לפחות שש שנים עיכוב בפינוי שישה מחנות צה"ל במרכז

פינוי שישה מחנות של צה"ל מאיזורי ביקוש במרכז הארץ יסתיים באיחור של לפחות שש שנים מן המועד המקורי. שבע שנים לאחר שמשרד הביטחון החל לתכנן פינוי של מחנות נוספים, אין אפילו הסכמה אלו מחנות יהיו הבאים להתפנות לצורכי בנייה. כך מוסר (28.2.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

תוכנית שוה"ם (שיווק והעתקת מחנות) 3 היא תוכנית של מערכת הביטחון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להעתקת מחנות צה"ל מאזורי ביקוש לצורך שיווק הקרקעות במחנות המתפנים לבניית קרוב ל-70,000 דירות. התוכנית מתמקדת בפינוי צה"ל משישה מחנות עיקריים הממוקמים ברובם במרכז הארץ (שדה דב, צריפין, תל השומר, סירקין, גנים וטירה). על-פי הסיכום עליו חתמו במרס 2015 רמ"י, משרד הביטחון ומשרד האוצר, לוח הזמנים להשלמת התוכנית (פינוי המתחמים האחרונים) היה ינואר 2023; נכון למועד סיום הביקורת, מועד זה נדחה לנובמבר 2028.

נכון למועד סיום הביקורת, יותר משבע שנים לאחר צאת תוכנית שוה"ם 3 לדרך, פינתה מערכת הביטחון 5,323 דונם (65%) מתוך השטח שעליה לפנות. שלושה מחנות פונו באופן מלא (שדה דב, סירקין וטירה); יתר השטחים טרם פונו (מחנות תל השומר וצריפין פונו באופן חלקי ובמחנה גנים לא החל הפינוי), רובם המכריע בשל עיכובים בבניית המחנות החילופיים. אנגלמן מציין, כי נכון ליוני אשתקד - משרד הביטחון הוציא הזמנות לספקים ב-9.4 מיליארד שקל, שהם שני שלישים מהתקציב הכולל של המחנות החדשים. באחד מהם - אופק רחב, הסמוך לרמלה - טרם נבחר זכיין.

המשמעות של איחור זה היא עיכוב השיווק של 23,000-16,000 דירות; צורכי הדיור במרכז הארץ הם 24,000 דירות בממוצע לשנה. בשטחים שכבר פונו שיווקה רמ"י רק 11,000 דירות (16.5% מהמספר הכולל) והחלה הבנייה בפועל של 7,000 דירות בלבד. רמ"י מייחסת את העיכובים לגורמים חיצוניים, כגון קרקעות מזוהמות, התניות תכנוניות וחוסר יכולתן של רשויות מקומיות לשווק בבת אחת מספר גדול של דירות.

בדיון שקיימה מועצת מקרקעי ישראל במרס 2015 לצורך אישור תוכנית שוה"ם 3, רמ"י לא הציגה חוות דעת כלכלית שכללה נתוני אומדן של שווי הקרקעות, אלא ציינה הערכה כללית (40 מיליארד שקל) ללא פירוט או ביסוס. המועצה אישרה את התוכנית בלא לעמוד על הצורך לקבל את תמונת הנתונים המלאה. רמ"י לא איתרה במהלך הביקורת את הנתונים שעליהם התבססה לטענתה במסגרת ביצוע התחשיב הנדרש בהנחיית מועצת מקרקעי ישראל; נתונים אלה גם לא נמצאו במשרד האוצר.

משרד המבקר מעריך שמשרד הביטחון יקבל 18.4 מיליארד שקל בעקבות שיווק הקרקעות. לא נמצאו מסמכים המעידים כיצד נקבע שחלקו של המשרד יהיה 34%, למרות שניתן היה להשתמש בכסף למשל להקטנת הגרעון בתקציב. התוכנית לא קבעה מנגנון קנסות לאי-עמידתו של משרד הביטחון בלוחות הזמנים, כך שלא נוצרה תלות בין קבלת התמורה הכוללת לתוכנית ובין עמידה בלוחות הזמנים למימושה. כמו-כן לא נקבע ייעוד לכספים שיקבל משרד הביטחון.

אין מנגנוני בקרה ופיקוח

העיכובים בפיתוח המחנות, אומר אנגלמן, נובעים משלל גורמים. מחלוקת פנימית במשרד האוצר (בין אגף התקציבים לאגף החשב הכללי) בנוגע לקביעת מנגנון התשלום של רמ"י למשרד הביטחון נמשכה שנה וחצי. השלמתו של פרויקט אופק רחב נדחתה ב-6.5 שנים (ממרס 2022 לנובמבר 2028) בשל דיונים בני שנתיים וחצי על מתכונת ההתקשרות עם הזכיין (דיונים שאמורים היו להסתיים בתוך חודש), אי-יכולתו של משרד הביטחון לנהל מספר מכרזים במקביל, החלטת המשרד לפרסם את המכרזים בזה אחר זה ולא במקביל, והמתנה לפתרונות תחבורה לבסיס. המכרז עצמו התארך בחודשים רבים, ושלב ההקמה המתוכנן הוכפל משלוש לשש שנים.

ממועד החתימה על סיכום שוה"ם 3 ועד סיום הביקורת לא פעלו מנגנוני הפיקוח והבקרה שנקבעו על מימוש התוכנית. שלא בהתאם להחלטת הממשלה, ועדת החסמים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא הוקמה ולא התכנסה, וכך לא קיבלה הממשלה דיווח על התקדמות היישום. רמ"י לא דיווחה למועצת מקרקעי ישראל על התקדמות סיכום שוה"ם 3, שלא בהתאם להחלטת המועצה. נוסף על כך, לא התקיימו דיונים בנושא תוכנית שוה"ם 3 בקבינט הדיור.

גם לאחר השלמת תוכנית שוה"ם 3, יישארו במרכז הארץ 25 מחנות על פני שטח כולל של 60,000 דונם, מהם עשרה מחנות מבצעיים והיתר מינהלתיים או משותפים (מבצעיים ומינהלתיים). הגם שבשנת 2016 החל משרד הביטחון לעסוק במיפוי מחנות ומתחמים פוטנציאליים לפינוי במסגרת תוכניות עתידיות, לא סיכמו משרד הביטחון, האוצר ורמ"י אלו מחנות יפונו. המחנות והמתחמים העיקריים הפוטנציאליים לפינוי בעתיד הם ארבעת חלקי המחנות שנותרו בצריפין כ"איים" לאחר מימוש שוה"ם 3, מחנה 80 ליד חדרה, המכללות הצבאיות והקריה בתל אביב. על שטחים אלו ניתן יהיה להקים לפחות 31,000 דירות, 100 חדרי מלונאות ו-1,700 דונם למסחר ותעסוקה.