איש אינו יודע האם הכלכלה העולמית והמקומית תצטמק בעשירית או בשליש, והאם משבר הקורונה יימשך חודשיים או חצי שנה. אבל דבר אחד ברור, סבור אקונומיסט: מתוך התוהו ובוהו הנוכחי ייצאו כמה חברות חזקות כאשר הן חזקות עוד יותר. כמה מהן כבר מהוות עוגן של יציבות פיננסית בשוק סוער: ג'ונסון אנד ג'ונסון, אפל, יוניליבר.

שעת משבר היא מנגנון הברירה של הקפיטליזם, בו נחשפים מודלים עסקיים חלשים ובסיסים כספיים רעועים. בשלושת המשברים הגדולים האחרונים, עלה ב-6% מחיר המניות של הרבעון העליון של החברות בעשרה מגזרים מרכזיים, בעוד אלו שברבעון הרביעי צנחו ב-44%. המשבר הנוכחי יהיה הרבה יותר חד, אך יש לקוות שגם הרבה יותר קצר.

מי יהיו המרוויחות? אקונומיסט בדק את ביצועיהן של 800 החברות הגדולות ביותר בארה"ב ובאירופה בארבעה חתכים: עלות הביטוח של חובותיהן למקרה של חדלות פרעון, הרווח התפעולי, מזומן ומינוף. כמה חברות בגודל בינוני נמצאות במצב טוב, אך אלו שבמצב הטוב ביותר נמנות על הגדולות ביותר. השווי החציוני של 100 החזקות ביותר הוא כמעט כפול מזה של 100 החלשות ביותר, והרווח התפעולי החציוני שלהן גדול ב-17%. מחירי מניותיהן סבלו פחות בחודש האחרון, עם ירידה חציונית של 17% לעומת 36% בחברות החלשות.

ברשימת החברות החזקות שולטות חברות טכנולוגיה מעמק הסיליקון (48 מתוך ה-100) וחברות תרופות. חברות כמו מיקרוסופט (מקום עשירי), אפל (13), פייסבוק (14) ואלפאבית (18) נהנות מיתרות מזומנים ענקיות והביקוש למוצריהן מזנק. 24 נוספות הן חברות בתחום הבריאות, שלרבות מהן יש עודפי מזומנים והצורך בהן ברור. לעומת זאת, רבות מן החברות החלשות ביותר הן בתחומי התחבורה, המסחר והנופש.

גם בתוך המגזרים יש מנצחים ומפסידים ברורים. אמזון שוכרת 100,000 עובדים בארה"ב כדי לעמוד בביקוש לסחר און-ליין. סופטבנק – התאגיד היפני המשקיע בחברות הזנק – נאלץ לגייס 41 מיליארד דולר וייתכן שיאלץ למכור את אחזקותיו בחברת עליבאבא. בתחום האנרגיה בולטות לטובה אקסון-מוביל, רויאל דאץ' של ובריטיש פטרוליום; אוקסידנטל שקועה בחוב של 40 מיליארד דולר. איירבס פתחה פער משמעותי מול בואינג, בזכות עודפים נזילים בסך 32 מיליארד דולר, בעוד המתחרה האמריקנית זקוקה לסיוע ממשלתי.

לדעת אקונומיסט, היתרון של החברות המובילות יהיה מתמשך ולא יסתיים יחד עם הקורונה. הן יזכו בנתחי שוק גדולים יותר, מחיר ההון שלהן יהיה נמוך יותר, הספקים יעדיפו אותן, הן יוכלו להשקיע יותר ואולי אף יבלעו חברות מתחרות בעידודן של הממשלות המקומיות כדי להציל מקומות עבודה. כאשר הערכות השווי נופלות וההון מתייקר, יכולתן של חברות הזנק לשרוד תיפגע לפחות לזמן מה.

לא כולם יהיו מרוצים מהגברת כוחן של חברות אלו. לאחר הקורונה ייתכן שיתגברו הקולות הקוראים לחוזה חברתי חדש, תוך לחץ על החברות להוריד מחירים ולהעניק לעובדיהן יותר ביטחון תעסוקתי. ייתכן שהקפיטליזם יהיה פחות נשכני, עם חברות קטנות שייהנו מסיוע ממשלתי ומהלוואות מסובסדות. ארה"ב, בריטניה, גרמניה, איטליה וצרפת כבר הבטיחו 4 טריליון דולר כסיוע לעסקים. ייתכן שכמה מן הענפים ינוהלו זמנית כקרטלים מפוקחים, במטרה לייצב את המחירים והייצור. כל אלו יקשו על החברות החזקות לממש את יתרונן. הקורונה תשפיע על מבנה העולם העסקי – זה ברור.