דרושה מדיניות קליטת פליטים בישראל

מלחמת רוסיה אוקראינה מחזירה אותנו לדיון הישן בשאלת קליטתם של פליטים אמיתיים או מדומים בישראל. עדיין לא השתחררנו מעולה של הפרשה הקודמת של פליטי אפריקה, שמחציתם עדיין נמצאת בישראל, וחרף כל ההבטחות לזמניות האירוע הדבר היחיד שהתממש באמת הוא קביעותו. פליטים אלה הגיעו אלינו מלווים בזעקות שבר של השמאל הישראלי ונאכפו על המדינה באמצעות "אש ארטילרית" של בג"ץ. הרשות המשפטית פעלה כביכול בשם ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל אבל בפועל ובנחישות שגילתה, פעלה למעשה בשם הניסיון להפוך את ישראל ממדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי, לחלק אינטגרלי מהעולם הפוסט-דמוקרטי המערבי.

פרשת פליטי אוקראינה מורכב מעט יותר משום שחלקם הינם יהודים שמגיעים ארצה מתוקף חוק השבות ומתוך מטרה מוצהרת לעלות ולהתאזרח בה ובמקביל לעליה יהודית הצפויה להגיע גם מרוסיה. חרף ההצהרות מותר להניח על-פי ניסיון העבר שלא כולן תתממשנה. את מכלול שיקולי הקליטה ומתן המקלט לפליטים חייבים לעשות גם לאור עובדה זו. הפופוליזם הנשקף אלינו מרשתות התקשורת אינו מייצג בפועל הומניזם אלא את אותו זרם גלובליסטי-אמורפי שביקש לשנות את אופי המדינה בשעתו באמצעות הפליטים האפריקנים.

לאור העובדה שממשלה זו הולכת וחושפת את חולשתה הבסיסית להפוך כל סוגיה לאומית לסוגיה הישרדותית שלה, צפה ועולה מחדש השאלה אם מבחינה לאומית טהורה, לא מהווה ה קמתה הרפתקה גרועה ששכרה קצר המועד יצא בהפסד כולנו לטווח הארוך?!

הייתי מצפה לראות את ראש הממשלה מעורב ביותר בסוגיית העלייה הנובעת ממלחמה זו. שהרי למעט סוגיות הביטחון הלאומי הישיר זו שאלת-יסוד של מדינה יהודית וציונית. למרבית הצער אינני רואה ואינני שומע מפיו עמדה ברורה ונחרצת בשאלת קליטת העלייה הצפויה מאוקראינה ומרוסיה גם יחד. נראה שהשליך את שותפתו שרת הפנים, לזירת המאבק בגפה כשהוא יושב מבחינה זו ספון ב"ביתו"; מאכזב מאוד, יש לומר ואני אומר זאת חרף העובדה שברור ש"כמתווך פוטנציאלי" בין רוסיה לאוקראינה, עליו לשמור על מידת ריחוק משאלות השנויות במחלוקת.

סוגיית מדיניות ההגירה של ישראל עומדת לפיתחנו כבר עשרות שנים. אני מציע לשרת הפנים לא להתרגש מהתקפות התקשורת ולא לשנות מדי יום ביומו את מדיניותה בנושא דנן אפילו לא מול חוו"ד משפטיות המוטלות בספק. במקום זאת רצוי שתמנה צוות משימה שינסח הצעות מדיניות וחקיקה תואמת ולהעלותה לדיון ציבורי דחוף. זאת לרבות כינוס חירום של הכנסת לדיון ראשון בהצעת החוק חרף הפגרה. ליווי צמוד ע"י הצוות של האירוע האוקראיני, יספק לו חומר רב וחשוב למחשבה בכל נושאי הביצוע העתידיים. את אירוע המלחמה והשלכותיו יש למנף לטובת קידום מדיניות לאומית אחראית ולא למען קידום פופוליזם תקשורתי חסר-אחריות.

מדיניות הגירה היא אחת הסוגיות האסטרטגיות החשובות ביותר ליצירת תמהיל האוכלוסין והאופי הלאומי של מדינה. הגירה היא חלק מהמנגנון המעצב את ההרכב הדמוגרפי של מדינה, לעיתים אפילו יותר ממדיניות עידוד או ויסות הילודה. לגבי מדינת העם היהודי שהתחילה את דרכה כאשר הרוב המכריע שלו מפוזר בגלות של מעל ל-100 מדינות, תהליך הגירה חייב להיות מנוהל ולא אקראי. ב-73 שנותיה קלטה מדינת ישראל קרוב ל-50% מאזרחיה באמצעות הגירה, ועוד היד נטויה. עדיין חיים בתפוצות כ-54% מהעם היהודי המזהה עצמו ככזה. ב-20 השנים הקרובות, יצטמצם מספר זה בהשפעת הגיל, ההתבוללות והעלייה לישראל לכדי 35% בקירוב.¹ במדינה ציונית המבקשת לרכז את רובו של העם היהודי במדינתו הלאומית ולייצבה בכך גם מבחינה פוליטית וביטחונית, אל לנו לשגות במדיניות הרפתקנית.

