בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
בן-גביר. טוען ל-16 מיליון צפיות [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת]
ח"כ איתמר בן-גביר תובע מחברת מטא, חברת-האם של פייסבוק, 2.7 מיליון שקל בטענה לפגיעה בפרסומיו ברשת וזאת מטעמים פוליטיים. התביעה, שהוגשה (1.3.22) לבית המשפט המחוזי בירושלים, מתייחסת לפרסומים של בן-גביר בעקבות המהומות בשכונת שייח ג'ראח בירושלים בחודש שעבר.
לטענת בן-גביר, לדף הפייסבוק שלו יש 140,000 עוקבים ובנובמבר 2021 היו לו 16 מיליון צפיות. עוד הוא אומר כי מדי פעם רכש מפייסבוק מוצרי פרסום לצורך קידום פוסטים מסוימים. לטענתו, מאז דצמבר מורידה פייסבוק במתכוון את מספר הצופים, וכך היא ירדה תחילה ל-4 מיליון באותו חודש ול-2 מיליון בחודש ינואר - וכל זאת על-רקע השתייכותו הפוליטית ובלא שהפר את כללי השימוש של הרשת.
עוד טוען בן-גביר, כי לפני עשרה ימים הודיעה לו פייסבוק על חסימת שני שידורים חיים שלו משייח ג'ראח שבוע לפני כן בשל הפרת כלליה ועל חסימת חשבונו האישי למשך חודש, ואף איימה לחסום את הדף ואפילו לבטלו. לדברי בן-גביר, גם צעדים אלו הם נקמנות פוליטית ובאים על-רקע פנייתו אליה בנוגע להפחתת החשיפה. במקום תשובה, נאמר בתביעה, חסמה פייסבוק לחלוטין את הדף שלשום (28.2.22). התביעה הוגשה גם באמצעות עו"ד חנמאל דורפמן וטרם הוגש כתב הגנה.
הצעות החוק של חברי הכנסת מהאופוזיציה משה ארבל, ינון אזולאי ועאידה תומא סולימאן להנחות בתעריפי מים וחשמל לבתי תפילה עברו בקריאה טרומית, למרות המלצת הממשלה להתנגד לה, לאחר שכמה מחברי הכנסת של רע"ם הצביעו בעד.
בתגובה פצחו חברי כנסת מהאופוזיציה בשירת "משנכנס אדר מרבים בשמחה". יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי הוציא מאולם המליאה את חברי הכנסת גלית דיסטל, מאי גולן ושלמה קרעי.
הצעת החוק מציעה לקבוע בחוק המים, בחוק תאגידי מים וביוב ובחוק משק החשמל כי יינתנו הנחות לתקופה קצובה במחירי המים והחשמל לבתי תפילה, בשל משבר הקורונה המתמשך.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - הצבעת אנשי צוות אוויר), התשפ"ב-2021 של חברי הכנסת יבגני סובה, מירב בן ארי ורם שפע. מוצע בה לקבוע שבוחר שהוא איש צוות אוויר יהיה רשאי להצביע בקלפי שתוקצה לצוות אוויר בהתאם לתנאים המנויים. 52 חברי כנסת תמכו מול 49 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
עוד אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון - מעמדם של ארגוני סביבה), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת אלון טל. מוצע לקבוע שגופים המנויים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים יהיו רשאים להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי יחיד. עוד מוצע לקבוע שאם בית המשפט הורה על מתן סעד כספי לטובת הציבור הוא יוכל להורות על העברת הכספים לטובת פעילות שיקומית או חינוכית המסייעת לתיקון הנזק נושא התובענה. 60 תמכו מול 8 מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוקה.
הצעות חוק נוספות שאושרו בטרומית:
הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון - חובת סימון ארץ הייצור של צמחים הנמכרים בתפזורת), של חברת הכנסת יעל רון בן-משה. מוצע בה להסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע בתקנות הוראות לעניין סימון ארץ הייצור של ירקות ופירות שאינם ארוזים מראש ונמכרים בתפזורת.
