פרטי האירוע
בית המשפט המחוזי קבע בפס"ד כי ע"פ שני מכתבים שהוחלפו בין הצדדים, נכרת ביניהם חוזה המחייב את המערערים להעביר למשיבים את כל חלקם וזכויותיהם בחברות. על העניין הנדון חל חוק החוזים (חלק כללי). ומכאן הערעור.
טענות המערערים
לא נקשר חוזה מחייב מאחר ולא הייתה גמירת דעת, ומאחר וההצעה לא הייתה מסוימת.
המדובר הוא בעסקת מקרקעין.
החלטת בית משפט
השופט שמגר - אין יסוד לטענת המערערים כי מדובר בעסקה במקרקעין, אותה יש לבחון דרך האספקלריה של סעיף 8 לחוק המקרקעין, המדובר הוא בעסקה במניות. אף אם החברה היא "חברת מקרקעין" אין מכר המניה מהווה מכר זכויות במקרקעין אלא מכר זכויות בחברה ועל מכר כגון זה לא יחול חוק המקרקעין.
המבחן לקיומה של גמירת דעת - יהיה בד"כ מבחן אובייקטיבי, היינו השאלה תהיה אם בנסיבות כגון אלו היה אדם סביר לומד מן ההצעה שהופנתה אליו על כוונה לייצור יחסים משפטיים.
על הצעה להיות מלאה ומדויקת במידה מספקת עד שניתן יהיה לראות באמור בה עם קיבולה, חוזה מלא ובר ביצוע, ללא צורך במו"מ משלים נוסף.
על הפירוט הנדרש להתייחס לעיקרי הדברים, אך יש הוראות לגביהן קבע המחוקק מראש מה הדרך בה ייקבעו אם לא פורטו בחוזה. אין בית המשפט כותב או משלים פרטים של החוזה מקום בו לא עשו הצדדים כן, אך יש הוראות לגביהן קבע המחוקק הסדר כללי, שיחול בהעדר פירוש נוגד ולשם השלמת פרטים אין הצדדים תלויים בחוזה דווקא.
סעיף 14(א) כולל בחובו הוראות בקשר לשני מצבים אפשריים: האחת טעות חד צדדית, הסוג השני טעות משותפת. כאשר הטעות היא יסודית, רשאי הצד הטועה לבטל את החוזה (תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עילת הביטול).
כאשר הטעות היא משותפת, הרי רשאי כל צד לבטל את החוזה אם יש להניח שלולא הטעות לא היה הצד הטועה מתקשר. אצל המערערים נתגלו ספקות בקשר לכדאיות העסקה ולכן לא מדובר בטעות, בנוסף המערערים לא מסרו הודעת ביטול כמחויב - החזרת המחאה אינו מהווה תחליף שווה ערך להודעת ביטול.
כתיבת "כל הזכויות שמורות" - אין בכתיבה זו כדי לשלול את מן האמור במכתב את אופיו כהצעה מחייבת ואין בהם, כדי למנוע הסתמכות על המכתב והאמור בו כראיה להעלאתה של ההצעה ונוסחה.
הערעור התקבל ולכך הסכימו גם השופטים ברנזון וכהן.
[ערך: שגיא בנתאי]
