חדלות פרעון רוסית תפגע במדינות רבות

שוקי ההון העולמיים רשמו עליות בסוף השבוע שעבר, לאחר שרוסיה שילמה למשקיעים זרים והסירה, לפחות בינתיים, את החשש מפני חדלות פרעון שלה. אבל הסכנה עודנה קיימת ובגדול, מנתח וושינגטון פוסט.

רוסיה הגיעה לחדלות פרעון ב-1998, אבל המצב כיום שונה בתכלית. אז היא הייתה במצוקת מזומנים והעולם כולו היה בטלטלה. היום אין לה בעיית תזרים – אבל רוב העתודות שלה הוקפאו בבנקים בארה"ב, אירופה ויפן. משרד האוצר האמריקני הודיע שהוא יאפשר לרוסיה, עד 25 במאי, להעביר כספים מן החשבונות המוקפאים לפרעון האג"ח שהנפיקה בחו"ל – אבל זוהי פוליסת ביטוח העלולה להיעלם בכל רגע, משום שוולדימיר פוטין רמז שממשלתו עשויה לשלם ברובלים (שאיש לא יסכים לקבל) במקום בדולרים או אירו. רוסיה צריכה לשלם 2.86 מיליארד דולר ב-4 באפריל, ואם תנסה לשלם ברובלים – הדבר ייחשב לחדלות פרעון.

בעבר גרמו אירועים כאלו לאפקט דומינו בכלכלה העולמית, כאשר משקיעים מבוהלים משכו כספים ממדינות זרות וגרמו לעלייה בריבית ולנפילות בבורסות ובשוקי הכספים. הפעם יש כמה חדשות טובות, מדגיש הפוסט. הכלכלה העולמית הרבה יותר יציבה מאשר ב-1998 ומדינות רבות הקטינו את חשיפתן לחובות זרים בדולרים. משקיעים מוסדיים להם חייבת רוסיה סכומים משמעותיים יספגו מכה, אבל רוסיה איננה בין עשרת המשקים הגדולים בעולם בתוצר לנפש ולכן הנזק יהיה קטן יחסית. רוסיה חייבת למשקיעים זרים 62.5 מיליארד דולר, כולל 21.5 מיליארד שיש לשלם בדולר ובאירו; זה לא הרבה בקנה מידה עולמי.

לצד זאת, יש להביא בחשבון מספר גורמים משמעותיים. אנו חיים בעידן של מכשירים פיננסיים אקזוטיים כמו חוזים המאפשרים למשקיעים לגדר את הימוריהם הפיננסיים, העלולים לקרוס במהירות ולגרום לתופעות לוואי קשות – כמו במשבר הסאב-פריים ב-2008. רק מעטים סבורים שאותו משבר יחזור על עצמו כעת, אך קשה להעריך את מלוא ההשפעה העולמית של מכשירים כאלה.

בנוסף לכך, ההשפעות השליליות של המלחמה יפגעו במיוחד במדינות להן יש קשרי סחר עם רוסיה ואוקראינה ובהן טורקיה, צ'כיה, הונגריה ופולין. ההשפעה הגדולה ביותר של המלחמה ממשיכה להיות על מחירי הסחורות – נפט, גז, מתכות ותבואה. ההפרעות בשל הקרבות והעיצומים כבר הזניקו את מחיריהן של סחורות אלו והאיצו את האינפלציה שממילא נמצאת במגמת עלייה.

בביתה פנימה, רוסיה ניצבת בפני שנים של בידוד פיננסי, כאשר משקיעים זרים יימנעו מלפעול בה. החברות הרוסיות, השקועות ממילא בחובות כבדים, מתמודדות כעת עם מגבלות אשראי וגובר החשש מפני גל של פשיטות רגל במגזר העסקי. קריסות רוסיות – ברמת הממשלה או במגזר העסקי – עלולות להוביל לעליית ריבית במדינות אחרות ולגרום קשיים במימון תוכניות רווחה ותשתית ובפרעון חובות לאומיים.

המערכת המוניטרית העולמית הרבה יותר יציבה כיום מאשר ב-1998, אך המשבר ברוסיה נוחת עליה כאשר מחיר האשראי עולה ממילא ומסיים את גל הכסף הזול. הקורונה הובילה לשיעורי חוב לאומיים חסרי תקדים, במיוחד בשווקים המתעוררים. הללו ספגו עלייה נוספת בריבית מאז הפלישה לאוקראינה – במיוחד המדינות להן יש חשיפה ניכרת לשוק הרוסי, כמו גאורגיה ומצרים. חדלות פרעון רוסית תפגע לא רק בהן.