"לבלום את מי שניסה להרוס את הסדר החוקתי"

מפגין בודד נגד דונלד טראמפ ניצב בחזיתו של בית המשפט העליון בוושינגטון אתמול בצהריים, כאשר נכנסתי לביקור בבניין. כאשר יצאתי, כשעה לאחר מכן, כבר היו שלושה ואנשי המשמר החלו להציב מחסומים לארגון הקהל. מאוחר יותר הפיצה סוכנות הידיעות AP תמונות של מי שהגיעו, מצוידים בשקי שינה להגנה מפני הקור המקפיא, והתמקמו ליד בית המשפט בתקווה להיות בין 50 בני המזל שיוכלו להיכנס לדיון על פסילת התמודדותו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות.

יציע העיתונות באולם הדיונים היחיד של בית המשפט קטן למדי, וייתפס כולו בידי הכתבים הקבועים של אמצעי התקשורת המובילים בארה"ב. בניגוד לישראל, בית המשפט העליון האמריקני אינו מתיר לצלם ולשדר ויזואלית אפילו בתחילתם של דיונים חשובים במיוחד, אבל בנוהל שהחל בקורונה - דיונים כאלה משודרים ברמת השמע.

ההכרעה כמובן לא תיפול היום, אבל היא צריכה להיות מהירה: "סופר טיוזדיי" - הבחירות המקדימות ב-16 מדינות - נמצא במרחק של פחות מארבעה שבועות, והאחראים עליהן צריכים לדעת האם שמו של טראמפ יופיע בין המועמדים. בית המשפט אותת שהוא מודע ללוח הזמנים הדחוק בכך שקיבל במהירות את בקשתו של טראמפ לערער, קבע דיון דחוף והוסיף לשם כך יום דיונים שלא נכלל בלוח המקורי שלו.

תשעת השופטים אינם מבזבזים זמן על שמיעת הטיעונים שכבר קראו; בר-מזל הוא עורך הדין המופיע מולם ומצליח להשלים את שתי הדקות הראשונות של דבריו מבלי שייקטע בשאלות השופטים. השאלות יכולות לנחות עליו, כאשר הוא ניצב לבדו בחזית האולם, מכל חלקי הקשת בה יושבים השופטים: מהנשיא ג'ון רוברטס במרכז ועד השופטות הטריות ביותר, איימי קוני-בארט וקטנג'י ג'קסון-בראון בשני קצוות הדוכן.

למרות שהשופטים נוהגים להקשות על שני הצדדים, אוזניים מנוסות יודעות לחוש לאזן דעתם נוטה. סביר להניח שמגמות אלו יהיו בולטות עוד יותר בדיון היום (החל מהשעה 17:00 לפי שעון ישראל), מאחר שכאמור על השופטים להכריע במהירות ומן הסתם הם כבר החלו לגבש את דעתם.

"רוברטס ירצה החלטה פה אחד", צופה פרופ' א"ג' (יוג'ין) דיון בשיחה עם News1 ערב הדיון, ומעריך שערעורו של טראמפ יתקבל והוא לא ייפסל - לא בקולרדו ולא ביתר המדינות, לא בבחירות המקדימות ולא בבחירות הכלליות. דיון הוא מומחה למדעי החברה במכון ברוקינגס ומרצה באוניברסיטת ג'ורג'טאון, מחבר שורה של ספרים ובעל טור ותיק ובכיר בוושינגטון פוסט.

דיון אינו בטוח שחמשת השופטים השמרנים האחרים (קלרנס תומס, סמואל אליטו, ניל גורסץ', ברט קוואנו וקוני-בארט) יפסקו באותה צורה - וכך גם שלוש השופטות הליברליות (אלנה קגן, סוניה סוטומאיור וג'קסון-בראון). כך למשל, קגן עשויה להיות יותר פרגמטית, בעוד חברותיה ידבקו בלשונו של התיקון ה-14.

"כאשר הסוגיה עלתה לראשונה, הייתי ספקן לגבי פסילתו של טראמפ בצורה הזאת", חוזר דיון על דבריו במאמר בפוסט בשבוע שעבר. "חשבתי שעדיף שהוא יפסיד בבחירות, שהעם יכריע שוב נגדו; זה נקי יותר. אבל אז הקשבתי לטיעונים של משפטנים והיסטוריונים, והשתכנעתי שהתיקון נועד למנוע ממי שניסה להרוס את הסדר החוקתי לעשות זאת שוב.