בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הערבים שוב החמיצו. 54 או 55 אחוזי הצבעה במגזר הערבי מול כ-72 במגזר היהודי, אינם מותירים הרבה סיכוי לרשימות הערביות ● אי-כניסה של מפלגות ערביות לקואליציה ויותר מזה, הישארות מחוץ לכנסת, עלולים להגביר את השסע היהודי-ערבי
אבא אבן, פעם שר החוץ שלנו, אמר שהערבים אינם מחמיצים הזדמנות להחמיץ סיכוי לשלום. השאלה, המשפט הזה נכון הבוקר לא רק לזירה המדינית, אלא גם לזו הפוליטית. שיעורי ההצבעה במגזר הערבי אומנם היו גבוהים מכפי שצפו התחזיות לאורך כל הקמפיין בבחירות לכנסת ה-25, אבל, וזה אבל משמעותי, זה כנראה לא מספיק. הערבים שוב החמיצו. 54 או 55 אחוזי הצבעה במגזר הערבי מול כ-72 במגזר היהודי, אינם מותירים הרבה סיכוי לרשימות הערביות.
הנה השוואה: בבחירות סבב ג, במסגרת 2020, אחוז ההצבעה הערבי נשק ל 65 אחוזים. אז הערבים אכן נהרו לקלפיות, והסבירו זאת כהצבעת מחאה נגד תוכנית המאה של הנשיא האמריקני, טראמפ. אתה, הם אמרו לטראמפ (ולנתניהו) מציע סיפוח של הגדה המערבית לישראל והעברת אוכלוסין. אנחנו מסרבים. אנחנו ישראלים ומימשנו את האזרחות בהליכה לקלפי. בנובמבר 2022, כשתוכנית המאה נקברה ( זמנית?) במגירה, הערבים חזרו להיות אדישים. קמפיין הגוועאלד של מנצור עבאס, איימן עודה וסאמי אבו שחאדה (כל אחד בנפרד) היה אותנטי. עכשיו, כאשר ספירת הקולות נמשכת, הם כוססים ציפורניים לראות האם חצו את אחוז החסימה.
השאלה הגדולה היא מדוע הערבים לא הצביעו בשיעור שהיה מבטיח להם ייצוג בבית הנבחרים? התשובה שהתקשורת מציעה היא אדישות. זה לא מספיק. יש סיבות עומק. הנה כמה מהן:
אכזבה מפיצול פוליטי. פירוק הרשימה המשותפת (2019) השפיע ומשפיע. אין בריצה מפוצלת יכולת להגיע ל 15 מנדטים, כפי שהיה במרס 2020. הציבור הערבי לא מאמין לנבחריו, ורואה ברובם אופורטוניסטים. בתגובה, הוא מעניש.
ציפייה לשיפור מהיר באיכות החיים. מנצור עבאס היה חבר בקואליציה שהתגייסה לסייע למגזר. תקציבים אושרו, תוכניות תוכננו ואפילו החל ביצוע. לערבים זה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. זה בעיקר הלך הרוח של הדור הצעיר, שרוצה תוצאות "כאן ועכשיו". אחוזי ההצבעה מלמדים שמה שעשה עבאס, לא מספיק להם.
טיפול איטי מדי בפשיעה בתוך המגזר. העובדה ששוטרים פועלים בנגב ונגד משפחות הפשע לא משווקת לציבור הערבי. מעשי הרצח בתוך החברה הערבית כן. זה מוביל לתחושה שהממסד מפקיר את המיעוט הערבי לגורלו ויותר מזה, להכרה שחברי הכנסת הערביים לא עושים מספיק כדי ללחוץ על אכיפה יעילה שתצמצם את תופעת הרציחות.
אדישות. זו עדיין קיימת במגזר, בעיקר אצל הצעירים, שעסוקים בפיתוח הקריירה האישית מבלי להזדקק לשירותי המדינה. השיח שעולה אצלם, בעיקר ברשתות החברתיות, הוא שהאפליה נמשכת, ולו בשל היותם ערבים. מכאן, בהשאלה, שוב, אם אין אני לי, מי לי, קרי אין טעם להצביע.
במבט הקדימה, המפה הפוליטית של הכנסת ה-25 תתברר בימים הקרובים. הממשלה הבאה תידרש לאתגרים מורכבים מול החברה הערבית. מנסור עבאס הוכיח ששותפת חהודית-ערבית בשדה הפוליטי אפשרית. אי-כניסה של מפלגות ערביות לקואליציה (סיכוי אפסי בממשלת ימין של ליכוד-ציונות דתית-חרדים) ויותר מזה, הישארות מחוץ לכנסת, עלולים להגביר את השסע היהודי-ערבי כמו גם תופעות של ניכור, עוינות, גזענות ובתוך המגזר גם של בדלנות מהחברה הישראלית.
הכותב מרצה בכיר באוניברסיטת אריאל ומומחה למגזר הערבי בישראל.
