אופי הפעילות הפיננסי של בנק הדואר, טיפולו באוכלוסייה ממגזרים מוחלשים והיותו מנוע צמיחה משמעותי של חברת הדואר, מחייבים אותו להתנהל באופן מקצועי ולהקפיד על חיסכון, על יעילות ועל כללי מינהל תקין. אלא שזה אינו המצב בפועל - עולה (יום ב', 22.10.18) מדוח מבקר המדינה, יוסף שפירא.

בשנת 2012 נקבע בחוק, כי יש להפריד בין פעילותו הפיננסית של בנק הדואר ובין פעילות הדואר של חברת הדואר שהיא פעילות ריאלית-תפעולית, לשם הגדלת מגוון השירותים הפיננסיים שמספק בנק הדואר ולשם חיזוקו של בנק הדואר. יישומו של התיקון - עליו הופקדו משרד האוצר, משרד התקשורת וחברת הדואר - טרם בוצע, בעיקר בשל אי-העמדת ההון העצמי הדורש לבנק הדואר. הדבר עלול לפגוע בתמורת הפרטתו של הדואר, אם וכאשר תבוצע.

במועד סיום הביקורת, דצמבר 2017, טרם מונו לדירקטוריון בנק הדואר יו"ר קבוע ודירקטור חמישי, דבר שאיננו מאפשר את התכנסות הדירקטוריון ופוגע בקביעת מדיניות לבנק הדואר ובפיקוח על התנהלותו. לבנק גם אין מבקר פנים עצמאי. בניגוד לעקרונות חשבונאיים מקובלים, בדוחותיה חברת בנק הדואר מפרטת את הכנסותיה (400 מיליון שקל בשנת 2016, 20% מהכנסות הדואר כולו), אך לא את הוצאותיה בתחומים השונים.

עוד עומד שפירא על המצב הבלתי-תקין, בו דורון ארבלי, שפורמלית שימש כמנכ"ל הבנק מינואר 2016 עד יולי 2017, עסק בפועל רק ביישום הפרדת הבנק מחברת הדואר - וכי ניהולו היום-יומי של הבנק הופקד בידי מי שהוגדר כ"מנהל בנק הדואר". כיום אין לבנק מנכ"ל והוא מנוהל בידי מנהל חטיבת בנק הדואר, אבי בלו, הכפוף למנכ"ל הדואר, דני גולדשטיין - וגם זאת בניגוד להחלטה להפריד בין הגופים.

מערכות המידע של חברת בנק הדואר מיושנות ומצריכות חידוש ושדרוג, במיוחד נוכח הגדלת מגוון השירותים הפיננסיים שהיא אמורה לספק בעתיד. נמצאו גם ליקויים בתחום המוכנות של מערכת המחשוב של בנק הדואר לשעת חרום. מקצת השירותים אינם מגובים במלואם, לרבות מערכות המוקד והלבנת הון, אתר האינטרנט ועוד. גם בסניפים וגם במוקד הטלפוני נמצאו ליקויים רבים בשירות בנק הדואר ללקוחותיו - איכותו, זמינותו ומהירותו.