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון - איסור ביצוע פעולות השחתה וריסון בבהמות), התשפ"ב-2022, של חברת הכנסת יסמין פרידמן. מוצע בה לעגן בחקיקה ראשית את המותר והאסור ביחס לגידול בהמות, למעט צאן ובקר, ובכלל זה לקבוע איסור על קטימת זנב ושיוף שיניים, למעט על-ידי וטרינר כחלק מטיפול רפואי ואיסור על סירוס כירורגי, אלא במקרים שהדבר נחוץ לריפוי מצב רפואי. כמו-כן, מוצע לקבוע שטח ותכולה נדרשים בתאי גידול של בהמות ולעניין החזקת בהמה בתא עם גוריה.
הצעות חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ב-2022, של חברי הכנסת יום טוב חי כלפון ונעמה לזימי. מוצע בה לקבוע שמוסד חינוך מוכר שאינו רשמי או מוסד חינוך במעמד פטור אשר עובר על איסור ההפליה שבחוק זכויות התלמיד, לא יקבל תקצוב מהמדינה.
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - קביעת תקרה לעמלת פתיחת תיק להלוואה לדיור), התשפ"ב-2022, של חברי הכנסת חיים כץ, חוה אתי עטייה. מוצע בה לקבוע שתאגיד בנקאי יוכל לגבות עמלה בסכום של עד 360 שקלים חדשים בלבד בעד פתיחת תיק להלוואה לדיור.
הישג נוסף לאופוזיציה: הצעת החוק של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, לפיה תבוטל ההוראה שמונעת מנבחנים בבחינות במשפטים ובחשבונאות זכאות לדמי אבטלה בחודשיים שלפני הבחינה, עברה בקריאה טרומית.
מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי: "ככל שיורד גיל הפטור, חייב לרדת גיל ההפניה לשירות הלאומי אחרת אין היגיון ועדת החוץ והביטחון דנה בהורדת גיל הפטור ועל השפעתו לגבי מכסות יעדי הגיוס
מעסיקי העובדים הזרים מזהירים: אנו סובלים מגירעון מתמשך ▪ ח"כ מרעי: הלשכות הפרטיות פועלות בגירעון כלכלי משמעותי, כי במשך שנים נאסר עליהן לגבות את הסכום אשר המדינה עצמה קבעה שעליהן לגבות - כדי לפעול באיזון תקציבי
במהלך ההצבעה השמית התעוררה מהומה במליאה לאחר שחברי האופוזיציה טענו כי ח"כ ניר אורבך אמר בסבבי ההצבעה כי הוא לא משתתף אך לאחר מכן הצביע בעד ▪ לאחר שצפה בסרטונים הודיע אורבך כי לא יוכל להצביע והקואליציה לא השיגה רוב בהצבעה (לא אושרו שינויים בהליך בחירת הרבנים הראשיים [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
המרכז להעצמת האזרח מפרסם את הפרק הראשון במדד המדרג את משרדי הממשלה בהיבטי מתן מענה ושירות לאזרח והקשבה לציבור ▪ את המדד מובילים משרד הבריאות, שירות התעסוקה, משרד החינוך ומשרד המשפטים ▪ עוד בתחתית הדירוג: משרד התרבות ומשרד התפוצות ( עו"ד אלי מוגילבסקי, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח [צילום: תמר מצפי])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - שימוש בזרע חייל שנספה), התשפ"ב-2022 של חבר הכנסת צבי האוזר, והצעות דומות של חברות הכנסת מאי גולן ועידית סילמן. 53 חברי כנסת תמכו מול שני מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה. הצעת החוק מסדירה את הנטילה בשימוש בזרע חייל שנספה, לצורך הולדה, כך שבת זוגו תוכל להרות מזרעו החייל לא התנגד לכך בכתב בחייו, והוריו של החייל יוכלו לבקש אישור בית משפט לעשות שימוש בזרע לצורך הפריית אישה אחרת, אם החייל נתן לכך הסכמה בכתב מראש ולא השאיר בת זוג או שהיא אינה מעוניינת לעשות בו שימוש.
