סתימת פיות בשם ההגנה על הדמוקרטיה

מעניין מה היה כותב איש מרכז שמאל ציוני, הגון וישר דרך, נאמן להשקפתו נטולת הפוזיציה על התהליכים המטרידים והמדאיגים המתרחשים לנגד עיננו בשבועות האחרונים ובהם סתימת הפיות במערכת המשפט, באקדמיה, ובתקשורת. בהיעדר יכולת, רצון או שניהם גם יחד להתמודד עם הרפורמה המשפטית, נאחזים מובילי ההחאות בסיסמאות ובהאשמות, בהפחדות ובהתייחסות אישית לנושאי בשורת הרפורמה המשפטית.

ההתקפה הפרועה והמתוזמנת, המתוכננת והשיטתית על הממשלה החדשה מצד מי שמסרבים להודות בכישלונם ובתבוסתם בבחירות שוברת שיאים. תמים הסבור כי המתקפה על ממשלת ישראל בשם הדמוקרטיה נובעת מדאגה למערכת המשפט בלבד. המתקפה, בדיוק כאותם אלה שסברו כי יש להחליף לא רק את ההנהגה אלא גם את העם, מטרה אחת לה, להחליף את הממשלה שנבחרה ברוב דמוקרטי מובהק.

אותם הכוחות שפעלו באגרסיביות ובאופן שיטתי רק לפני שנתיים כשצעדו עם לפידים בוערים, עם דגלים שחורים, עם מיזמי זימה ומיצגי זוועה, כדי לסלק את הימין מהשלטון על-ידי חיבורים משונים, איחודים בלתי נתפסים, ביטול אידאולוגיות, ערכים, אמונות, תוך יצירת סדקים חמורים במכנה המשותף הישראלי, הם אלה המחדשים ימיהם כקדם. הם אלה הזוכים לרוח הגבית של התקשורת, הם אלה המוציאים דיבתה רעה של מדינת ישראל בעולם, הם אלה הנושאים את ארון הקבורה של המדינה היהודית, אשר לדעתם ראויה לקבורת חמור ולו רק כדי שהימין לא יהיה בשלטון.

המאבק האלים מילולית ברחובות, הבריונות המרימה ראשה, העיוורון בו לקו חלקים מהעם המצטטים סיסמאות ריקות ונבובות עובר לשלב הבא, היותר מדאיג. בשם המאבק וההגנה על הדמוקרטיה, נוהגים באופן דיקטטורי של סתימת פיות, השתקה, הפחדה, מהלכים אימים על מי שלא סר למרות משטרת המחשבות ומצופף שורות. מרצים בכירים באקדמיה מבוהלים ונמנעים מלהתבטא בעד הרפורמה המשפטית אחרי שצפו בשידור חי בכמעט לינץ' מילולי שביצעו אבירי שלטון החוק ונושאי נס הדמוקרטיה, זכויות האדם וחופש הביטוי כשסכרו את פיו של השופט בדימוס, עודד מודריק, שהעז, שומו שמיים, להתבטא בעד הרפורמה ולא אפשרו לו להביע את דעתו החופשית.

סטודנטים חוששים להביע דעתם פן יבולע להם על-ידי המרצים שיפגעו בציוניהם, יצלמו ויתעדו אותם ויכניסו אותם לרשימות השחורות. עורכי הדין וההייטקיסטים, אשר חלקם סבור כי מהלכי הממשלה ראויים והרפורמה במערכת המשפט נדרשת וחיונית, הוכנסו בעל כורחם על-ידי מעסיקיהם לקטגוריית המוחים, המתנגדים.

השבויים ובני הערובה שנלקחו על-ידי בעלי המאה, מעסיקיהם וראשיהם אשר מסיבותיהם חתמו בשמם על עצומות נגד המהלך הדמוקרטי ברפורמות המשפט, נאנחים בדממה, חוששים משבירת מטה לחמם אם יעזו להביע דעה שונה. הם מפחדים מהתנפלות והשתלחות מילולית כמו שערכה השופטת בדימוס, ורדה אלשיך בפוסט שפרסמה נגד השופט שהעז להביע תמיכה ברפורמה.

הם לא רוצים למצא עצמם במצבו של העיתונאי והפובליציסט הבכיר, הנחשב והמוערך, ד"ר גדי טאוב, אשר פוטר מעבודתו בעיתון הארץ, בעקבות פרסום כתבות תמיכה ברפורמה המשפטית. המאמר האחרון שהגיש לעיתון לפרסום ובעקבותיו פוטר נשא את הכותרת: "כיצד השמאל ושופטי בג"ץ השתלטו על המשטר בישראל ומדוע חייבים לתקן". בהודעת הפיטורין נכתב, כי הגיעה העת להפעיל את "הדמוקרטיה המתגוננת", הבנתם? במקום חופש הביטוי, סתימת פיות, דיקטטורה פעילה במיטבה.

אל מול שתיקת הציבור העצום שבחר בממשלה החדשה, פועלות במלוא שאונן מכונות התעמולה מהודהדות היטב על-ידי תקשורת מחבקת, מלטפת, תקשורת המועלת בתפקידה. מכונות התעמולה ימשיכו בפעילותן, ממשלת ישראל תמשיך ברפורמה, הדמוקרטיה תביט בבני הפלוגתא ותחייך במרירות. היא יציבה, איתנה, על אך שבמקום בו מפטרים עיתונאי בגין הבעת דעה, במקום בו משתלחים בבעל דעה אחרת, במקום בו בשם הדמוקרטיה פועלת הדיקטטורה, צומחת רק דיקטטורה.