המחקר והפיתוח בתחום הביטחוני, בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה, נעשים ללא יד מכוונת וללא תיאום - דבר הגורם לבזבוז משאבים ולפגיעה בתוצרי הפעילות. כך קובע (יום ב', 22.10.18) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

על אף האחריות שהוטלה על מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) לריכוז ולתיאום פעילות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון - הוא אינו מרכז נתונים לגבי התוכניות בגופי צה"ל, משרד והתעשיות הביטחוניות, ואינו מכין תוכנית פיתוח ביטחוני כוללת לצורך הצגתה למנכ"ל משרד הביטחון ולרמטכ"ל. בשל כך נפגע התיאום הנדרש בין תוכניות המו"פ ונפגעת הבקרה עליהן, דבר שיש בו כדי לפגום במיצוי המשאבים המושקעים בתחום ומקסום הישגיו.

אין במפא"ת ריכוז של סכומי התקציב שמשקיעים גופים במערכת הביטחון ומחוצה לה בתוכניות המו"פ, אף שמדובר במאות רבות של מיליוני שקלים בשנה. במצב הקיים לא מוצגת תמונה שלמה של המו"פ במערכת הביטחון להנהלת משרד הביטחון ולמטכ"ל.

הממשק בין מפא"ת לצה"ל בתחום המו"פ - לרבות העברת המידע, בחינתו וגיבוש תוכניות המו"פ למתן מענה על צורכי צה"ל בטווח הקצר והארוך - אינו ממוסד, אינו שיטתי ואינו מוסדר בצורה מספקת. למעשה, אופי הממשק בין מפא"ת לגופי צה"ל נקבע בעיקר על-פי שיקול דעתם ורצונם הטוב של הגורמים השונים בגופים אלה. בפועל, מפא"ת הוא שקובע את סדר העדיפויות בתחום המו"פ, ללא מעורבות והכוונה מיטביות של המטכ"ל בהיבטים המבצעיים, דבר שיש בו כדי להביא לחוסר יעילות בתהליכי בניין הכוח של צה"ל.

אין בידי מפא"ת מערכות מידע מתקדמות לניהול כלל פעילותו. מערכות המידע שאמורות לסייע לבעלי התפקידים במפא"ת לנהל את עבודתם, הן חסרות ואינן מותאמות לספק מידע חיוני בצורה זמינה ושוטפת. האמצעים הקיימים במפא"ת לניהול תוכניות המו"פ אינם יעילים, אינם מהימנים ואינם מספקים, על-אף היקפן הרחב של תוכניות המו"פ ומורכבותן. מצב זה נמשך שנים רבות, ויש בו כדי לפגוע ביעילות ובאפקטיביות של תהליכי התכנון, הניהול והבקרה של תוכניות המו"פ.

במפא"ת אין מערכת המרכזת את המידע הטכנולוגי אשר נצבר במהלך ביצוע תוכניות המו"פ, והוא אינו שומר בשיטתיות מידע בנוגע לתהליכי פיתוח שהופסקו או נכשלו. במצב הנוכחי מרבית הידע אשר נצבר בתוכניות המו"פ נמצא בידי בעלי התפקידים השונים, בעודם משמשים בתפקידיהם, ובידי התעשיות המפתחות. יש בכך כדי לפגוע בזיכרון הארגוני ולהביא לאובדן ידע שנצבר ביחידות השונות בעמל ובהשקעה רבים.

קביעת ייעוד המו"פ המרכזי במערכת הביטחון היא מהותית וחיונית ביותר לתיעול מאמציהם של הגורמים הנוגעים לתחום זה, לתכנון תוכניות העבודה השנתיות והרב-שנתיות, ולהערכת הישגי המו"פ. אולם, נוכח תחומי הפעילות הרבים והמגוונים של מפא"ת, קיימת במערכת הביטחון ואף מחוצה לה אי-בהירות בכל הנוגע להגדרת המשימות שמפא"ת נדרש למלא במסגרת המו"פ המרכזי, כמו גם בנוגע לסדר העדיפויות במימוש המשימות השונות, ובכלל זה - אלה שנועדו לתת מענה ישיר על צורכי צה"ל בטווח הקצר והארוך לעומת אלה הנוגעות לתחומי פעילות אחרים.

עוד אומר שפירא, כי על שר הביטחון, אביגדור ליברמן, לבחון מחדש את האפשרות לאזרח את פיתוח הטנקים והנגמ"שים, המבוצע כיום בידי מינהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) שבמשרדו. לדבריו, זהו מצב בלתי רגיל - בו משרד הביטחון מתפקד למעשה כמפעל תעשייתי. מנכ"ל המשרד, אודי אדם, אומנם החליט להמשיך את המצב הקיים, אך לדברי שפירא ההחלטה התקבלה אחרי תהליך לקוי.

עמדתו של שפירא ברורה: "אזרוח פעילויות הנעשות על-ידי מנת"ק ועל-ידי מפעל הרק"ם עשוי לתרום להתמקדות מערכת הביטחון בתחומי ליבה, לרבות מוכנותו של צה"ל למלחמה, ולייעל את השימוש במשאבים הלאומיים בכלל ובמשאבי מערכת הביטחון בפרט. לכן, על מערכת הביטחון לתת את הדעת על סוגיה זו ולהחליט אם פעילויות כקבלן ראשי לפיתוח ולייצור של כלי רק"ם [רכב קרבי משורין] הן בליבת העיסוק של משרד הביטחון וצה"ל".