העיתונאית גליה גוטמן זכתה בפיצוי בסך 50,00 ש"ח לאחר שבית משפט השלום בירושלים קיבל את טענתה כי כל פריט שהועתק מכתבה שפירסמה באתר Ynet מהווה יצירה עצמאית בת פיצוי.
גוטמן פירסמה באתר Ynet כתבה בנושא תיירות בסיביר. לכתבה צורפו תמונות. אילן לכיש, מבעלי אתר התיירות breeza, התפעל מאוד מהכתבה ורצה לפרסמה באתרו. משלא הצליח לייצר קישורית שתוביל לכתבה – העתיקה במלואה באתרו.
משנוכחה גוטמן כי כתבתה פורסמה באתר breeza, מבלי שהתבקשה רשותה, היא פנתה ללכיש והודיעה לו כי הדברים מהווים הפרה. לכיש, מיידית, הסיר את הכתבה.
בשל העתקת הכתבה הגישה גוטמן לבית משפט השלום בירושלים תביעת פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים. לטענתה, העתקת מלל הכתבה מהווה הפרה אחת, והעתקת ארבעת התמונות הנלוות מהווה ארבע הפרות נוספות. לדבריה, מאחר שפקודת זכויות יוצרים קובעת כי בגין כל הפרה רשאי ביהמ"ש לחייב את המיפר לפצות את בעל זכויות היוצרים בסכום שלא יפחת מ-10,000 ש"ח ולא יעלה על 20,000 ש"ח - יש מקום לפצותה בסכום המקסימאלי, 20,000 ש"ח בשל כל הפרה. סה"כ: 100,000 ש"ח.
לדברי הנתבע, יש לראות במלל הכתבה, על תמונותיה יצירה אחת, ולכן בפרסום הכתבה על תמונותיה הפרה אחת.
הכרעה: כל תמונה היא יצירה נפרדת
שופט בית משפט השלום בירושלים, השופט
ארנון דראל, קיבל את טענת התובעת לדבריו, כל תמונה היא יצירה עצמאית. כמו-כן, מלל הכתבה מהווה יצירה עצמאית; ומשכך, פרסום ארבעת התמונות ומלל הכתבה מהווה חמש הפרות, הגם שבוצעו בהינף העתקה אחת. מדבריו:
"מבחינה זו אני סבור כי יש לייחס לכתבה ולכל אחת מהתמונות השקעה נפרדת וחשיבות כלכלית נפרדת ואין לראותן כיצירה אחת. עצם העתקן בהינף אחד של העתק-הדבק אינו משנה את מהותן הנפרדת של הכתבה ושל כל אחת מהתמונות".
עם זאת, מאחר שהתובעת לא הוכיחה כי ניזוקה עקב הפרסום האסור, וכמו-כן, הנתבע לא התכוון להרוויח בגין ההפרה ונהג בתום לב, הן כשפירסם את הכתבה והן כשהתבקש להסירה, החליט השופט להשית על הנתבע את פיצוי המינימום וחייבו ב-10,000 ש"ח בלבד בשל כל הפרה. סה"כ: 50,000 ש"ח. כמו-כן הושתו על הנתבע 5,000 ש"ח עבור שכר טירחת עו"ד התובעת.
|
|
|
התובעת גליה גוטמן היא עיתונאית שכותבת בתחום טיולים ומסעות לחו"ל. היא פרסמה באתר האינטרנט Ynet כתבה על אודות טיול לסיביר, אליה צורפו שמונה תמונות שצילמה.
בכתב התביעה שהגישה טענה גוטמן כי על כל בעלי אתר breeza חלה אחריות שכן כולם השתתפו בהעתקת הכתבה בשלמותה מאתר Ynet מבלי שקיבלו ממנה אישור לכך. בקדם המשפט חזרה בה מתביעתה כנגד בעלי כל האתר, והותירה את התביעה רק כנגד אילן לכיש שהעלה את הכתבה לאתר.לדבריה, יש לפצותה בגין חמש הפרות שונות שארעו עקב העתקת הכתבה. אחת עבור המלל וארבע עבור התמונות.
|
|
|
|
לדברי התובעת, כל תמונה מהווה יצירה בפני עצמה, וכן הכתבה היא יצירה בני עצמה. כך שיש לפצותה בשל חמש הפרות של זכויות היוצרים שלה. בעבור כל הפרה היא תבעה 20,000 ש"ח. סך הכל 100,000 ש"ח.
