עשרות מיליוני אמריקנים יבחרו בדונלד טראמפ משום שהם סבורים, כי קאמלה האריס היא מרכסיסטית שתהרוס את ארצם; אחרים מאמינים שארה"ב תהיה טובה יותר תחת נשיאותו. יש כאלה שיתמכו בו מתוך סיכון מחושב, בהנחה שבקדנציה הקודמת שלו הוא עשה יותר טוב מאשר רע ושניתן יהיה לרסן את האינסטינקטים הגרועים ביותר שלו: בידי צוותו, הפקידות, הקונגרס ובתי המשפט.
זהו נימוק חסר אחריות, סבור אקונומיסט. ארה"ב בהחלט עשויה לשרוד עוד ארבע שנים של טראמפ, כפי ששרדה נשיאים פגומים משתי המפלגות; אולי היא אפילו תשגשג. אבל מצביעים עם ראש על הכתפיים מתעלמים מהסיכונים הרבים של נשיאות שכזאת. יהיה זה הימור של ארה"ב על כלכלתה, על שלטון החוק ועל השלום העולמי. לא ניתן לקבוע מהי רמת הסיכון, אבל מצביעים המפחיתים בו – משלים את עצמם.
יש שיאמרו שמדובר באזעקת שווא. נכון שהחששות הגרועים ביותר מכהונתו הראשונה לא התממשו. הוא הוריד מיסים והפחית רגולציה והכלכלה צמחה במהירות. מגיע לו צל"ש על מימון חיסוני הקורונה, למרות שלא חייב לקבל אותם. במדיניות החוץ הפגין טראמפ עוצמה, יצר קונצנזוס מול סין, סייע להגיע להסכמי אברהם והוביל כמה מבעלות הברית של וושינגטון להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן. המוסדות האמריקניים החזיקו מעמד אפילו כאשר חולל את 6 בינואר.
אבל היום, טוען אקונומיסט, הסיכונים גדולים יותר – משום שהמדיניות של טראמפ גרועה יותר, העולם מקוטב יותר ואת אנשי צוותו המפוכחים והאחראים החליפו קיצוניים ואומרי הן. וזה מתחיל במדיניות. ב-2016 המפלגה הרפובליקנית הייתה משהו בין השמרנות המסורתית שלה לבין גרסת טראמפ; היום היא קיצונית בהרבה. טראמפ מדבר על מכסים גבוהים, גירוש מיליוני מסתננים (כולל בעלי ילדים ומשרות) והגדלה עצומה בגרעון. צעדים אלו יהיו אינפלציוניים ויובילו לעימות עם הפדרל ריזרב, למלחמת סחר שתפגע בארה"ב ולפגיעה בנכונות לרכוש אג"ח אמריקניות.
המשק האמריקני הוא קנאת העולם, אך הוא מבוסס על שוק חופשי המאמץ יצירתיות, חדשנות ותחרותיות. לעיתים נדמה שטראמפ רוצה לחזור למאה ה-19, תוך שימוש במכסים ומיסים כדי לתגמל את ידידיו ולהעניש את יריביו, כמו גם כדי לממן את המדינה ולצמצם את מאזן הסחר השלילי. הפוליטיקה עלולה למוטט את יסודות השגשוג האמריקני, מזהיר אקונומיסט.
|
היא לא תהיה כוכבת, אבל לא תגרום אסון
|
|
|
|
|
עצרת של טראמפ אתמול בצפון קרוליינה [צילום: כריס קרלסון, AP]
|
|
כאמור, העולם השתנה לעומת 2021-2017 שהייתה בעיקרה תקופה של שלום. תומכיו של טראמפ טוענים שזה היה בזכות חוסר האפשרות לצפות את תגובותיו ונכונותו לפעול בצורה בלתי מקובלת. אבל הנשיא הבא יצטרך להתמודד עם המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון, המאיימות על מעמדה של ארה"ב.
קשה לסמוך על הבטחתו לסיים בתוך יום את הראשונה ולהעניק תמיכה בלתי מסויגת לישראל בשנייה. טראמפ רואה בבריתות בינלאומיות מזימה שמטרתה לגרום לארה"ב לממן מדינות חלשות. הוא עלול להרוס את נאט"ו; סין תביא זאת בחשבון כאשר תשקול האם לפלוש לטייוואן; בעלות הברית באסיה יגיעו למסקנה שאינן יכולות לסמוך על המטרייה הגרעינית האמריקנית.
הסיכונים מבית ומחוץ מתעצמים לנוכח ההבדל הגדול השלישי בין שתי הכהונות: טראמפ יהיה פחות מרוסן. בפעם הקודמת היה מי שבלם אותו כאשר חשב לשגר טילים למעבדות סמים במקסיקו. כעת המפלגה מאורגנת סביבו ובממשלו ישרתו נאמניו; בית המשפט העליון החליש את הבלמים והאיזונים בפסק הדין שהעניק לו חסינות כמעט מוחלטת על מעשיו בתפקיד.
עם ריסונים חיצוניים מוחלשים, הרבה יהיה תלוי באופיו של טראמפ עצמו. בהינתן הבוז הגלוי שלו לחוקה לאחר שהפסיד ב-2020, קשה להיות אופטימי – אומר אקונומיסט בלשון המעטה. מחצית מחברי הקבינט שלו סירבו לתמוך בו הפעם. הסנאטור הרפובליקני הבכיר ביותר [מיץ' מק'ונל] מתאר אותו כ"אדם בזוי".
מי שהיו הרמטכ"ל [מארק מיליי] וראש הסגל [ג'ון קלי] שלו מגדירים אותו כ"פשיסט". בכל ראיון עבודה, אדם כזה היה נדחה על הסף. נשיאים טובים מאחדים את המדינה; ליבת הפוליטיקה של טראמפ היא לשסות אנשים זה בזה. שגשוגה של ארה"ב תלוי ביחס הוגן לכל אדם, בלא קשר לדעותיו הפוליטיות; טראמפ מאיים להשתמש ברשויות האכיפה נגד יריביו.
קאמלה האריס מייצגת יציבות, סבור אקונומיסט. נכון, היא פוליטיקאית בלתי מרשימה, המתקשה לומר מהן תוכניותיה. היא נראית בלתי החלטית וחסרת ביטחון. אבל היא נטשה את הרעיונות השמאלניים ביותר של הדמוקרטים ומנהלת קמפיין קרוב למרכז, יחד עם כמה רפובליקנים. יש לה חסרונות, אך אף אחד מהם אינו פוסל את כשירותה. כמה מהרעיונות שלה גרועים משל טראמפ, כמה מהם פחות גרועים משלו, אך אחרים ללא ספק טובים בהרבה. קשה להאמין שהיא תהיה נשיאה כוכבת, אם כי יש הפתעות; אבל היא לא תגרום אסון.
נשיאים אינם צריכים להיות קדושים וניתן לקוות שכהונה שנייה של טראמפ לא תהיה אסון. אבל טראמפ מציב סיכון בלתי מתקבל על הדעת לארה"ב ולעולם. אם לאקונומיסט הייתה זכות הצבעה, הוא היה בוחר בהאריס.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
03/11/24
|
|
|
עודכן: |
03/11/24
|
|
|