ממשל טראמפ מגביר את הפעילות הצבאית בים

מקס בוט (Max Boot), פרשן בכיר ב-Washington Post, מנתח את ההסלמה בפעילות המבצעית של צבא ארה"ב נגד רשתות הברחת סמים בים הקריבי ובאוקיינוס השקט (יום ב', 04.05.26). בוט טוען כי לאחר תקופה של רגיעה יחסית בעקבות לכידתו של ניקולס מדורו, ממשל טראמפ בחר להגביר משמעותית את התקיפות הקטלניות נגד כלי שיט החשודים בהובלת סמים. לדידו, השימוש הגובר ביחידות קומנדו ובאמצעי לחימה מתקדמים למשימות שיטור ימיות מהווה חריגה מסוכנת מהנורמות הבינלאומיות ומהחוק האמריקני, ומציב את ארה"ב במסלול של "הפקרות בים" בחסות המלחמה בסמים.

המאמר מפרט כיצד התקיפות, המבוצעות לעיתים קרובות במים בינלאומיים ללא הליך משפטי תקין, הפכו לכלי מרכזי במדיניות הביטחון הלאומי של הממשל. בוט מסביר כי בעוד שהמטרה המוצהרת היא בלימת זרם הקוקאין והפנטניל, התוצאה היא שחיקה במעמדה של ארה"ב כמגינת שלטון החוק. הוא מציין כי העלייה במספר ה"נטרולים" בלב ים מעוררת דאגה בקרב בעלות בריתה של וושינגטון, החוששות כי מדובר בתקדים שיאפשר למדינות אחרות לפעול באלימות דומה נגד כלי שיט אזרחיים בתואנות שונות.

המיליטריזציה של אכיפת החוק הימית

אנו עדים לתהליך שבו הגבול בין פעילות צבאית לשיטור אזרחי הולך ומטשטש. בוט טוען כי ממשל טראמפ משתמש בעוצמה הצבאית כדי להשיג כותרות פוליטיות בבית, תוך התעלמות מהשלכות ארוכות טווח על היציבות האזורית. השחיקה במנגנוני הבקרה על פעולות הצבא מחוץ לשדות הקרב המסורתיים מאפשרת לממשל לפעול בחופשיות מדאיגה, שעלולה להוביל לטעויות זיהוי טרגיות ולעימותים דיפלומטיים מיותרים עם מדינות באמריקה הלטינית.

השימוש בכוח קטלני נגד מבריחים הוא פתרון זמני לבעיה מבנית עמוקה. בוט מסכם כי ההתמקדות בתקיפות בים אינה מטפלת בביקוש הגואה לסמים בתוך ארה"ב, אלא רק מעתיקה את נתיבי ההברחה ומגבירה את האלימות בזירה הימית. היכולת של ארה"ב להנהיג את העולם החופשי תלויה בשמירה על ערכי הצדק והחוק, גם כאשר מדובר במאבק בפשיעה חמורה. אם הממשל ימשיך בנתיב של "דין וחשבון עצמאי" בלב ים, הוא עלול לגלות שהנזק לשמה הטוב של המדינה עולה בהרבה על שווי הסמים שנתפסו.

מקס בוט: היסטוריון צבאי, סופר ובעל טור ב-Washington Post; עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ (CFR) ונחשב לאחד הקולות הבולטים בניתוח מדיניות החוץ והביטחון של ארה"ב.

תמצית מתוך מאמר דעה שפורסם באתר Washington Post.