"...ניתן לקבוע, לפחות באותה מידה של סבירות, ולדעתי אף יותר מכך, שהסיבה לצריכת המים הגבוהה נעוצה בהשקיית הגינה ולא במד המים, שלא הוכח כלל ועיקר כי הינו "זייפן כרוני", אומרת ( יום ד' ה-1.7.09) חנה פלינר שופטת בית משפט השלום בתל -אביב בדחותה את תביעת הפיצויים והשבת הכספים שנטען לגביהם שנגבו שלא כדין.
מאחר שלדעת התובעת, הבעלים של בית צמוד קרקע בתל - אביב, חשבונות המים שקיבלה היו גבוהים מאוד ושיקפו כמויות מים שלא צרכה מעולם, הזמינה התובעת מומחה שיבהיר מדוע כך הם פני הדברים. לאחר שהמומחה וידא שאיש לא התחבר שלא כדין אל מערכת המים של התובעת ושאין נזילה בצנרת, הוא קבע שישנה רמת סבירות גבוהה מאוד שהמונה "מזייף".
עם חוות דעת המומחה בידה ניגשה התובעת אל עיריית תל אביב בבקשה להפחתה רטרואקטיבית של חשבונות המים. העירייה דחתה את התובעת באומרה שבאם היא רוצה שטענתה תיבדק, עליה לשלוח את המונה אל מכון בדיקת מונים שמוכר על-ידי העירייה. התובעת עשתה כדברי העירייה ושלחה את המונה אל מכון רימונים, שקבע כי המונה תקין.
משוכנעת בטעותה של העירייה ושל מכון הבדיקה, החליפה התובעת מונה והזמינה מומחה חדש שיתחקה אחר נסיבות הפרשה. המומחה, כקודמו, קבע שמסתבר שהמונה הקודם "זייף".
בתביעתה בבית המשפט השלום בתל אביב טענה התובעת כי מאז שהחליפה את מד - המים ירדו החשבונות פלאים, מה שמעיד על כך שהמונה הקודם, שסופק על-ידי העירייה, לא היה תקין. בשל החשבונות הגבוהים, טענה התובעת, היא חדלה מהשקות את גינתה, מה שגרם להרס וחרבן הצמחיה. משכך תבעה גם פיצוי בגין עגמת נפש שיחדיו עם תביעת 9,486 ש"חשלטענתה נגבו ממנה שלא כדין יצרו את סכום התביעה הכולל בסך-50,623 ש"ח.
השופטת חנה פלינר קיבלה את טענת העירייה, שלא ניתן לבסס תביעה על סברות בלבד. במיוחד לא כאשר מנגד ישנה חוות דעת של מכון אובייקטיבי שבדק את המונה ומצאו תקין. גם מצד הגיונם של דברים הבהירה השופטת בפסק דינה שלא ניתן לקבל את טענת התובעת: שראיה לכך שמד המים שסופק על-ידי העירייה "זייף" נעוצה בירידה הדרסטית בחשבונות המים מאז שהוחלף המונה, שכן התובעת עצמה העידה שחדלה מהשקיית הגינה. אזי הפסקת ההשקיה גרמה לירידה בגובה החשבון - ולא החלפת המונה. התביעה נדחתה והשופטת השיתה על התובעת את שכר טירחת עורך דין העירייה בסך-5000 ש"ח.
|
|
|
התובעת הייתה הבעלים של בית צמוד קרקע בתל – אביב. לדבריה, בסביבות חודש דצמבר 2004 הבחינה שחיובי חשבון המים ששלחה לה העירייה גדלו באופן ניכר שמשקף צריכת מים גבוהה מצריכת המים בפועל.
התובעת, שחששה שמא ישנה נזילה במערכת המים או שאולי צרכן "טפיל" התחבר שלא כחוק אל מערכת המים, הזמינה מומחה שקבע שאין נזילת מים ושאין צרכן "טפיל". מאחר ולא מצא המומחה סיבה אחרת לחיובי חשבון המים הגבוהים כתב המומחה בחוות דעתו שישנה סבירות גבוהה שמד – המים "מזייף" ומורה על צריכה גבוהה מזו שהייתה בפועל.
את חוות דעת המומחה העבירה התובעת לעירייה, שמצידה השיבה לתובעת שאין היא מכירה בחוות דעת זו ושבאם רוצה התובעת שיתחשבו בפנייתה עליה לשלוח את מד – המים אל אחד משני מכוני הבדיקה שעיריית תל – אביב מכירה בהם : מכון רימונים או מכון התקנים. התובעת שלחה את מד – המים אל מכון רימונים, שקבע שמד – המים תקין.
