ממשלת גרמניה עלולה ליפול בשבוע הבא, לאחר שהקנצלר אולף שולץ פיטר (7.11.24) את שר האוצר, כריסטיאן לינדנר. בתגובה עזבה מפלגת הדמוקרטים החופשיים, סיעתו של לינדנר, את הממשלה ושללה ממנה את הרוב בבונדסטג.
שולץ הקים את ממשלתו בדצמבר 2021 והיא זכתה לכינוי "ממשלת הרמזור", על שם הצבעים של שלוש המפלגות המרכיבות אותה: הסוציאל-דמוקרטים של שולץ (אדום, 207 צירים בבונדסטג), הדמוקרטים החופשיים (צהוב, 90 צירים) והירוקים (117 צירים). בתוספת ציר עצמאי אחד, הממשלה נהנתה מרוב של 415 מול 318. לאחר פרישת הדמוקרטים החופשיים, היא מצויה במיעוט של 325 מול 408.
שולץ הודיע שיעמיד את ממשלתו להצבעת אמון ב-15.1.25; אם הממשלה לא תצלח את ההצבעה, הבחירות יוקדמו מספטמבר למארס 2025. האופוזיציה הודיעה שתנסה לקיים את ההצבעה כבר בשבוע הבא. הנשיא פרנק-ולטר שטנמייר קרא לצדדים להפעיל את השכל הישר, באומרו ש"זה אינו זמן לטקטיקות ותרגילים, אלא להיגיון ואחריות". האופוזיציה תוכל להפיל את ממשלתו של שולץ גם אם תרכיב קואליציה חילופית משלה.
שולץ פיטר את לינדנר בנימוק שאין לו אמון בו, ערב דיוני התקציב. לטענתו, לינדנר מעל באמונו ושם את טובת מצביעיו לפני טובת המדינה, בעוד גרמניה צריכה להוכיח שהיא ראויה לאמונן של מדינות אחרות. לינדנר מצידו האשים את שולץ שהוא מוליך את גרמניה לחוסר ודאות ודחה את דרישתו של שולץ להגדיל את ההוצאות על-ידי הקלה בכלל המחייב תקציב מאוזן.
גרמניה עומדת להיכנס לשנה שנייה רצופה למעשה ללא גידול בתוצר. המשבר נגרם בעיקר בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה, אשר הזניקה את מחירי האנרגיה וחייבה את גרמניה להתנתק במהירות מתלותה בגז הרוסי, וזאת לצד קליטת 1.5 מיליון פליטים מאוקראינה. הגדלת ההוצאה הממשלתית היא דרך מקובלת להתמודד עם מיתון, כמו זה שבו מצויה גרמניה למעשה, אך היא כרוכה בסכנה של אינפלציה ובהגדלת הגרעון הממשלתי והחוב הלאומי. לינדנר העדיף הקלות במיסים לצד קיצוץ בתקציבי הרווחה והחברה ודחיית מימוש מטרות בתחום הסביבה (אבן היסוד של הירוקים).
משבר במקביל לחששות מפני טראמפ
פרידריך מרץ, ראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (לשעבר בראשותה של אנגלה מרקל) המוליכה בסקרים, טען שאין סיבה להמתין וקרא לקיים את הבחירות בהקדם. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו ממשלת ללא רוב במשך כמה חודשים", הוסיף. שולץ הודיע שיבקש את תמיכתו של מרץ בהעברת התקציב, כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי; מרץ טרם הבהיר את עמדתו.
הסכנה העיקרית בבחירות מוקדמות היא התחזקות נוספת של "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית-קיצונית, שרשמה הישגים ניכרים בבחירות בכמה מדינות בחודשים האחרונים. כיום יש למפלגה 77 מבין 733 הצירים, וכל המפלגות אינן רואות בה שותף אפשרי לשלטון. אולם, אם תתחזק משמעותית - ייתכן שלא יהיה מנוס מצירופה בדרך כלשהי לקואליציה.
המשבר במשק הגדול ביותר באירופה והחמישי בגודלו בעולם מתחולל במקביל לנצחונו של
דונלד טראמפ, היוצר חששות כבדים ואי-ודאות בקרב בעלות בריתה של ארה"ב ובראשן חברות נאט"ו ו
האיחוד האירופי. מדינות אירופה חוששות מבדלנות אמריקנית, עד כדי נטישתה של אוקראינה והוצאת כוחות מן היבשת, לצד מלחמת סחר בשל כוונתו של טראמפ להטיל מכס של 20% על כל הייבוא לארה"ב. בקדנציה הקודמת שלו היו לטראמפ יחסים מתוחים ואף עכורים עם מרקל, ששולץ היה שר החוץ בממשלתה.
גרמניה היא המועמדת הטבעית להוביל את אירופה מול ארה"ב ואולי אף לתפוס את מקומה, בשל עוצמתה הכלכלית, מיקומה במרכז היבשת וההשקעות המואצות שלה בביטחון בשנתיים האחרונות. אולם, המשבר הכלכלי הנוכחי מחליש אותה, ומשבר פוליטי במקביל לכניסתו של טראמפ לבית הלבן, יקשה עליה עוד יותר להתייצב מולו בראש מדינות אירופה.
