אין גורם מתכלל לטיפול בקריסת מבנים ישנים

ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, קיימה הבוקר ישיבת מעקב אחר הטיפול בהיערכות המדינה להתמודדות עם החשש לקריסת מבנים ישנים.

ח"כ יעקב מרגי אמר כי "בהרבה נושאים המדינה מעדיפה ללכת עם שלט על הגב "נגרר", במקום להוביל". הוא הוסיף כי "המקרה בחולון היה קריאת השכמה שלא הפתיעה אף אחד, ואמר "המדינה צריכה לקבל החלטה מי אחראי לבצע סקר, ולאחר מכן נבדוק אם היא גם צריכה להשתתף בעלות הטיפול. 60 שנה אנחנו יושבים ומחכים שהטיל ייפול וזה לא מצב נכון".

מנהל הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, אמיר יהב, אמר כי בישראל יש 80 אלף מבנים שנבנו לפני שהיה תקן, והסיכון הוא לא רק ביישובים הקרובים להעתק ים המלח אלא בכל הארץ. הוא הוסיף כי הוא מקווה שתמ"א 38 תוארך עוד ועוד, כי היא המענה הנכון לאזורי הביקוש, ואמר כי לצד זה הממשלה אישרה 5 מיליארד שקלים לטיפול במקומות בהם תמ"א 38 לא נותנת מענה.

סגן הממונה על רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, אוהד מעודי, ציין כי הרשות פרסמה לפני חודש שימוע לטיוטה של תוכנית שתאפשר כיסוי ביטוחי במקרים של קריסת מבנים. הוא הוסיף כי הדבר לא יהיה פשוט מבחינת חברות הביטוח, ואמר כי האתגר הוא לאפשר ביטוח גם בבית שאן למשל במחיר סביר. הוא הסביר כי הכוונה היא לאפשר ביטוח הדומה לטוטאל לוס ברכב, שבמקרה בו 70% מהדירה ניזוקה החברה תצטרך לפצות וגם לספק סיוע בשכר דירה למשך 24 חודשים. "אני מקווה שעד סוף השנה יפורסם נוסח סופי", אמר מעודי.

בדיון מתח היו"ר ביטון ביקורת על כך שנציג משרד הפנים לא הגיע פיזית לדיון ונציג המל"ל לא השתתף כלל. הוא ביקש לדעת מה ביצע משרד הבינוי והשיכון בנושא. מנכל מינהל אוכלוסיות מרקם ותיק במשרד הבינוי והשיכון, יוסי חדד, השיב כי מה שצריך להתמודדות עם מניעת רעידות אדמה זה "תקציב, תקציב ותקציב". הוא הוסיף כי למשרד יש סמכות ותקציב לטפל רק בדיור הציבורי.

אין גורם במדינת ישראל שמתכלל

היו"ר ביטון אמר כי ראש הממשלה, שקיים דיונים בנושא, אמר שסיכם כי האחריות תועבר למשרד השיכון. "הממשלה מוכרת לנו לוקשים, אין לנו בעיה שימכרו לנו לוקשים על פנאי ותרבות אבל יש פה אזעקת אמת. בניינים קרסו בישראל בשנתיים אחרונות. דיור ציבורי זה פחות מעניין, כי מי שלא יטפל בזה ילך לכלא. נשארו לנו מה שאינו דיור ציבורי ומה שהיה פעם דיור ציבורי ועבר לדיירים והשאלה מי מטפל בזה". על כך השיב חדד: "אין גורם במדינת ישראל שמתכלל את מה שאתה שואל".

מנכ"ל משרד השיכון, אביעד פרידמן, אמר כי הוא לא מכיר החלטת ממשלה שהעבירה את האחריות למשרדו, וגם לא את המשאבים. "בשיח עם האוצר נאמר לנו שלא הוגדרנו כאחראים לנושא ואם המדינה חושבת שזו אחריותנו שתיתן לנו תקציב", אמר פרידמן והוסיף כי למרות זאת הוא מתעקש להתעסק בזה. חדד אף ציין כי למשרד יש תוכנית עבודה באשר לטיפול בדיור הציבורי, אך אין תקציב וללא תקציב יישארו רק תוכניות.

נציג אגף התקציבים באוצר, יפתח עשהאל, אמר כי המיפוי של משרד השיכון הוא לא בהכרח של מבנים מסוכנים והוא מבקש להעביר תקציב משיפוץ דירות דיור ציבורי. לדבריו, האוצר מבקש לבחון האם אכן לא נדרש יותר תקצוב לשיפוץ דירות דיור ציבורי. היו"ר ביטון אמר כי שני הדברים חשובים ודחופים.

"אי אפשר לזרוק את הכל על העיריות והתושבים"

מהנדסת עיריית גבעתיים, שרית צולשיין, אמרה כי אי-אפשר לזרוק את הכל על העיריות והתושבים, וכדי לעשות סקר צריך תקציב וכדי לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית צריך לקצר ביורוקרטיה. מהנדסת העיר בת ים, מיכל מאיר, ציינה כי 3,500 מתוך 5,500 הבתים בעיר נבנו לפני שנות ה-80 וגם אם 30 או 50 אחוז מהם יזכו להתחדשות עירונית עדיין אלפי בניינים יישארו מאחור.

יו"ר ועדת התחדשות עירונית בהתאחדות הקבלנים, עמית גוטליב, אמר מנגד כי מהנדסת העיר גבעתיים לא מיישמת את תמ"א 38, והאשים את ראשי הערים כי הם לא רוצים חיזוק מאחר שהדבר מוסיף יחידות דיור. היו"ר ביטון אמר בתגובה כי ראשי רשויות לא ישנים בלילה בגלל מבנים מסוכנים ואם יהיה להם כסף לחיזוק מבנים הם יחזקו.

היו"ר ביטון אמר בתום הדיון כי "ועדת הכלכלה מתריעה בפני הממשלה על אסון לאומי קרב ובא. אני מקווה שהממשלה לא תפעל בסוגיה הזו אחרי עשרות הרוגים, הממשלה קיבלה נורות אזהרה והזדמנות פז אחרי האירועים בבת ים, ברמת גן וביישובים נוספים. אין יותר מסימני הנפט הללו לאסון שמתקרב. הממשלה לא מתעשתת, קצב הטיפול שלה לוקה בחסר, אין מנהיגות אמתית שאחראית על כל התמונה. הוועדה רואה בחומרה היעדרות נציג משרד הפנים, כנ"ל לגבי משרד ראש הממשלה שהחל טיפול והעביר אותו למשרד השיכון שלא באופן פורמלי. נשמח לראות מי המשרד הממשלתי שמתכלל ומוביל את הנושא".

עם זאת הוסיף היו"ר ביטון כי הוועדה רואה בחיוב את היוזמה של רשות שוק ההון לפתרון ביטוחי, וקרא לממשלה לייצר תמריץ כלכלי שיעודד רכישת ביטוח. הוא סיכם, כי הוועדה תמשיך לעקוב ואמר "השאלה היא האם קיבלנו מספיק נורות אזהרה לפעולה ממשלתית שמסונכרנת עם השלטון המקומי ועשינו 120% מאמץ למנוע את האסון הבא? התשובה היא שכרגע אנחנו ב-5% מאמץ - נושא כל כך מסוכן עם אפס תקציב ובלי גורם מתכלל".