ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ד', 1.3.17) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 47) (מניעת השתתפות בבחירות בשל התבטאות מועמד) שיזמו הח"כים עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ואורלי לוי אבקסיס. ארבעה ח"כים תמכו בהצעת החוק ושניים התנגדו לה.

ח"כ פורר: "אין בהצעת החוק לשנות את המשקל או המאזן שעושה בית המשפט ואין כוונה לפגוע בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר ולא בחופש הביטוי אבל דמוקרטיה צריכה לקבוע את הגבולות. ראינו שהפכה מנוף לניצול לרעה לפעילויות אנטי דמוקרטיות תומכות טרור. צריך לשמור על ישראל כיהודית ודמוקרטית מכל הכיוונים. מה שנראה לנו מובן מאליו הוא מונח שביר שעלול להיפרם משני קצותיו גם מהיהודית וגם מהדמוקרטית. ועדת הבחירות המרכזית פסלה מועמד מלהתמודד לכנסת בגלל מאבק מזויין, או כשמועמדת שכינתה את חוטפי הנערים כלא טרוריסטים ולצערי בפסיקת בג"ץ, השופט רובינשטיין שחשב שיש להסתכל על מכלול ההתבטאויות והמעשים היה בדעת מיעוט. בכל הנוגע לשלילת מדינה יהודית ודמוקרטית הפרשנות צריכה להיות מצמצמת".

יו"ר הישיבה יו"ר הוועדה ח"כ בני בגין: "לא הייתי יוזם הצעה זו אך לא צריך להגזים במשמעותה ובחומרתה".

אם זו לא חקיקת יתר אז מה כן

ח"כ אוסאמה סעדי: "נאמר שאין צורך בחוק אז למה ההתעקשות. אם זו לא חקיקת יתר אז מה כן. זה עוד חוק שבא לפגוע בזכויות הבסיסיות של חופש הביטוי וההתארגנות והדוגמאות של ח"כ פורר להצדקת החוק כבסיס לפסילת מועמד רק מוכיחות זאת. השופט רובינשטיין התייחס להצעת חוק דומה של ח"כ לשעבר שרון גל ואמר שהיא לא נדרשת כי הסעיף כולל בתוכו גם התבטאויות".

ח"כ יעל גרמן: "כל מי שחרד היום כמוני לפריצת העקרונות החשובים של חופש ביטוי וזכויות אדם - התוספת היא תמרור אזהרה אדום. בית המשפט מפרש בצמצום את סעיף 7א לחוק שמונע מאדם לכהן כח"כ. כשמכניסים את המילה 'התבטאויות' לחוק אני לא יודעת אילו פרשנויות יתנו בעתיד בוועדת הבחירות שהיא הראשונה לפרש. רבים מחברינו בכנסת סבורים שהמדינה צריכה להיות יותר יהודית ושצה"ל לא נחוץ. האם זה ייחשב פגיעה בישראל כדמוקרטית, האם קריאה נגד הכיבוש תפורש כך. בית המשפט עליון יודע כיצד לפסוק והכנסת שוב מתערבת ומחוקקת שלא לצורך כשאנחנו למעשה מנחים אותו. חוק העמותות, ההסדרה, ההדחה, המישוש (החיפוש המורחב), כשרואים את הצבר והמגמה לצמצום חופש הביטוי זה מאוד מדאיג".

היועמ"ש לוועדה, עו"ד גור בליי: "גם אם מדובר בתיקון מצומצם, הוא מתקן חוק יסוד בסעיף רגיש שדורש זהירות רבה במדינה דמוקרטית כי הוא כרוך בהגבלת זכויות שהן בליבת הדמוקרטיה - הזכות לבחור ולהיבחר. מדובר בתיקון מבהיר ומחדד שאינו משנה את הדין הקיים, משום שככלל ומלבד דעת יחיד שהובעה בעניין זה בית המשפט התייחס גם להתבטאויות במסגרת בחינת עילות הפסילה. בכל מקרה בית המשפט מתייחס מאוד בזהירות לפרשנות הסעיף ודורש שההתבטאויות יהיו מאפיין מרכזי, דומיננטי, מפורש וכן חוזר ונשנה, והתיקון אינו משנה זאת".