סבורה שהמכון טעה בהערכתו, החליפה התובעת את מד – המים ובד בבד הזמינה מומחה מאיגוד המהנדסים לבניה ותשתיות על מנת שיתחקה אחר הסיבות לחיובי העירייה הגבוהים. המומחה השווה את חשבונות המים שהגיעו לאחר החלפת מד – המים לאלו שהגיעו קודם ההחלפה ולאחר ששלל אפשרות של צרכן "טפיל" או של נזילה קבע על סמך סברה שמד – המים הקודם "זייף" ומכאן החשבונות הגבוהים שהגיעו במשך שלושת השנים שקדמו להחלפת מד- המים. על פי חישוביו, על העירייה להשיב לתובעת 9,486 ₪ שנגבו שלא כדין. לדברי התובעת, בשל חשבונות המים הגבוהים חדלה מלהשקות את גינתה, מה שהוביל לחרבן הצמחיה שטיפחה משך שנים רבות, דבר שגרם לה לעגמת נפש מרובה. הסך הכולל של תביעתה בגין עגמת נפש והשבת הכספים שנגבו שלא כדין הועמד על- 50,623 ₪.
|
|
|
|
לדברי התובעת, לאחר שהוחלף מד – המים צנחו החשבונות פלאים, ומכאן ראיה שמד – המים הקודם שסופק על ידי העירייה "זייף" ולכן על העירייה להשיב לה כספים ולפצותה, בהיותה ספק מד – המים, בגין עגמת הנפש שנכרכה לפרשיה.
מאידך טוענת העירייה שחשבונות המים שנשלחו אל התובעת תואמים על פי הסטטיסטיקה לחשבונות המים שקיבלו צרכנים אחרים שלהם בית צמוד גינה. עוד טוענת העירייה שמעיון במסמכי התביעה עולה שלאחר החלפת מד המים חדלה התובעת מלהשקות את גינתה, מה שמהווה הסבר לעובדה שחשבונות המים ירדו פלאים. כמו כן, טוענת העירייה שהתובעת התלוננה על חשבונות גבוהים בקיץ, תקופת השקיית הגינות, ולא על חשבונות החורף, מה שמעורר תמיהה – האם רק בקיץ מד – המים זייף? הלא אם מד – המים "זייף" היה עליו לשגות גם בחורף. אלא מכל הנ"ל, עולה שמד - המים היה תקין והצריכה שהורה עליה שיקפה נאמנה את השימוש במים בפועל.
|
|
|
|
השופטת חנה פלינר קיבלה את עמדת העירייה. לדבריה, טענות התובעת מבוססות על סברה ועליה בלבד – סברת המומחה מטעמה שכלל לא בדק את המונה אלא הניח בלבד שמדובר בתקלת מד – מים מקולקל. מאידך, כותבת השופטת שאין מקום להטיל ספק בחוות דעת מכון רימונים שקבע שהמונה תקין. זאת משום שמדובר בגוף אובייקטיבי. הצד התובע, כותבת השופטת פלינר, עליו להוכיח את תביעתו, והתובעת במקרה דנן לא עמדה בנטל זה.
מצד הגיונם של דברים כותבת השופטת פלינר שחיובי חשבון המים הגבוהים אירעו רק בקיץ. לדבריה, יש בכך ראיה שמד - המים לא "זייף" כלל שכן לו היה לא תקין היה עליו להראות צריכה גבוהה גם בחורף. את הסיבה לירידה הדרסטית בחשבונות המים שנשלחו על ידי העירייה מאז שהוחלף מד – המים תולה השופטת בדברי התובעת עצמה שבבואה לתבוע בגין עגמת נפש ציינה שחדלה להשקות את גינתה. כך השופטת בפסק הדין:
"אם נכונה הטענה שמד המים הינו "זייפן כרוני", הכיצד מזייף הוא רק בחודשי הקיץ? האם בחורף קריאותיו נכונות? דבר זה בא ללמדך שהקריאות הן פונקציה של צריכת מים בפועל ולא כתוצאה מזיוף במד המים."
"...ניתן לקבוע, לפחות באותה מידה של סבירות, ולדעתי אף יותר מכך, שהסיבה לצריכת המים הגבוהה נעוצה בהשקיית הגינה ולא במד המים, שלא הוכח כלל ועיקר כי הינו "זייפן כרוני".
|
|
|
|
התביעה נדחתה ועל התובעת הושת שכר טרחת עורך דין העירייה בסך 5000 ₪.
|
|
|
|
- בבית משפט השלום תל – אביב יפו
- בפני השופטת חנה פלינר
- בא כח התובעת תקוה קופל: עו"ד שוטון
- בא כח הנתבעת עיריית תל – אביב: עו"ד בצלאל בן – דוד
|
|
013743/08 תקוה קופל נ' עיריית תל - אביב
| תאריך: |
10/07/2009
|
|
|
עודכן: |
10/07/2009
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
עשרות מיליוני עובדים מאסיה ומאפריקה נותרו ללא הגנה כלכלית 