לדברי הנתבע, התובעת לא הוכיחה כי בעלת זכויות היוצרים של הכתבה מאחר ולא הראתה אישור מהמו"ל (ynet) המראה כי היא בעלת זכויות היוצרים. עוד הוא טוען כי לא סביר לדרוש מקוראים לחפש מי הבעלים של זכות היוצרים בכל כתבה ולקחור האם הבעלים הם האתר או הכותב. לפיכך, בהיעדר הוראה מטעם הכתב לאתר האינטרנט, ניתן להשתמש, גם ללא רשות, בחומר שפורסם באתר. עוד טוען כי אתר אינטרנט אינו "אמצעי תקשורת". כמו כן, הוא מציין את העובדה שמיד עם פנייתה של התובעת אליו, בה הלינה על ההפרה – הוא הסיר את הכתבה מהאתר.
לדבריו, גם אם יוכרע כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים, יש לראות בשימוש שנעשה בכתבה ובתמונות הנלוות אליה הפרה אחת בלבד, שכן התמונות והכתבה הן יצירה עצמאית אחת, ולא גילום של מספר יצירות.
|
|
|
לדברי השופט ארנון דראל, מאחר ולא הוכח שבין התובעת לבין אתר ynet הוסכם כי התובעת אינה בעלת זכויות היוצרים בכתבה, יש לראות בה כבעלת זכויות היוצרים. כמו כן דחה השופט את טענת התובעת כי אתר אינטרנט אינו אמצעי תקשורת.
לגבי מספר ההפרות כתב השופט כי מלל הכתבה והתמונות הן יצירות נפרדות, שפרסום כל אחת מהן מהווה הפרת זכויות יוצרים בפני עצמה. זאת, אף אם ההפרה שבוצעה בכל אחת מהיצירות בוצעה בבת אחת עם הפרת הזכויות שבשאר היצירות.
מדבריו: "מבחינה זו אני סבור כי יש לייחס לכתבה ולכל אחת מהתמונות השקעה נפרדת וחשיבות כלכלית נפרדת ואין לראותן כיצירה אחת. עצם העתקן בהינף אחד של העתק- הדבק אינו משנה את מהותן הנפרדת של הכתבה ושל כל אחת מהתמונות".
השופט ציטט מסעיף 3 א' לפקודת זכויות יוצרים הקובע כי אם בוצעה הפרה, רשאי בית המשפט לפסוק בגינה פיצוי לתובע בסכום שלא יפחת מ-10,000 ש"ח ולא יעלה על 20,000 ש"ח. לדבריו, במקרה דנן יש לפסוק לתובעת את פיצוי המינימום בשל כל הפרה. הן משום, שככלות הכל, ההפרות בוצעו בהינף העתקה אחד, הן משום שההפרה נעשתה, באמת, שלא למטרות רווח, הן משום שהנתבע הסיר, מייד עם פנייתה אליו, את הכתבה מהאתר, ובעיקר משום שלתובעת לא נגרם שום נזק.
|
|
|
|
הנתבע חויב לפצות את התובעת בסכום של 50,000 ש"ח. כמו-כן, הושתו עליו הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.
|
|
|
- ת"א 018571/08 גליה גוטמן נגד בריזה עולם של מטיילים, אורית רג'ואן שלישי, יואב שליש ואילן לכיש
- בבית משפט השלום בירושלים
- בפני השופט ארנון דראל
- בא-כוח התובעת גליה גוטמן: עו"ד נילי שגיא
- ניתן: 18.11.2009
|
|
תפוס כינוי יחודי
המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות הצילה עשרות מיליארדים 
