הדס רוטשטיין (להלן: "התובעת") הגישה תביעה כנגד עו"ד יעקוב ישראלי (להלן: "הנתבע") להשבת שכר טירחה. התובעת טענה כי בעת ייצוגה בהליכים שונים חושב שכר טירחת הנתבע "במסלול שעות" וזאת מבלי לידע בכך את התובעת, ומבלי לקבל את הסכמתה לכך.
בחודש ספטמבר 2003 רכשה התובעת דירה באריאל בסך 348,305 ש"ח. לשם הרכישה לוותה התובעת יחד עם אמה הלוואה מבנק לאומי למשכנתאות. בניית הפרויקט לא יצאה אל הפועל, וזאת עקב משבר בשוק הנדל"ן. כתוצאה מכך התובעת נותרה ללא בית וללא הכסף שהועבר מהבנק לחברת הבניה. התובעת מצאה עצמה בפני שוקת שבורה שכן היא מחויבת להשיב לבנק את כספי ההלוואה, גם ללא קבלת הנכס.
בראשית שנת 2004 פנתה התובעת לנתבע כדי שייצגה בעניין. מאחר ומכתבי הנתבע לא נשאו פרי, הגיש הנתבע בחודש אוגוסט 2004 המרצת פתיחה (ה"פ 1058/04) בו נתבקש ביהמ"ש המחוזי להורות על ביטול הסכם המכר והשבת הסכומים ששולמו בגינו, וזאת בצירוף הצמדה וריבית כדין. בחודש נובמבר 2004 אישרה השופטת הילה גרסטל את הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים שקבע כי החברה תשיב לתובעת סך של 397,961.58 ש"חבצירוף שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח. הסכומים הנ"ל לא שולמו. לפיכך, התובעת פנתה באמצעות הנתבע ללשכת ההוצאה לפועל לגבית הסכום הפסוק. במקביל החל הבנק בחודש יולי 2004 לפעול נגד התובעת בשל אי עמידה בתנאי ההלוואה. משכך הגיש הנתבע בקשה להשהיית ההליכים בהוצאה לפועל אולם בקשתו זו נדחתה על-ידי ראש ההוצל"פ.
בחודש פברואר 2005, פנה עו"ד תגר מטעם חב' לדנקו ישראל (לורם) (להלן: "החברה") לבנק בהודעה כי החברה מעוניינת לשלם לבנק את מלוא חוב התובעת. בנוסף, העבירה החברה לידי התובעת סך של 131,167 ש"ח באמצעות 14 המחאות. הנתבע נהג לנכות את שכר טירחתו מההמחאות שהתקבלו. כעת, התובעת מלינה על כך כי בין הצדדים לא נחתם כל הסכם שכ"ט וכן לא סוכם דבר בע"פ. בגין הטיפול בתיק ההוצל"פ חויבה התובעת בשכ"ט א'+ שכ"ט ב' על-ידי הנתבע בסך של 40,688 ש"ח. בגין הטיפול המשפטי הנוסף המהווה את גדר המחלוקת בין הצדדים חויבה הנתבעת בסך של 46,820 ש"ח.
|
|
|
לטענת התובעת, הנתבע לא דווח באופן שוטף ובצורה מפורטת על שעות עבודתו. התובעת מלינה על אופן חישוב שכ"ט, כמו גם על אי עדכונה באשר לגובה ההמחאות אשר נתקבלו מן החברה.
משכך הגישה הנתבעת תביעה להחזר סך של 30,000 ש"ח, שלגישתה נגבו ביתר. הנתבע מודה כי התובעת אכן חויבה בגין שכ"ט מעבר לתיק ההוצאה לפועל בהתאם למסלול שעות, כפי שהדבר מקובל במשרדו, וכפי שהדבר, לטענתו, דווח לתובעת. הנתבע טען כי בעבור תיק ההוצל"פ חויבה התובעת בהתאם לשכר טירחה פסוק כפי שנקבע בלשכת ההוצאה לפועל. עוד ציין הנתבע כי הוא נהג מידי תקופה לשגר חשבון מפורט בדבר פעילויותיו בפירוט המועדים, סוג הטיפול התעריף והסכום.
|
|
|
|
בית המשפט בהחלטתו ציין כי הנתבע בעבודה מאומצת ויסודית שנמשכה על פני חודשים רבים, הצליח להשיג בעבור התובעת את התוצאה הטובה ביותר שמשמעה השתחררות הן מחובה לבנק וכן קבלת פיצוי כספי נוסף מהחברה. עקב המצוקה הכלכלית בה הייתה נתונה התובעת הסכים הנתבע להמתין ולא לעמוד על תשלום שכר טירחתו עד להגעת הכספים מהחברה. התובעת החלה לשלם את שכ"ט רק בחודש מאי 2005 חרף העובדה כי העבודה החלה בחודש ינואר 2004. בחודש מרץ 2006שלח הנתבע מכתב שחרור לתובעת שעניינו סיום הייצוג. בין היתר הובהר כי יתרת החוב של התובעת נאמד בסך של 15,923 ש"ח, וישולם מתוך התקבולים הקרובים שיגיעו מהחברה. יצוין שלא רק שהתובעת הסכימה לתוכנו של המכתב הנ"ל, אלא היא אף אישרה אותו ביוזמתה בכתב ידה.
|
|
|
|
בית המשפט קבע, כי הנתבע ביצע עבודתו נאמנה ואכן ייצג את התובעת בעת משבר במספר מישורים בו-זמנית הן מול הבנק והן מול החברה והן מול בעלי השליטה שבה. אין חולק כי במצב בו היה נחתם הסכם שכ"ט הייתה נמנעת המחלוקת בין הצדדים. לדעת בית המשפט, התובעת עצמה עיניה בזמן אמת ולא שאלה או ביררה באשר לעלויות הכרוכות בטיפול, ולכן היא אינה יכולה לבוא כעת בטרוניות וטענות ללא בסיס. לאור האמור בית המשפט קבע, כי יש לסלק את התביעה על הסף. התובעת חויבה בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,800 ש"ח + מע"מ
|
|
|
|
ת"א (תל-אביב-יפו) 26104/08 - רוטשטיין הדס נ' עו"ד ישראלי יעקב
|
|
הכותבים ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי, עורכי דין ונוטריון, משרד המתמחה במשפט מסחרי-מיסויי
| תאריך: |
26/11/2008
|
|
|
עודכן: |
28/11/2008
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
דימוי ההולוגרמה בספרה של יהודית אוריה משמש ככלי מרכזי לגישור על המרחק הפיזי בין האוהבים, בכך שהוא מאפשר נוכחות רב-ממדית שאינה תלויה במגע בשר ודם