ממליץ לתקן את חוק יסוד הממשלה, כך שתורחב זכות אצילת הסמכות של השר הממונה כלפי סגן השר באופן מחייב ומעוגן בחוק, כשביטול אצילת הסמכות יידרש אף הוא לעבור הליך של הכרזה פורמלית, מה שיעגן עוד יותר את סמכויות סגן השר ▪ ח"כי דגל התורה לא יכהנו כשרים
יעקב אשר. מרחב תמרון לסגן השר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
יו"ר שס אריה דרעי נשמע לוחש לראשון לציון הרב יצחק יוסף בפתח השיעור השבועי: "יש מלחמה גדולה על הדתות, השם ירחם". הכוונה היא למשרד לשירותי דת והמאבק עליו בין המפלגות הדתיות (בחדרי חרדים).
קואליציית הימין מתכננת שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ולמניעת לזות שפתיים היא צפויה להסתמך על תקדים מממשלת בנט-לפיד, ששינתה את הרכב הוועדה לבחירת דיינים, והוסיפה לה שלושה נציגים לדרישת השר לשעבר כהנא (חדשות 12).
שלב במשרד אנשי צבא ומשטרה לשעבר ▪ המועמדת המסתמנת לתפקיד המנכ"ל - אל"ם (מיל') טליה לנקרי, לשעבר סגנית ראש המל"ל ▪ דורש סמכויות חדשות לשר הבט״פ, הכוללות בין היתר שליטה ישירה בתקציב המשרד
ח"כ בן-גביר. מו"מ קואליציוני מיום שני [צילום: פלאש 90]
מארק מלמן, הסוקר של לפיד: "הזהרתי שמרצ לא תעבור את אחוז החסימה". ביש עתיד מכחישים: "לא הוצג לנו מידע כזה" (חדשות 12). יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה גילה במשדר המטה המרכזי (חדשות 13) כי מיליוני דולרים מחו"ל הושקעו במגזר הערבי כדי להעלות את שיעור ההצבעה, באמצעות עמותות זרות ומדינות זרות.
קריסת גוש השמאל: ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד הציע לעבודה ולמרצ ארבעה מקומות ברשימת יש עתיד, אך מרב מיכאלי סירבה (כאן חדשות). ח"כ אמילי מואטי (העבודה): "הייתה טעות קשה של מרב מיכאלי לא להתחבר עם מרצ, אבל היא לא היחידה שטעתה. אולי הייתי צריכה לצעוק יותר".
מתחילים במשא-ומתן: ראש הממשלה המיועד נתניהו זימן את ראשי המפלגות בגוש הימין בראשותו לפגישות מחר בירושלים. ח"כ איתמר בן-גביר שוהה בחופשה עם משפחתו באילת, פגישה עמו תערך בהמשך השבוע. אשתו, אילה בן-גביר, בירכה את שרה נתניהו, לרגל יום הולדתה.
סביבת נתניהו: הוא לא מתכנן לפנות למפלגות שלא הלכו איתו הפגישות והשיחות יהיו רק עם ראשי גוש הימין (כאן חדשות).
נתניהו ממציא סטטוס-קוו בתחום הגאה שלא היה מעולם. בניגוד לסטטוס-קוו בנושאי דת ומדינה, לא קדמה לשינויים החד-צדדיים שום הידברות, וכל המהפכה הלהט"בית נעשתה בכפיפת ידיים
לפי הציוצים והמאמרים האפוקליפטיים של רואי השחורות - המזהירים מאקדחו של בן-גביר, אדם סביר צריך לצאת לרחוב חבוש קסדה וחנוט באפוד קרמי ▪ בן-גביר יצטרך לעשות מאמץ כדי להפיג את החשדנות כלפיו, לזנוח את האידיאולוגיה הכהניסטית ולהימנע מלעלות להר-הבית
לנוכח אווירת הנכאים בגוש השינוי, דיבורים על ירידה מהארץ, נגמרה לנו המדינה, הגיעו ימי הביניים ועידן החושך וכדומה, אני זקן מספיק על-מנת להעמיד דברים בפרופורציה. המדינה לא נגמרה ערב מלחמת השחרור, ערב מלחמת ששת הימים, אחרי מלחמת יום כיפור, אחרי המהפך של 1977, אחרי הנסיגה מסיני, אחרי אוסלו, אחרי רצח רבין, אחרי בחירתו של נתניהו ב-1996, אחרי ההינתקות, אחרי עידן ביבי ובוודאי שלא אחרי בנט ולפיד.
עד יום שלישי השבוע, מערכת הבחירות של 2015 הייתה האחרונה בה צד כלשהוא במפה הפוליטית הביא הכרעה ברורה וניצחון מובהק. מאז בחירות 2019, ישראל מדשדשת בתיקו פוליטי שהוביל לחמש מערכות בחירות בתוך שלוש שנים.
כל מי שראה את דברי הקיטרוג של מרב מיכאלי נגד יאיר לפיד כשהתנערה לחלוטין מאחריות לתבוסה של מפלגתה, והאשימה את לפיד כמי שגרם למפולת - חייב להגיע למסקנה שהאגו הנפוח של מיכאלי, שהלך והתנפח לממדים של כדור פורח, הוא זה שהסתיר לה את המציאות.
הפרשן הפוליטי של חדשות 13, רביב דרוקר, אומר כי "הדרך לעצור את השלטון הדורסני שעומד לבוא לפה היא רק דרך הרחובות והפגנות המוניות". הוא אמר (יום ו', 4.11.22) את הדברים בראיון לרדיו 103 אף-אם.
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...