אירופה מתחבטת כיצד להגיב על התוקפנות של טראמפ בסוגיית גרינלנד

מה קורה לברית בת 80 כאשר המעצמה המרכזית בה מאיימת בפלישה למדינה חברה, יוצאת למלחמה כלכלית נגד האחרות ומסייעת בהתנגדות הפוליטית והתרבותית לממשלותיהן? האם גורלה נחרץ? זוהי השאלה בבירות אירופה לנוכח משבר גרינלנד מול דונלד טראמפ, מדווח ניו-יורק טיימס.

הנשיא עמנואל מקרון ושר האוצר הגרמני, לארס קלינגבייל, מוכנים לקחת את הסיכון וקוראים לאירופה לשקול הפעלת נשקים כלכליים משלה. מנהיגי אירופה יתכנסו השבוע בבריסל כדי להציג חזית מאוחדת מול הפרובוקציות של טראמפ. משקיפים ותיקים אומרים שהברית כבר התערערה קשות: מטרתה שוב אינה לקדם אינטרסים של דמוקרטיות בעלות השקפות עולם דומות, אלא שותפות המתנהלת אך ורק על-פי תנאיו של טראמפ.

ברוב היבשת יש הסכמה על הצורך לבנות יכולות כלכליות וצבאיות כדי שתהיה פחות תלויה בארה"ב, אבל זה יקח שנים ואולי עשרות שנים. בינתיים, העסקים והשווקים הפיננסיים האירופיים עודם קשורים עמוקות לכוח הקנייה של הצרכנים בארה"ב. אוקראינה עודנה זקוקה לנשק אמריקני ונאט"ו אינה מסוגלת להגן עליה מפני רוסיה בלא ערבויות ביטחוניות אמריקניות.

ביום בו הודיע טראמפ על סבב המכסים האחרונים נגד אירופה, היו נשיאת האיחוד, אורסולה פון-דר-ליין, ונשיא מועצת אירופה, אנטוניו קוסטה, בפרגוואי לחתימה על הסכם סחר נרחב עם דרום אמריקה לאחר 25 שנות מו"מ.

עד כה, טראמפ לא קידם בברכה את האפשרות שאירופה תממן רכישת נשק אמריקני עבור אוקראינה ומדינות אחרות במזרח אירופה. והוא ממשיך להפתיע את בעלות בריתו, כמו בהודעה על מכסים בשל המחלוקת על גרינלנד. כל אלו מגדילים את הסיכונים הטמונים בהחלטות שעל אירופה לקבל בימים הקרובים. עליה לבחור עד כמה להיות תוקפנית בתגובתה, מבלי לדעת מה עלול לעשות הנשיא הבלתי-צפוי, מסביר הטיימס.

טראמפ לא הסתיר את הבוז שהוא רוחש לבעלות הברית האירופיות. אסטרטגיית הביטחון הלאומי שפורסמה בחודש שעבר מביעה ספק האם הן יישארו בעתיד "בעלות ברית אמינות". המסמך אומר שאירופה חשובה מאוד לארה"ב, אך מזהיר שהיבשת ניצבת בפני סכנה של "מחיקת הציביליזציה" אם מפלגות הימין הקיצוני לא יעלו לשלטון.

עמדת מקרון מול עמדת סטארמר

מבחינת האירופים, איומיו של טראמפ לפיהם ארה"ב תרכוש את גרינלנד "בדרך הקלה או הדרך הקשה", שוחקים עוד יותר את האמון הניצב במרכז הברית הטרנס-אטלנטית מאז מלחמת העולם השנייה. גם מצידה של אירופה גוברים הקולות הדורשים תגובה תוקפנית.

מקרון הכריז, כי "שום הטלת אימה ושום איום לא ישפיעו עלינו – לא באוקראינה, לא בגרינלנד, לא בשום מקום אחר בעולם". הוא כינה את איומי המכסים של טראמפ "בלתי מקובלים" והבטיח: "האירופים יגיבו בצורה מאוחדת ומתואמת אם הדבר יקרה. נבטיח את ריבונותם של האירופים".

אחרים, כמו ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, קוראים לפתרון דיפלומטי ולזהירות מפני תגובה רועמת. "זהו דחף מובן, אבל הוא אינו יעיל", הסביר. "הוא יכול לגרום לפוליטיקאים להרגיש טוב, אבל זה לא עושה כלום לטובת אנשים שמשרותיהם, רווחתם ובטחונם תלויים ביחסים שאנו בונים סביב העולם".

עם זאת, יותר מנהיגים מתחילים להבין שכניעה לדרישותיו של טראמפ לא תמיד עולה בקנה אחד עם האינטרסים האירופיים. למעשה, לעיתים קרובות התוצאה היא דרישות נוספות שלו. המנהיגים מבינים כעת, שמדובר בעצם קיומה של הברית עם וושינגטון.