מגילת אירן 2026: כשההיסטוריה מתעוררת

אלו ימים היסטוריים שבהם התנ"ך מתערב עם חדשות היום עד דלא ידע בין המן לחמינאי ובין מרדכי איש ימיני לבנימין נתניהו ראש ממשלת היהודים. ודונלד טראמפ המסיר את טבעתו ומוסר למרדכי של תקופתנו כדי להתיר ליהודים "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם - לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כׇּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם". ומי אסתר? כנראה ממשיכי דרכה הפועלים בתוך העם האירני להכינו לתפוס את השלטון עם בוא הקריאה לצאת לרחובות.

כשהשכמנו קום בשבת האחרונה לשמוע את "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק", קיווינו שהקריאה העתיקה תהדהד את האקטואליה, ולא ידענו עד כמה תהיה מדויקת. הרב י"ד סולובייצ'יק כתב ש"כל אומה המצהירה, שמדיניותה היא להשמיד את העם היהודי, היא עמלק... זו מלכות רשע עקשנית שבה אנו מצווים להילחם". הוא סבר שהיטלר וסטאלין היו "התגלמות נאמנה של עמלק". בשבת האחרונה חשבנו על ממשיכיהם: אירן, חמאס ושאר רשעי עולם שבכל הדורות.

אסתר מתבקשת למסור את נפשה כדי להציל את עמה. בתחילה היא חוששת - נערה יהודייה שלא חלמה להימצא בלבה הפועם של אימפריה עולמית, ועכשיו עליה להתמודד עם כוחות רשע שמעולם לא הוכשרה לעמוד בפניהם. ובכלל, מי שלא נקרא לבוא אל המלך ונכנס ללא רשות, "אַחַת דָּתוֹ - לְהָמִית".

מרדכי דודה מעביר לה במשפטים ספורים את האמת שעמדה לאבותינו ולנו: כולנו בסירה אחת. אומנם את נמצאת בארמון המלך, אך לא תצליחי להימלט מגורל עמך, "וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת". קיבלת תשובה, מדוע השתנה גורלך: ההיסטוריה אינה שואלת רשות מגיבוריה; הם צועדים קדימה ונושאים על גביהם את משא הדורות. ובכלל, "אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר". אנחנו עַם של נצח עִם תפקיד היסטורי שלא נגמר. מרדכי בטוח שהיהודים יינצלו, כך או כך, ולכן כדאי שאסתר תכיר בתפקידה. האפשרות האחרת היא בריחה מהתפקיד, אבל אז "אַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ"

הכרנו בתולדות עמנו יהודים שהתכחשו לעמם. לא אסתר; דברי מרדכי גורמים לשינוי עמוק בתודעתה, מאדם פרטי לאישיות כללית, מנהיגה היסטורית. היא מבקשת לעשות זאת מכוח העם, בידי העם ולמען העם - שליחת ציבור. וכך, הנערה הביישנית מתנערת ומתייצבת כמלכה. היא מוסרת הוראות לדודה ובאמצעותו לעם: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כׇּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי... גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן, וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת - וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי". אני מוכנה למסור את נפשי, אבל זה צריך להיות מתוך אחדות וכינוס כל המפלגות, הזרמים והדעות לנוכח הסכנה הקיומית המרחפת על כולנו. כל זה, מגובה בצום ותפילה. האמירה הזאת היא צוואה גם אלינו, שזכינו לחיות במדינה יהודית עצמאית - אפשר להתווכח על ייעודנו, גם בלהט, אבל ביחס לגורל המשותף יש בינינו ברית נצחית.

בנקודה הפנימית הזאת מתחיל השינוי בעלילה: אסתר לובשת מלכות ונכנסת אל המלך, ואתה עַם ישראל לדורותיו. "וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ", חכמינו למדו ש"המלך" בה"א הידיעה במגילה הוא שם צופן למלכו של עולם המוביל את עמו בגיא צלמוות של עמים ולאומים, גלות וגאולה, מלחמה ושלום. "וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ". עכשיו, מפלתו של המן מובטחת. וכשיקומו אסתר ומרדכי שבכל הדורות נאמר להם אנו בני הדור הזה: המשכנו בדרככם; לא עצרנו. הבאנו רווח והצלה ליהודים בעצמנו ולא המתנו למקום אחר. והם יהנהנו בראשם בגאווה.