יו״ר הציונות הדתית ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ בעקבות העימות במליאה: "ו"ר הכנסת הפך את הכנסת לבית הפרטי שלו ופועל בשיטתיות להשתקת האופוזיציה, המייצגת כיום את הרוב בעם, תוך רמיסת החוק, התקנון, ומושכלות היסוד שהיו מקובלות בבית הזה מאז ומתמיד. מיקי לוי מאמלל את סדרני הכנסת, הנפלאים כשלעצמם, והופך אותם בעל כרחם למליציה פרטית שלו להשתקת יריביו בכוחנות. כך אירע גם הבוקר, כשלוי שלח באופן חסר תקדים את סדרני הכנסת כדי להוציא חברי כנסת מהפרסה בחוסר סמכות, בניסיון למנוע אי-נעימות מחבר הכנסת ניר אורבך ולהשתיק דין ודברים שהתפתח בין חברי הכנסת, בעקבות רדיפת מתיישבי חומש לפנות בוקר".
שר המדפטים על דחיית ההצבעה על הגבלת כהונה: "החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה עבר במהלך שעות הלילה והבוקר בקריאה השנייה. כל סעיפיו אושרו ברוב הנדרש (61 פלוס) בקריאה השנייה. כל הסתייגויות האופוזיציה - נדחו. את תקנון הכנסת אני מכיר ולא אפשרתי שעבודה אדירה שהושקעה בחוק תרד לטמיון. בשבוע הבא נצביע על הקריאה ה-3 וב״ה תושלם המלאכה."
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה את הצעת החוק הממשלתית להגבלת כהונת ראש ממשלה, ודחתה את ההצבעה בקריאה שלישית לשבוע הבא לאחר שהאופוזיציה הצמידה להצעה בקשה להגדרתה כהצעת אי-אמון ▪ מהומה התפתחה במהלך תפילת שחרית במתחם הפרסה מאחורי המליאה (יו"ר הכנסת לוי. המליאה התפזרה ללא הצבעה בקריאה שלישית [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק להגבלת כהונת ראש ממשלה בקריאה שנייה, אך ההצבעה בקריאה שלישית נדחתה בשבוע. זאת, לאחר שהאופוזיציה הצמידה אל הצעת החוק הצעת אי-אמון בממשלה.
ועדת החוץ הביטחון החלה (יום ג', 1.3.22) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א-2021. בשנת 2016 תוקן חוק שירות ביטחון ונקבע בו כי מ-1.7.20 משך שירות החובה לגברים ירד מ-32 ל-30 חודשים. הצעת החוק מבקשת לדחות את מועד קיצור השירות ל-1.7.24, וכן לקבוע כי גם חיילים שהתגייסו לאחר ה-1.7.20 ישרתו 32 חודשים ולא 30 חודשים.
ועדת הכלכלה התכנסה (יום ג', 1.3.22) לדיון בבקשת משרד החקלאות לתקן את תקנות מכסות הביצים לשנת 2022, אותן אישרה בסוף 2021. כבר בפתח הדיון אמר היו"ר מיכאל ביטון כי הוא חשב שיפגוש את הנושא שוב רק באוקטובר השנה, לאחר שבפעם הקודמת ההתנהלות לא הייתה ראויה. הוא מתח ביקורת על התנהלות משרד החקלאות, ואמר כי הדבר מוביל לבזבוז של זמן הוועדה שאפשר היה לנצל לטיפול במונופולים. היו"ר ביטון הבהיר: "בסיבוב הזה לא יהיו שינויים שלא בהסכמה מלאה עם כל הגופים. מה שהיה פעם הקודמת לא יהיה הפעם. אומרים לנו שהולכים לייבא מיליארד ביצים, כשהנוהג הוא לייבא 200 מיליון, אז למה יש בעיה?".
ועדת הכלכלה דנה (יום ב', 28.2.22) בהצעת התקציב לכספים המתנהלים לפי סעיף 21 לחוק הפיקדון על מכלי משקה לשנת 2022, שהגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, לאישור הוועדה. בתום הדיון אישרה הוועדה חלקית את בקשת השרה, והסכימה כי סעיפי התקציב שלא אושרו יוקפאו בשלב זה עד לאחר דיון נוסף שיתנהל לגביהם.
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל