מחיר הרפורמה: אובדן 270 מיליארד שקל בתוצר

בכירי האוצר מזהירים מפני הסיכונים הכלכליים הקיימים ביישום הרפורמה במערכת המשפט . בנייר עמדה שפרסמה הכלכלנית הראשית של משרד האוצר נכתב כי פגיעה בדירוג של ישראל במדדי הדמוקרטיה והממשל צפויה להביא לירידה מבנית בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 0.8% לשנה שמשמעותה על פני 5 שנות התקציב העוקבות להעברת הרפורמה, אובדן תוצר של כ-270 מיליארד ש"ח במצטבר, וכן ירידת הכנסות מדינה בהיקף של כ-70 מיליארד ש"ח במצטבר, כאשר כעבור עשור ההשפעה השלילית על הכנסות המדינה נאמדת בכ-385 מיליארד ש"ח במצטבר על פני 5 השנים העוקבות.

במסמך מציינת הכלכלנית הראשית כי הפגיעה בהכנסות המדינה עלולה להתחיל לבוא לידי ביטוי כבר בשנות התקציב הסמוך למועד יישום הרפורמה, ועל כן אם הרפורמה המשפטית המוצעת תיושם בתקופה הקרובה צפוי שיידרש עידכון לתחזית ההכנסות לתקציב הקרוב. באוצר מבהירים כי הירידה המבנית בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 0.8% לשנה, על בסיסה מבוצעת האמידה בנייר זה, יכולה להתגלות כשמרנית.

עוד נכתב בנייר העמדה כי פגיעה בדירוג האשראי הינה על הפרק ואכן עשויה להתמשש: "נכון לעת הזאת, ניכר כי השינויים המוצעים במערכת המשפט נתפשים על-ידי הגופים הבינלאומיים הרלוונטיים ככאלה אשר עלולים להחליש את מוסדות המדינה. איתנותם של המוסדות מהווה שיקול מרכזי בקביעת דירוג האשראי של ישראל ושל חברות ישראליות. לכן, ככל שחברות דירוג האשראי אכן יסברו כי צעדי החקיקה יגרמו להחלשת המוסדות, אישורם עלול לגרור הורדת דירוג, על כל המשמעויות הכלכליות הכרוכות בכך".

השפעה ישירה על ענף הייטק בישראל

באוצר מזהירים עוד כי כשמדובר במבנה הכלכלה הישראלית, ההשפעה השלילית על הצמיחה ארוכת הטווח, עשויה להתבטא באופן מהיר וחמור במיוחד בענף ההייטק בו החברות מנהלות פעילות חוצת גבולות, נסמכות על מימון בינלאומי, ומעסיקות עובדים מיומנים המתאפיינים בפוטנציאל ניידות בינלאומית גבוה. לענף ההייטק תרומה משמעותית לפעילות הכלכלית ולצמיחת המשק, ככזה המהווה כ-17% מהתוצר ואחראי למעל 50% מהייצוא, ולכ-25% ממסי השכר. בשנת 2022 לבדה הסתכמו השקעות ההון הזרות בהייטק הישראלי (ללא אקזיטים) בכ-12 מיליארד דולר.

החלטות של משקיעים והנהלות הגופים והעובדים בחברות אלה, להמשיך להשקיע, לחזק, או לייסד (כשמדובר ביזמים ועובדים חדשים), את פעילותם בישראל עשויה להיות מושפעת לרעה אם תפיסתם את הסביבה העסקית בישראל תיפגע, וזאת בפרט בתקופת זמן של תחרות גלובלית גוברת על טכנולוגיה וכוח אדם מיומן.