פרטי האירוע
המשיבים חתמו על זכרון דברים עם המערער, כאשר בתמורה הם קיבלו מקדמה, ונאמר כי הסכם מפורט יותר ייחתם בהמשך כאשר במסגרתו ידונו בעניינים מהותיים לחוזה.
טענות המשיבים
תוכן זכרון הדברים והתנהגות הצדדים לאחר עריכת זכרון הדברים מעידים על העדר הסכמה בנושאים מרכזיים, ולכן יש לראות בזכרון הדברים רק שלב במו"מ לקראת חוזה.
טענות המערערים
1. כיוון שבעסקת מזומן עסקינן, ניתן להשלים את מועדי התשלום (פרט מהותי) בזכרון הדברים השלמה נורמטיבית.
2. המשיבים מנסים להתחמק מקיום העסקה, לא מהטעם של העדר מועדי תשלום, אלא מהחשש שהמערער ישנה את אופיו של הבית כבית משותף.
החלטת בית משפט
השופט לוין - זכרון דברים, שנושאו עסקה במקרקעין, ייחשב כחוזה תקף, רק אם יעמוד ב:
1) מבחני חוק החוזים שהם: גמירות דעת הצדדים בעת החתימה על זכרון הדברים, ומסוימות המתבטאת בכך שזכרון הדברים יכלול בחובו את הפרטים המהותיים החיוניים לעסקה.
2) בדרישת הכתב המהותי שמציב סעיף 8 לחוק המקרקעין.
יכול שההסכם בעל פה בין הצדדים, התואם את הוראת סעיף 21 לחוק המכר, ישלים את זכרון הדברים השלמה נורמטיבית, אולם ההלכה בסוגיה זו קובעת, כי בסטייה אפילו קלה ביותר בהסכם המשלים שבעל פה מן ההוראה החוקית תתבטא בטלות החוזה.
העדר המסוימות מוצא את ביטויו גם בנושא זכויות הבנייה וכל הכרוך בכך.
הערעור נדחה ולמסקנה זו הגיעו גם השופטים בך ומצא.
[ערך: שגיא בנתאי]
