שאול אלוביץ השמיע בתחילת 2015 איום מרומז כלפי מנכ"ל משרד התקשורת דאז, אבי ברגר, לפיו יתקשה למצוא עבודה בעתיד אם יפעל נגד החברה. כך סיפר ברגר (יום ג', 26.10.21) בתחילת עדותו במשפט נתניהו.

ברגר הסביר בהרחבה את רפורמת השוק הסיטונאי, בה עסק כאשר היה המנכ"ל בשנים 2015-2013 (ראו קישור משמאל) ועמד על התנגדותה התקיפה של בזק - אז בשליטתו של אלוביץ - למהלך. בדצמבר 2014 עתרה בזק לבג"ץ נגד הרפורמה. גורמי המקצוע במשרד התקשורת, כולל ברגר, הגישו חוות דעת התומכת ברפורמה, בעוד בזק הגישה חוות דעת לפיה היא אינה יכולה ברמה הטכנית לבצע אותה.

ברגר העיד, כי פגש את אלוביץ ובנו, אור אלוביץ, במשרדו של יועץ התקשורת של בזק, אלי קמיר, בתחילת 2015. הצדדים ניסו לשכנע זה את זה אך הפגישה הסתיימה בלא-כלום. "זה היה מולי גם ברמה האישית: למה אני נגד בזק ולמה אני עושה את זה", הוסיף ברגר. "העמדה שלנו הייתה אך ורק מקצועית ולא משום מניע אחר".

ניסיון לארגן פגישה ליישור ההדורים

הפגישה הבאה התקיימה ערב פיטוריו של ברגר בידי בנימין נתניהו במאי 2015, בלשכתו של ברגר ובהשתתפות סמנכ"ל המשרד, הרן לבאות. "אלוביץ ניסה לשכנע אותנו לרדת מהרפורמה ולא להגיש חוות דעת לבג"ץ. הוא סיפר ששלמה וקס, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, הגיש לבית המשפט חוות דעת שקרית ו-yes הפסידה, אחרי שהוא עזב את העבודה התקשה למצוא עבודה, ואחרי חמש שנים הוא פנה לאלוביץ שיעזור לו למצוא עבודה. הוא הוסיף: 'אני מקווה שניפרד כידידים'. אמרתי שאני מאמין בחוות דעתי ושגם אני מקווה שניפרד כידידים.

"הבנתי שזה סוג של איום מרומז. הרמתי טלפון ליועצת המשפטית של המשרד וסיפרתי לה. בהמלצתה דיברתי עם מנכ"ל משרד המשפטים דאז [אמי פלמור] ועם עורכת הדין שייצגה אותנו בבג"ץ. שלושתן אמרו לי שזה איום מרומז, והן אמרו לי שאין מה לעשות עם זה ושאמשיך את עבודתי. אחרי זה הוצאנו את חוות הדעת לבג"ץ". הוא הוסיף, כי אלוף (מיל.) אודי שני, שהיה מפקדו בצה"ל כראש אגף התקשוב, ביקש לקיים בביתו פגישה בין ברגר לאלוביץ כדי ליישר את ההדורים, אך ברגר סירב.

ברגר הדגיש: "עמדתו של השר גלעד ארדן לא רק תאמה את זו של המשרד, אלא שגם הוא מאוד לחץ שתהיה רפורמה בטלפוניה הקווית. המשרד רצה להמשיך את הרפורמה אחרי עזיבתו של ארדן. היה צריך לגזור פרקטית כיצד זה ייעשה. בזק סירבה לבצע את הטלפוניה עד שפוטרתי. אלוביץ הסביר לי כמה שהוא מודאג מהטלפוניה".

ברגר העיד, כי קמיר הוא שארגן לו את הפגישה עם ארדן כאשר ביקש להתמנות למנכ"ל. הוא שוחח ונפגש מדי פעם עם קמיר לאחר מינויו למנכ"ל, בעיקר לשיחות חולין. "לקראת העזיבה של ארדן, קמיר אמר שהוא מבקש להתייעץ אתי, כי הציעו לו להיות עוזרו של שאול אלוביץ בבזק". הם נפגשו וברגר הבהיר לו, שלא יתן לו דבר בצורה חריגה, הוסיף האחרון.

עוד אמר ברגר, כי בנובמבר 2014 הכין הדרג המקצועי במשרד טיוטה לשימוע בנוגע לביטול ההפרדה מבנית בבזק והוט בין התשתיות לתכנים. ארדן סירב לחתום עליה, שכן הוא התנגד לביטול ההפרדה כל עוד בזק אינה מיישמת את השוק הסיטונאי כדי שלא להעצים את כוחה. באותה תקופה גם קבע ארדן, כי לא יאשר לבזק לרכוש את השליטה ב-yes כל עוד הרפורמה אינה מבוצעת. "השר לא היה מקבל החלטה בלא עמדת הגורמים המקצועיים ולעמדתם היה משקל גבוה", הוסיף. לדבריו, הדרג המקצועי הסכים עם ארדן, מתוך הכרה בכך שיש ללחוץ על בזק כדי שתסכים לרפורמה.