בתחום ההגירה ישראל אינה צריכה להסתפח לעולם המערבי או המזרחי כאילו קפאה שד רק משום שעניין זה הפך כאן או שם למנטרה זמנית. עליה ליישם מדיניות חמלה התואמת את השקפת-עולמה היהודית ואת יכולותיה הקיבוציות - האחריות הראשית שלה היא לעם היהודי, תמיד! בכל מאמץ יש לקחת בחשבון גם את הטווח הארוך וגם את תפוצות ישראל בהווה ולעתיד. יעד לאומי איננו הכרזת-סרק אד-הוק, הוא מגדיר מטרת-על שגוברת תמיד על גחמות השעה. איננו צריכים לבוא חשבון עם אוקראינה בהזדמנות זו שהיא נמצאת בצרה (ויש לנו חשבון ארוך עימה) אבל גם איננו צריכים להניח לה או לאחרים לגרור אותנו למקומות שאינם עולים בקנה אחד עם מטרותינו הלאומיות-ציוניות.

קליטת פליטים ולו רק לתקופת מעבר, איננה עניין של מה בכך. בקליטה זו מושקעים משאבים לאומיים גדולים שאינם מושקעים למשל בעליה וקליטה סבירות. הייתי אומר שחלק ממדיניות מתן מקלט זמני - לזמן קצר או ארוך - לפליטי מלחמה או משברי טבע, חייב להיות חלק מתקציב המדינה המוצהר, וכל חריגה מן הסכום שנקבע בתכנון התקציבי, חייב לבוא מתוספת לתקציב - מיסים שיוטלו באופן פרוגרסיבי על הציבור אד-הוק, או מלווה לאומי שיושב בהדרגה בשנים הבאות;² מדינת ישראל מנוסה במהלכים כאלה ועשתה בעזרתם רבות בעבר. רק כך ניתן לנהל באופן סדיר את משק המדינה ולהתייחס ליוצאים מן הכלל ככאלה.

מלחמת רוסיה-אוקראינה היא בפירוש מקרה שמחייב טיפול על-פי מדיניות מסודרת שנגזרת מן השיקולים הלאומיים ולא מקפריזות של ההמונים. אם חלילה ניקלע לגל הגירה נוסף, במקביל לגל הנוכחי שיהיה ממושך - הרי שסדר והיגיון במימוש הדברים יהיה קריטי למניעת כאוס פנימי.

מדיניות הגירה ותקצובה הם תנאי הכרחי לניהול אחראי של משבר הגירה. החלק המשלים לקביעת ההיקף, המכסות, תקצוב הנושא, וקציבת היקפו, הוא שילובו בתוכניות העבודה הלאומיות - דהיינו: מדיניות פיזור האוכלוסייה, מגורים זמניים ומגורים קבועים, תעסוקה, חינוך (לרבות שלב מבוא של לימוד השפה), בריאות ואינטגרציה חברתית. את כל אלה צריכה לנהל מינהלת אחת במסגרת המשרד לקליטת העלייה; חייבים להשתחרר בעניין זה מהתלות בצה"ל-פיקוד העורף, אף כי אין סיבה שלא להיעזר ביכולותיו אם במינון.

עוד שאלה עקרונית חייבת לקבל מענה במסגרת מדיניות ממשלתית-לאומית אחראית: מכסת הפליטים (שאינם עולים מתוקף חוק השבות) שיקלטו במדינה וקריטריוני השהייה שלהם כאן. במשבר הומניטרי מהסוג שמחוללת מלחמת רוסיה אוקראינה, ישראל איננה שחקנית יחידה וכמובן אסור שתתנדב להיות - פרט לכל הנוגע ליהודים ואך ורק להם. במשחק הבינלאומי תתרום את תרומתה היחסית. חלקה באוכלוסייה העולמית הוא כ-0.13%. בהנחה שמחצית האוכלוסייה העולמית כלל אינה מסוגלת להגיש עזרה לפליטים, תיקח על עצמה נתח כפול מחלקה באוכלוסייה העולמית, כלומר: 0.26%. במלחמה הנ"ל מספר הפליטים עומד כיום על 2.5 מיליון נפש, ועל כן תעניק ישראל מקלט לעד 6500 נפש, לא כולל יהודים עולים. כמדומני שזה היה בקרוב המספר שקצבה שרת הפנים לקליטת פליטים מלכתחילה, וכל הרעש הציבורי עתה הוא פופוליזם גרידא.
את כל הכללים הנ"ל יש לעגן בחוקים מתוקנים. בין היתר חובה להוציא את בג"ץ מניהול המדיניות הלאומית, כגון: קביעת מכסות לפליטים שיורשו להגיע לישראל בכל משבר שבו תראה ישראל עצמה חייבת לפעול מתוקף שיקוליה הציוניים, אופיה ההומני, התחייבויותיה הבינלאומיות, או האינטרסים של הביטחון הלאומי.

במקרה של יותר ממשבר אחד בפרק זמן חופף, תקבע הממשלה מכסה אד-הוק לטיפול במקרה המשולב. הוצאת פליטים שתמה זכותם לשהות בישראל כפליטים תעשה כחוק על-פי הוראות משרד הפנים באישור הממשלה; אין על כך זכות ערעור, אלא אם הופרה הבטחה מפורשת שניתנה לפליט. אין להניח לנציגי מדינות זרות להתערב בענייני הפנים של ישראל.

משבר אוקראינה-רוסיה כאן על-מנת להישאר עוד זמן לא מבוטל. על משרד הפנים לנצל הזדמנות זו לעצב עתה את מדיניות הפליטות וההגירה לישראל.