עם זאת, ניתן וכנראה גם חיוני לנסות לשרטט את גישתו. אקונומיסט מציע חלוקה לשלוש קבוצות: users (בעלות ברית כפויות טובה), bruisers (יריבים מגעילים) ו-losers (מדינות שלא אכפת לו מהן).

רוב בעלות הברית יהיו בקבוצת ה-users והן יכולות לטיפול נטול סנטימנטים: עד כמה הן מהוות נטל על ארה"ב, למשל במאזן הסחר מולה או בהיקף הוצאות הביטחון שלהן. מבין 38 בנות בריתה של ארה"ב בנאט"ו ובאסיה, ל-26 יש עודף סחר מולה ואותו מספר מוציאות לביטחון פחות מ-2% מהתוצר; טראמפ לא יאהב את זה.

חלק מהמדינות כבר מנסות לשפר את מצבן בהיבטים אלו. גרמניה הזניקה את תקציב הביטחון, קונה מטוסי F-35 אמריקניים ב-14 מיליארד דולר ועברה לרכישת גז נוזלי בעיקר בארה"ב. ה-users שלא יעשו זאת, כמו מקסיקו, עלולות למצוא את עצמן תחת לחץ בדמות מכסים או אובדן ההגנה האמריקנית. יש שינסו דרכים בלתי מקובלות להחניף לו, למשל בתשומת לב מצד משפחת המלוכה המקומית וכוכבי ספורט.